פותחים אנו בספר ויקרא אשר עבודת הקורבנות היא הסוגיה המרכזית הנפרסת בין דפיו.
למרות שהקרבת קורבנות של בעלי חיים הופסקה עם חורבן הבית מזה לפני למעלה מאלפיים שנה, והגם שדי קשה להסביר את מהותה לבן דורנו, מכל מקום הרעיונות הגלומים בקורבן ניתנים להבנה גם אם לא למלוא עומקן, וננסה לדלות עד כמה שידנו מגעת.
נביאי ישראל העבירו ביקורת על הזובחים קורבנות, אך ליבם בל עמהם והם הטיפו לחיי מוסר, צדק ויושר. למשל שמואל הנביא אומר (שמואל א' ט"ו, כ"ב) "החפץ ה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'? הנה שמע מזבח טוב, להקשיב – מחלב אילים".
ולמרות ביקורת זו ידעו היטב הנביאים שהקורבן הוא אחד מעיקרי עבודת ה' במקדש. ובראייתם של הנביאים אין סתירה בין הטפתם לשמיעה בקול ה', עבודת תיקון המידות וקיום כל הערכים האוניברסליים שהענקנו לאומות העולם והינם לשד קיומנו, לבין עבודות הקורבנות שלכאורה הינם פעולות גשמיות למראה עיניים ואף אכזריות.
הנביאים רק מתחו ביקורת על אנשים שהקריבו קורבנות בעודם משעבדים ומנצלים בני אדם אחרים. בייחוד רגזו הנביאים על התפיסה כאילו הקורבנות הם מין שוחד. המחשבה שאם ניתן לאלוקים מתנה נדיבה מספיק, הוא ימרק את חטאינו. זו תפיסה אלילית שקשר אין לה עם היהדות. מאז פסקו הקורבנות, המירו אותם חז"ל בלימוד ("כל הלומד תורת הקורבנות כאילו הקריבן") ותפילה. וכן בנתינת צדקה שכל הנותן צדקה כאילו הקריב קורבן כספי.
כיצד שכנו שתי השקפות אלו ביחס לרעיון הקורבן יחדיו בלב נביאי ישראל? מחד אידיאות נעלות ורוחניות על תיקון עולם באמצעות עבודה סיזיפית של עידון הלב והטבה לזולת, ומאידך פרטי הדינים של שחיטת הקורבן?
במילה קורבן יש תחילתו של הסבר. קורבן מלשון קירבה. בשפות זרות קורבן מסמל הגשת מנחה, מתנה שכביכול מגישים לה'. כאילו זקוק בורא עולם למתנת בשר ודם. בתפיסה האלילית הקב"ה ניזון כביכול באופן רוחני מסוים מהקורבן המוגש לו, ואומנם יש לו צורך באותו קורבן. עובדי האלילים בעבר חיו בפחד מתמיד מפני "גחמות האלילים" או מפני השתלטות איתני הטבע על חייהם. הם פחדו מסערות, מלחמות ופורעניות, ובהקרבת הקורבן הם ניסו לרצות את האליל ולשכך את זעמו.
בפירוש הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל מוסבר כי לפי השקפה שגויה זו של עובדי האלילים, האדם "מפסיד" למען האליל והוא מצפה לתמורה שסופה אחת מהשתיים: או שהוא ישבש את ההכרה הנכונה בשכר ועונש ולפי טעות זו יהפוך הנושא למערך יחסים של "תן וקח", או שהקורבן יהווה עבורו מקדמה על חשבון הפשע שהוא עתיד לבצע בקרוב.