"הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" (בראשית כז,כב)

במילים אלו באה לידי ביטוי לא רק מבוכתו של יצחק שלא הבין האם ניצב לפניו בנו עשיו השעיר או בנו יעקב אשר קולו זהה לבן הניצב מולו. במילים אלו מבארת התורה גם את ברכתו של יצחק לשני בניו.

 כך אומר המדרש (פתיחה לאיכה): "כל זמן שקולו של יעקב מהדהד בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין הידיים ידי עשיו, וכל זמן שאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות הידיים ידי עשיו". 

 אחיו של הגאון מוילנה, רבי אברהם, מקשה שלכאורה המובן הפשוט של המשפט "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" עומד בסתירה למדרש. כי בפשטות לשון הכתוב משמע כשגם הקול יעקב נשמע גם אז הידיים של עשיו חזקות אלא שהן נתונות ברשות יעקב ויעקב ישלוט, ואילו המדרש אומר דברים שונים, שבזמן שהקול של יעקב נשמע בבתי כנסיות אז ידי עשיו אינן קיימות כלל ועשיו ייכנע ליעקב  ורק כשקול יעקב אינו נשמע בבתי כנסיות אז ידי עשיו מתחזקות ושולטות ביעקב  אך לא כפי שמשמע מהפסוק- שבאותו זמן שהקול הוא קולו של יעקב גם ידי עשיו יהיו מסורות בידיו.

 לכן מבאר רבי אברהם אחי הגר"א ועושה סדר בדברים. וכך ביאורו:  "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" זו בעצם הברכה שבירך יצחק את יעקב. הברכה היתה על שני הדברים, הן על המעלה הרוחנית של "קול יעקב" והן על המעלה הגשמית של "ידי עשיו" שאף אותה  יקבל יעקב אך  ברכה זו היא על תנאי: רק אם יתקיים "קול יעקב", אם יעקב ידבק בתורה וזרעו ידבק בערכיה רק אז יקבל גם את מעלת "ידי עשיו" ויהיה לו כוח כמו לעשיו ושום אדם או אויב לא יוכלו לשלוט עליו אבל אם חס ושלום לא יתקיים "קול יעקב" כלומר שבניו יתרחקו מהתורה ומצוותיה אזי לא יזכה ל"ידי עשיו" אלא ירפו ידיו ואויביו ישלטו עליו.

 אם כן, כשקולו של יעקב מהדהד זוכה הוא גם לכך שידי עשיו תהיינה בשליטתו וישלוט בכל אויביו אך בזמן שאין קול התורה נשמע מפיו אז נשארות ידי עשיו אצל עשיו והוא ישלוט ביעקב.

לכן היתה שנאתו של עשיו את יעקב כה עזה.  הברכה הרוחנית שזכה לה יעקב לא ערערה את שלוותו של עשיו אך העובדה שגם את ברכתו הגשמית של כח גשמי- "ידי עשיו" ניכס יעקב לעצמו ולזרעו על ידי ברכת יצחק (בתנאי שיתקיים "קול יעקב", קול התורה והדבקות במצוותיה), את המציאות הזו  שתהיה ליעקב ולבניו אחריו את האפשרות לשלב ולהיות גם בני תורה השוקדים על לימוד התורה וגם להיות בעלי כח פיזי, בבחינת "ידי עשיו" שיאפשרו שליטה על עשיו,  את זאת לא יכל עשיו להכיל ולסבול ולכן שנאתו ליעקב לא ידעה גבול.

גם במלחמתנו אותה אנו חווים בימים אלה, ניצבים אנו בפני תופעה מופלאה של  גיבורים בני תורה אשר יחד עם אחיהם מנחיתים על אויבינו מכות נמרצות בחוזקות של בני עשיו תוך כדי  היותם משמיעי קול יעקב והוגים בתורתו.

אכן מתקיימת בנו  ברכת יצחק ליעקב ולבניו.