בני ישראל נמנו במדבר סיני. מניין זה חשוב היה לעיצובו של העם. האנשים לא נמנו בו באופן נפרד, אלא לפי השבטים וכביאור רש"י: "הביאו ספר ייחוסיהם, כל אחד להתייחס אל השבט".

העם נמנה אפוא לשבטיו. האנשים הבודדים אינם יוצרים ישירות את עם ישראל. העם מורכב משבטים, וכל שבט מורכב ממשפחות. לכן יש למנות את האנשים למשפחותיהם ואת המשפחות לשבטיהן. לאחר מכן השבטים מצטרפים יחד ויוצרים את עם ישראל.

האומה היא בית אחד מאוחד. אך בתוך הבית בני העם מייצרים תכונות שונות ומגוונות, אשר מיוחדות לשבטים השונים. מטרת המניין אינה להעלים את התכונות המיוחדות לכל שבט. אדרבא, חשוב שכל שבט יבטא את ייחודיותו, ובכך יתרום את חלקו וקנייניו הרוחניים. כל משפחה ותכונותיה, כל שבט ועושרו התרבותי, ובסופו של מניין יתאחדו כולם לבית אחד, בית ישראל.

במשנתו של ר' שמשון רפאל הירש (מחשובי רבני גרמניה בשלהי המאה ה־19 ומגדולי מפרשי התנ"ך) מבואר מהו הצורך בקיומם של שבטים. הלא בהיותם משועבדים במצרים לא היו קיימים הבדלים בין השבטים. עבודת הפרך לא הבדילה בין השבטים. כולם היו עם אחד מושפל ומעונה. רק היציאה ממצרים והמניין במדבר העלו שוב את חשיבות השבטים וערכם.

מהי אם כן אותה חשיבות? מהי המהות הפנימית הנרמזת בכל דגל שנקבע לכל שבט? מהי התחושה שחש כל שבט בייחודיותו? ומה תורמת תחושה זו לאחדות העם?

לכל שבט נקבע גם מקום חנייה בתוך מחנה ישראל. המגורים יחדיו מאחדים את בני השבט, אבל יוצרים חיץ בינם ליתר השבטים. האם אין בכך פגיעה באחדות העם, בעתידו המשותף ובאחדות המטרה?

אלא שבני אדם שונים הם זה מזה. התפתחותם הרוחנית תיפגע אם לכולם יהיו פנים אחידות ומאוויים משותפים. רוחו של עם תוכל להתפתח רק אם כל פרט בתוכו יתרום את ייחודו ואת דרכי אהבתו המיוחדת אל הבורא יתברך. כל אחד מבני העם תרם את מעלותיו וייחודו למשפחתו. כל משפחה תרמה את אוצרותיה הרוחניים ליצירת השבט, והשבטים תרמו את כל אשר להם – ונוצרה האומה הישראלית.

ההבדלים בין השבטים ניכרו כבר אצל בני יעקב. היו אלו מעלות נפשיות והנהגות חיים שונות – והם הורישו את אלה לצאצאיהם והפכום לקניין נפשי קבוע בקרב השבטים.

כל שבט ודרכו, כל משפחה והמיוחד לה. על מעלות אלו אי אפשר לוותר וצריך להעמיקן ולהרחיבן, ובצירופן של המעלות של כלל השבטים תיבנה האומה והארץ לחטיבה אחת אחודה ומיוחדת בקרב האומות.

ואם יורשה לי להוסיף על משנתו של הרש"ר. בכל משטר ישנן מפלגות. הביטוי "מפלגות" זר ליהדות. שכן שורש המילה היא פלג. פלגנות. הביטוי הנכון צריך להיות "סיעות". אכן סיעות בעלות השקפות שונות, אך הן לא מפלגות את העם, אלא "מסייעות". סיעות המסייעות יחדיו לעם ולא מפלגות.