"אברהם הוליד את יצחק" ומביא רש"י דברי חז"ל שהיו הכופרים וליצני הדור אומרים שמאבימלך נתעברה שרה ולכן צר את קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל שאברהם הוא שהוליד את יצחק.

הקשו המפרשים מה הרוויחו הליצנים באמירתם ששרה התעברה מאבימלך? וכי אם מאבימלך נתעברה שרה האם לא היה בזה נס ששרה שלא יכלה ללדת בדרך הטבע בשל גילה ובכל זאת ילדה?

"בחומש המגידים" של הוגי תנועת המוסר מסבירים את התמיהה הזו.

לאפיקורסים של אותו הדור לא היה אכפת שנעשה נס. עם ניסים היו מסתדרים עם כל מיני הסברים מפותלים (כפי שדורות אחריהם "הסבירו" את נס קריעת ים סוף בתהפוכות זרמי הים). מה שכאב להם ולממשיכי דרכם בכל הדורות היא ההמשכיות.

במסכת אבות פרק ה' נאמר "עשרה דורות מאדם ועד נח... בכל הדורות היו מכעיסים עד שבא אברהם".

האם באמת כולם בכל הדורות "היו מכעיסים"? הרי באותם דורות היו גם צדיקים כמו שם ועבר, מתושלח גם חנוך. התשובה היא שלהם לא הייתה המשכיות. היו אז צדיקים אך ללא המשך. עד שהגיע אברהם אבינו ואז "אברהם הוליד את יצחק"- יש המשך!

נחרדו ליצני הדור והכריזו: לא ולא! לאברהם אין המשך! ואם תשאלו הרי יש יצחק? על זה הם הכריזו שזו טעות כי "מאבימלך נתעברה שרה"

לא הנס הציק להם, המשך הדורות כאב להם.

כך בכל הדורות. במלחמה עם הצדוקים. הבייתוסיים ועוד. הם ניסו לקרוע את השרשרת והמשכיות הדורות. בקשו להכריז "מה שהיה חלף ועתה הגיעו ימים חדשים. בכל דור קמו עלינו בעלי אידיאולוגיות חדשות ומודרניות המתאימות לאותו דור" ובקשו להתנתק מהוד קדומים, מהר סיני ועד ימינו יש המבקשים "להיות עם חדש" בארצנו חופשי מן המצוות ומהתורה.

תשובת התורה: לא! העם אינו חדש. הוא קשור בשלשלת למעמד הר סיני. אחוזים ב"נעשה ונשמע" דגלינו אותו אנו נושאים מכריז "בני אברהם יצחק ויעקב הננו".

בממשלת רומי העתיקה כיהנה חכמה אחת ומספרים חז"ל שהיא שאלה את רבי יוסי "כמה גדולה כבשה זו"? מה כוחה של כבשה זו הנמצאת בין שבעים זאבים ונותרת בחיים? (כשהכוונה לעם ישראל בין אומות העולם). ענה לה רבי יוסי: "כמה גדול הרועה". כלומר הכבשה הינה רגילה, חלשה ובודדת. אבל יש מעליה רועה השומר את צעדיה.

כבר טרם הפגישה ההיסטורית בין יעקב לעשו נאבק שרו של עשו מאבק רוחני כנגד יעקב. נציג עשו, יש האומרים כתלמיד חכם נדמה לו ופעם כרועה צאן נדמה לו. פעם היה רב ופתאום רועה צאן. כל הזמן התחפש עם אידאולוגיה חדשה, העיקר להסיט את יעקב מדרכו אך לשווא. יעקב איתן והבין שתפקידו לשמר את המשכיות הדורות לעד. לכן לא זז מדרכו.

זהו הלקח לכל הליצנים שבכל הדורות. לעם ישראל יש עבר, הווה ועתיד - המשך ארוך ורציף.