מכל פרשה ניתן להפיק לקחים. מפרשתנו למדו גדולי המוסר הוראה אחת מסיפורו של מסע אליעזר לחפש נערה שתתאים להיות אשתו של יצחק. המלחמה לעקירת האנוכיות! כך מביא הרב שלום ולך שליט"א תיאור של המלחמה הזו ונתמצת את דבריו.

בתואל, אביהם של לבן ורבקה, ישב בביתו העשיר בארם נהריים. בדמיונו בוודאי עולים זיכרונות אודות קרוב משפחתו הישיש, אברהם, שפרץ דרך חדשה והאמין בא-ל אחד, הושלך לכבשן האש וניצל, שיבר את הפסלים ומרד בחברה בה הוא חי, הקים תנועת מאמינים בא-ל אחד ולבסוף עזב את האזור עם משפחתו בציווי הבורא והלך לארץ כנען לפני ששים וחמש שנה.

והנה לפתע, נוחת עבדו של אברהם בראש שיירה בת עשרה גמלים נושאי כל טוב, מעניק לרבקה נזם זהב וצמידי זהב ומספר לשומעיו שאברהם התעשר ויש לו צאן ובקר עבדים ושפחות ואת כל רכושו עתיד להעניק לבנו יצחק ומבקש שרבקה תינשא לו ולא יחסר לה מאומה.

מספר המדרש שמשפחת רבקה עורכת לכבוד אליעזר שולחן לתפארת אך במנתו של עבד אברהם הוסיפו... רעל! והסוף: בא מלאך ושינה את סידור הצלחות, בתואל הורעל ומת. למה בתואל עשה זאת? למה ביקש להרוג את אליעזר?

מסביר האלשיך הקדוש (רבי משה אלשיך, 1600-1507, מגדולי ישראל, תלמידו של ר' יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך", דרשן ופוסק בצפת). שהם חמדו את עושרו של אליעזר ולכן רצו להורגו ולשחרר את עשרת המשרתים נושאי הגמלים כדי שאלו יחזרו לאברהם שישלח בעקבות כך משלחת נוספת שגם ברכושה הם יזכו וכך יכפילו את הרווח ממסירת רבקה.

עד כדי כך קשה היא האנוכיות שמובילה את האדם לידי רצח. ולא נכתבה פרשה זו אלא ללמדנו כמה עלינו לעמול שלא נהיה אנוכיים כבתואל כי האנוכיות דורסנית היא ואוי לשבוי בה.

חז"ל אומרים שמי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים. מסביר רב אחאי גאון זצ"ל תיאור שיהודי חלה וחברו לא מצא פנאי לבקרו. לפתע התבשר שחברו הבריא. התבייש ודאג "איך יסתכל בפניו" על שלא ביקרו? בסתר ליבו מייחל הוא שימשיך לחלות, שימות ובלבד שלא אבוש"

עד כדי כך מידת האנוכיות אוכלת בנו מבלי שנחוש.

דוגמה נוספת. הכהן הגדול ביום כיפור בשיא קדושתו היה נושא תפילה "שלא תשמע תפילת עוברי דרכים" (שלא ירדו גשמים בעודם בדרך) בשעה שהעולם זקוק לגשמים. כי אנשים אנוכיים המה ועלולים להתפלל שלא ירדו גשמים אם הם יפריעו לדרכם למרות שהעולם זקוק להם. 

גם בימינו. רבים הם הדיונים המובאים בפני בתי דין כשמשפחה מרובת ילדים מבקשת להרחיב במעט את דירתם והשכן מתנגד מתוך צרות עין ואנוכיות.

בהלצה, מספרים שבתיבת נח היו שלוש קומות בקומה העליונה גרו כולם. נח וכל משפחתו. ולמה לא בנה על הגג? כי מתחתיו גרו הבהמות והחיות והם הגישו התנגדות.

הפרשה מלמדת לעקור את מורשת האנוכיות של בתואל.