ליל הסדר יחול השנה ביום רביעי בערב, אור לט"ו בניסן תשפ"ו, 1 באפריל 2026. יום החג הראשון של פסח יצוין ביום חמישי (2 באפריל), ויימשך עד שעות הערב. לאחר מכן יחלו ימי חול המועד, שיימשכו עד ערב החג השני, שביעי של פסח, שיחול בימים שלישי ורביעי בשבוע הבא (7–8 באפריל).
מתי נשב לשולחן הסדר? זמני כניסת ויציאת החג הראשון
את נרות החג מדליקים לפני שקיעת השמש של יום רביעי. בכל משפחה, האישה מדליקה את נרות החג. גם ילדות ורווקות מדליקות, החל מגיל שלוש בערך. נשים נשואות מדליקות שני נרות, ורווקות מדליקות נר אחד. גבר ששוהה לבד בחג, מדליק בעצמו שני נרות.
נוסח הברכות
כניסת החג – ביום רביעי י"ד בניסן תשפ"ו (01/04/2026)
צאת החג – ביום חמישי, ט"ו בניסן (02/04/2026)
שביעי של פסח - כניסת ויציאת חג שני
החג השני של פסח, שביעי של פסח, יחול השנה ביום רביעי, כ"א בניסן (08/04/2026). יום זה הוא השביעי והאחרון של חג הפסח.
זמני כניסת שביעי של פסח - 07/04:
זמני יציאת שביעי של פסח - 08/04:
המדריך המהיר למארח: איך מסדרים את שולחן הסדר?
רגע לפני שמתיישבים לקרוא בהגדה, הנה תזכורת זריזה לסידור השולחן, קערת הברכות והמנהגים המרכזיים של הערב:
סידור קערת הסדר:
מה עוד חייב להיות על השולחן?
15 סימני הסדר וסיפור יציאת מצרים
הערב כולו צועד לפי סדר פעולות קבוע מראש של 15 שלבים (קַדֵּשׁ, וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מַגִּיד, רָחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה). הלב הפועם של הסדר מתרחש בשלב ה"מגיד", בו מקיימים את מצוות "והגדת לבנך" – שרים "מה נשתנה", קוראים את ההגדה ומספרים על ניסי יציאת מצרים.
הברכות המרכזיות של ליל הסדר
למי שקורא מהנייד תוך כדי הסדר, ריכזנו את הברכות החשובות ביותר שילוו אתכם במהלך הערב, לפי סדר הופעתן:
ברכת "שהחיינו" (נאמרת בסוף הקידוש בתחילת הערב):
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה."
על 4 כוסות היין (מברכים לפני שתיית כל אחת מארבע הכוסות):
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן."
על נטילת ידיים (לפני אכילת המצה, בשלב "רחצה"):
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם."
הברכות על המצה (בשלב "מוציא מצה"): יש לברך שתי ברכות ברצף לפני שטועמים מהמצה בפעם הראשונה –
הברכה על המרור (בשלב "מרור", לפני טבילת החסה/חזרת בחרוסת):
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר".
שבת חול המועד פסח
בשבת החלה בתוך ימי חול המועד פסח קוראים קטע מיוחד מספר שמות, המתרחש לאחר חטא העגל. לאחר שהעם חטא בעגל, משה מבקש מה' שילך עם ישראל ולא יעזוב אותו, ואף פונה בבקשה יוצאת דופן: "הראני נא את כבודך". ה' משיב שאי אפשר לראות את פניו, אך מאפשר למשה התגלות חלקית. בהמשך מצווה ה' את משה לפסול לוחות חדשים במקום הלוחות הראשונים ששבר, ומשה עולה שוב להר סיני. שם נכרתת ברית מחודשת בין ה' לישראל, ובה מבטיח ה' להוסיף לעשות נפלאות למען העם. בתמורה נדרש העם לשמור על נאמנות לה': להימנע מעבודה זרה ולהשמיד את פולחני הכנענים בארץ, לשמור את שלושת הרגלים, לשבות בשבת, להביא ביכורים, ולהקפיד על האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו". בקצרה, הקריאה המיוחדת של שבת חול המועד פסח עוסקת במשבר שלאחר חטא העגל, בחידוש הקשר בין ה' לעם ישראל, ובברית חדשה המבוססת על קרבה אלוקית לצד מחויבות מעשית למצוות.
הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
בחצות הלילה בי"ד ניסן מתו בבת אחת כל בכורי מצרים וזעקות שבר עלו מכל בית. פרעה מיהר אל משה ודרש "קומו צאו מתוך עמי". ואכן הם יצאו אך לא לפני שעשו "...כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ...וינצלו את מצרים". האם ברגע הגאולה לכך היו נתונות מחשבותיהם של ישראל? למעשי ביזה? האם זו הייתה נקמה במשעבדיהם ברמה הנמוכה של סיפוח כלי כסף וזהב?
התשובה היא שלילית. מעשה שאילת הכלים תוכנן מראש על ידי הקב"ה עוד בטרם החל תהליך הגאולה וכאשר קרבה שעת היציאה ממצרים הגיע הצו האלוקי המפורש וכנאמר "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב". וכעת בני ישראל קיימו את ציווי ה' ותו לא. ומודגשת הלשון "דבר נא" מבינים שהיה צורך לבקש מבני ישראל לעשות מעשה זה והם כשלעצמם כלל לא רצו בכך.
אך מהי המשמעות האמיתית של צו אלוקי זה? וכי הקב"ה מצווה לשאול כלי כסף וזהב על מנת שלא להחזיר? ובלשונו של רבינו בחיי על הפרשה "חס ושלום שיתיר הקב"ה לגנוב דעת הבריות". אם כן מה פירושו של צו זה? מסביר הרב משה גרילק זצ"ל (1936-2023): לפנינו דוגמה בולטת מה קורה למילה בתורה כשהיא מוסברת לא נכון, שלא במובנה המקראי. המילה "שאל" פירושה בשפת היומיום שלנו שאילת חפץ על מנת להחזירו. אך במובן זה מצאנו מילה זו בתורה רק פעם אחת: "וכי ישאל איש מעם רעהו " (שמות[ כב,יג) אולם, במאות הפעמים שבהן היא מופיעה במקרא היא במובן של תביעה ובקשה, ולעולם לא במובן של לקיחה בהשאלה. וזהו הכלל הלשוני: כאשר מופיעה בצמוד למילה "שאל" המילה "מעם" ( מעם רעהו) פירושה בהשאלה. כל צירוף אחר מובנו: תביעה ובקשה.
בפרשת יציאת מצרים נאמר: "וישאלו ממצרים", "וישאלו איש מאת רעהו", "ושאלה אשה משכנתה". אם כן, לא היה כאן חלילה מעשה הונאה אלוקי. הייתה זו תביעה מן העם המצרי שיעניק מרכושו ליוצאים. הצדק האלוקי הוא הדורש לשלם לפחות חלק קטן משכר העובדים הישראלים שעבדו בפרך מאות שנים למען יפוצו במעט על הנזק שנגרם להם ולמען ילמדו משעבדיהם המצרים (וכן הישראלים העתידים לבנות את מדינתם) שאין להתעשר מניצול ומשעבוד הזולת ואין ליטול מאדם או מעם את פרי עמלו ומאמציו ללא תמורה הולמת.
עוד הערה קטנה בדבר התנהלותם התמוהה לכאורה של בני ישראל במסעם במדבר בואכם לכנען. אנו נתקלים פעמים לא מעטות בהתנהגות קלוקלת של העם, החל מחטא העגל דרך תלונות על משה ואהרון, טרוניות על מינויים שמשה מינה בהנהגת שבט לוי, מחלוקת קרח ועדתו וכו' ונשאלת השאלה: לאחר כל הניסים והנפלאות שראו במו עיניהם, כולל עשרת המכות ושומעם את קולו של הקב"ה המדבר אל משה בהר סיני, הרי היו עדים לניסים גלויים, וכיצד ראייתם ניסים אלו לא השפיעה על שיקול דעתם והם נפלו פעם אחר פעם?
מסבירים גדולי המוסר- ניסים או עונשים משפיעים לשעתם בלבד. בחלוף ההתרגשות חולפת ההשפעה. אדם לא משתנה מראיית נס אלא רק על ידי עבודה פנימית על מידותיו הרעות, עבודה סיזיפית וארוכת ימים הוא יכול להשתנות. כל עוד לא הפנימו בני ישראל אמת זו יכלו ליפול בשגגה או במזיד. ראיית הנס היא רק דחיפה קדימה שאחריה יש עדיין צורך בעבודה רבה על המידות.
סדר בצל המלחמה: הנחיות פיקוד העורף לחג
פסח 2026 מגיע על רקע מציאות ביטחונית מורכבת. מדיניות ההתגוננות הנוכחית הוארכה עד ליום שבת, ולפיה באזורים המוגדרים כתומים (רוב אזורי הארץ) ניתן לקיים התקהלות של עד 50 אנשים, בתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן תוך זמן ההתגוננות. בשאר אזורי הארץ, המוגדרים "צהובים", התקהלויות כאלה מותרות עד 100 איש. יש להמשיך ולהתעדכן בהנחיות באפליקציית פיקוד העורף.
בדרך לסדר: מזג האוויר, פקקים ותחבורה ציבורית
חול המועד: מה עושים ואיך שומרים על הבטן?
אטרקציות וקולינריה ליד מרחבים מוגנים
המיתוס על המצה: האם היא באמת כל כך משמינה?
סדר פסח בצל המלחמה: מנות אהובות ומנחמות - שלב אחר שלב | פסקל פרץ רובין
נס קריעת ים סוף: למה חוגגים את שביעי של פסח ומתי המימונה?
החג השני של פסח, הנקרא "שביעי של פסח", יחול השנה ביום רביעי, כ"א בניסן (08/04/2026). יום זה הוא האחרון של חג הפסח ונחשב ליום טוב לכל דבר, בו אסורה עשיית מלאכה (פרט למלאכת 'אוכל נפש'). על פי מסורת חז"ל, ביום זה אירעה קריעת ים סוף - המאורע שהשלים את יציאת עם ישראל ממצרים. לאחר שפרעה וצבאו רדפו אחרי בני ישראל, הים נגזר לשניים והם עברו בתוכו ביבשה.
מנהגי החג השני:
זמני כניסת שביעי של פסח (יום שלישי, 07/04):
זמני צאת שביעי של פסח (יום רביעי, 08/04):
עם צאת שביעי של פסח, ביום רביעי בערב (8 באפריל), יחלו חגיגות המימונה, חגם המסורתי של בני עדות המגרב המציין את החזרה לאכילת חמץ ופתיחת הבתים לאירוח ושמחה.
מצפון ועד דרום - מסעדות, מעדניות ובתי קפה המגישים מנות טעימות, כשרות לפסח
הדד-ליין של הפיתה: מתי שורפים את החמץ ועד איזו שעה מותר לאכול?
ההכנות האחרונות לחג הסתיימו בבוקר יום רביעי (1 באפריל). לאחר שעות אלו, חל איסור מוחלט על אכילת חמץ וכן על החזקתו ברשותנו, ויש לבצע "ביעור חמץ". בזמן ביעור החמץ אומרים: "כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דַּחֲזִיתֵיהּ וּדְלָא חֲזִיתֵיהּ, דְּבִעַרְתֵּיהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, לִבָּטֵיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא" (בתרגום לעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ").
התרעות פיקוד העורף