בפרשת יתרו מונח  היסוד הנצחי של עם ישראל- מעמד הר סיני ומתן עשרת הדברות.  לא רק עם ישראל הבין מאז האירוע ההיסטורי שלפניו לא היה כמוהו ואחריו לא יחזור. גם בקרב אומות העולם כשמתנהל שיח ביו דתי מול חכמיהם עולה מאליו מתן תורה ועשרת הדברות כנדבך מרכזי  בכל שיג ושיח כאבן מוצקה וכראש פינה לכל התרבות האנושית ובפרט זו המערבית. גם אם במשך אלפי השנים מאז מסירת התורה היו מתוכם אלפי שנים בגלויות השונות שתורתנו הייתה כ"אבן מאסו הבונים" הרי בחלוף השנים הלוך וחזור אותה אבן שמאסו הבונים חזרה והייתה לראש פינה.

גם לפני התגלות הבורא אל  האדם במעמד סיני, התגלה הקב"ה  אל בני אדם כיחידים כמו אל אברהם אבינו ולפניו אל נח ואל בחיר היצירה  אדם הראשון,  אך בסיני התגלה האלוקים לראשונה בפני עם שלם ובאמצעותו בפני האנושות  בתור שליח שמימי שנשא את בשורתו לכל עמי תבל ובליבת בשורה זו עשרת הדברות.

למה עשרת הדברות נכתבו דווקא על שני לוחות? מסבירים חז"ל כי לוח אחד, המכיל את חמשת הדברות הראשונות, מסמל את המצוות שבין אדם למקום ואילו חמשת הדברות האחרונות מסמלים את החיובים שבין אדם לחברו. ושני הלוחות הללו לא ניתנים להפרדה.

אחד מחשובי הרבנים שוחח פעם עם תיאולוג מאומות העולם שמאד העריך את החינוך שמקבלים ילדי ישראל ובית ספר יהודי תורני שעמד ליד מקום מגוריו היה ההוכחה לכך בהתנהגות הנערים והדרך ארץ בפני מורים ומבוגרים וביכה אותו נוכרי את מצבו העגום של החינוך הנוכרי והתדרדרות המוסרית שהחלה לתת את אותותיה כבר אז לפני עשרות שנים גם בשוליים  הפליליים  בנוער האמריקאי. המשיך בעל השיח הנוכרי בעדינות, על מנת שלא יוחשד כאנטישמי, כי למרות האמונה הבסיסית בעשרת הדברות גם הנוער היהודי באמריקה שלא התחנך במוסדות היהודים גם הוא לוקה בירידה מוסרית וזניחת ערכים בסיסיים מתוך דברות התורה וביקש מבר שיחו הסבר לתופעות מצערות אלו. וזאת למרות שדווקא במצוות שבין אדם לחברו, כגון עזרה לזולת ואף הגנה על זכויות האפרו אמריקנים, בלטו  יהודים,  גם כאלה שהזניחו את כלל מצוות התורה.  מהו ההסבר לכך?

ענה לו הרב:  מה חשבת? שאם ייקחו רק צד אחד של הדברות אז את הצד השני יזרקו לפח? לא לרצוח ולא לגנוב אבל כן לחלל שבת ?!  אין דבר כזה! אלו ואלו ערכים יהודים שקיבלנו יחדיו.

 דומה הדבר לאדם הרואה את חברו עומד לקפוץ מהקומה העשירית ואומר לו "אל תקפוץ!  אתה תתרסק"! עונה לו חברו "אל תדאג לי. אני לא מתכונן לקפוץ עד למטה, רק עד לקומה השביעית ושם אני מתכונן לעצור..."

"אי אפשר לקחת רק את החלק המוסרי של התורה או רק את החלק הפולחני ולזנוח את השאר כמו שאי אפשר לעצור באמצע הנפילה מהקומה העשירית" סיים הרב את דבריו.

הסבא מסלבודקה היה מדגיש בשיחותיו כי אין דרך ארץ בלי תורה. אחד מתלמידיו נאלץ לנסוע לגרמניה בשנים של טרם שואה לצורך טיפול רפואי. לאחר כמה חודשים חזר התלמיד לישיבה וסיפר כיצד הגרמנים מתורבתים ונעימי הליכות ומתייחסים יפה גם לזרים כמוהו.

 ענה לו ראש הישיבה: "אין דרך ארץ בלי תורה ואני מקווה שלא נלמד זאת על בשרינו". פרצה  המלחמה וההמשך הנורא ידוע. אין להפריד בין הלוחות. אם אין תורה אין דרך ארץ.