שני ערכים יסודיים קיימים בעולם. האמת והשלום.
כשברא הקב"ה את העולם היתה מחלוקת בין מלאכי השרת האם בריאת האדם כדאית.(מדרש רבה ח') . מלאכים שיצגו את מידת החסד אמרו ייברא שכן האדם גומל חסדים ואילו מלאכים שייצגו את מידת האמת שללו וקבעו שאין לברוא את האדם שכן הוא כולו שקרים. מידת השלום אמרה אל יברא שכן האדם כולו קטטה. מה עשה הקב"ה? נטל את האמת והשליכה לארץ ואכן נברא האדם. לכאורה קשה על מדרש זה שכן גם השלום כמו האמת הציע לא לברוא את האדם ואמנם הקב"ה לא קיבל את דעתם אבל רק על האמת נאמר ש "השליכה לארץ" ואילו על השלום לא נאמר ביטוי כה חריף שהושלך ארצה. מה ההבדל בין האמת לבין השלום?
האמת היא מידה שכל המתמיד בה יודע כמה קשה להשיגה ולא לחרוג ממנה. המילה אמת אותיותיה 'א' בתחילתה 'מ' באמצעיתה והאות האחרונה 'ת' בסופה. כל אחת מאותיות אלה ממקומת בסדר הא-ב רחוק מחברתה ואכן זהו אתגר לקרב את אותיותיה לכדי מילה אחת "אמת".
אך השקר כל אותיותיה של המילה קרובות וצמודות (בסדר הא-ב) 'ש' 'ק' 'ר' ואכן אין קל יותר מלכזב ולשקר.
השלום מהווה דבר עצום בעולם. גדול הוא השלום שאף העליונים צריכים שלום כמו שנאמר: "עושה שלום במרומיו" ואומר בר קפרא במדרש: "ומה על העליונים שאין ביניהם לא קנאה ולא שנאה לא תחרות ולא עין הרע צריכים שלום, בני אדם שיש ביניהם כל הדברים הללו על אחת כמה וכמה".
גם האמת וגם השלום הם משלושת הדברים שעליהם העולם עומד: "על הדין ועל האמת ועל השלום" (אבות א', יח')
עם כל זאת יש הבדל בין שניהם. האמת הינה מידה שאי אפשר לפצלה ולחלקה לחלקים. כי מהותה היא חטיבה אחת. גם תשעים ותשעה אחוז מהאמת עדיין איננה אמת שכן מהולה היא באחוז של שקר.
במידת האמת אין גמישות ואין פשרות. אין ויתור ואין "בערך". לא כן השלום. הוא גמיש והוא ותרני ניתן להשתמש בו באופן חלקי. שביתת נשק מהווה שלב של שלום. מותר לאדם לשנות בדיבורו למען השלום כפי שהיה עושה אהרון הכהן בבואו לפייס בין שני אנשים אשר סכסוך מר הפריד ביניהם.
שאיפת הבריאה להיות שלימה ומבוססת על האמת והשלום. אמנם היתה התנגדות לבריאת האדם גם מצד האמת וגם מצד השלום. ובכל זאת לא שווים הם. יש להעדיף את השלום על פני האמת ולהעניק לו את הבכורה. על ידי השלום אפשר להגיע במוקדם או מאוחר גם לאמת ואילו על ידי האמת ללא שלום אין סיכוי שהבריאה תתקיים. "מלמד שהשלום שקול כנגד הכל"( ספרא ויקרא כו', ו') ולכן השליך הקב"ה את האמת ארצה ולא את השלום כי בלי השלום אין קיום לשום דבר ואילו בלי אמת הסכנה אינה מידית כי אם מתכוונים לשלום אמיתי מגיעים אחרי זה לאמת.
עלינו ללמוד מבריאת העולם. השלום בינינו הוא תנאי לקיומינו. לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום (מס' עוקצין ג'). כלי חייב להיות שלם ללא סדקים כי אם יהיו בו סדקים גם ברכה שנשפוך לתוכו תדלוף דרך הסדק ולכן ארץ ישראל ומדינת ישראל תהיה כלי לביסוס עמינו אם תהיה שלמה על ידי אחווה ושלום בתוכנו ואזי תהיה כלי של ברכה.