בליכוד צובר תאוצה ומתפתח ז'אנר חדש בזמן האחרון – נבואות זעם המלוות במתקפה רבתי על הנביא התורן. פעם זה היה יולי אדלשטיין, שהעז להטיל ספק בדרך ובסגנון קידום הרפורמה המשפטית. העז, חטף, סומן כ"אחד שפוזל אל מעבר למתרס", ומאז מעדיף להתבטא בחוגים מצומצמים ומתוקשרים הרבה פחות. נבואת הזעם של שר הביטחון יואב גלנט עלתה לו, כידוע, בסאגת הפיטורים ללא פיטורים ששני הצדדים, המפטר והמפוטר, בקושי יצאו ממנה.

"הקים סיעה בתוך סיעה?": ח"כ ביטן במתקפה חריפה על השר לוין
לשכת ח"כ דוד ביטן: "יודעים מי עומד מאחורי ההשמצות"
יום השיבוש: עשרות מפגני מחאה ברחבי הארץ, איילון נחסם ופונה

את השבוע פתח נביא הזעם חבר הכנסת דוד ביטן. הפעם היה זה אירוע בסדר גודל אחר. רבים מחברי הליכוד ששמעו את מה שאמר על הרפורמה ועל אבי הרפורמה יריב לוין ב"פגוש את העיתונות" – הפריים טיים של הערוץ הנצפה במדינה – סברו כי גם בשביל ביטן הייתה זו הגזמה.

ביטן לא רק קרא להגיע לפשרות על הרפורמה בשיחות בבית הנשיא (בימים אלה רק הקריאה הזאת לבדה היא קייס חמור דיו). למעשה, הוא רק התחיל ממנה. "הסיבה שהליכוד יורד בסקרים היא ברורה מאוד", הסביר. "אלה שלא תומכים ברפורמה עוזבים את הליכוד לגנץ, ומצד שני - אלה שתומכים ברפורמה מאוכזבים מזה שהיא לא מקודמת ואומרים שלא יצביעו לנו".

לפי ביטן, מפלגת הליכוד נמצאת ב"דרך ללא מוצא", ועל הממשלה להתחיל להתעסק בנושאים הקשורים ליוקר המחיה ובבעיות הציבור. גם שם לא עצר ביטן, והמשיך במהירות של 200 קמ"ש היישר להתנגשות חזיתית בלוין: "יעלה על הדעת שנתניהו ינהל מו"מ עם לוין על הרפורמה? נתניהו צריך לגלות מנהיגות, לעשות את העבודה שהוא צריך לעשות. אם זה לא מוצא חן בעיני לוין, אז הדלת פתוחה לכל מיני כיוונים", הכריז לתדהמת הציבור הליכודי.

קשה לתאר את ממדי הסערה שעורר ביטן בקרב הפעילים. "הוא גמר בליכוד, לא יעבור את הפריימריז הבאים", נאמר. היו שרים וח"כים שטענו כי ביטן דואג פחות לליכוד, ובעיקר לעצמו לנוכח משפטו הפלילי, בניסיון למצוא חן בעיני שופטיו. במציאות, המשפט של ביטן כבר נפתח ומתנהל. ההכרעה ככל הנראה לא צפויה בקרוב, לא השנה ולא בשנה שאחריה. קשה לדמיין מצב שבו ייזכרו השופטים בראיון מלפני כמה שנים ברגע ההכרעה.

אם כבר לאתר היגיון פוליטי פרגמטי שמאחורי נבואות הזעם הבומבסטיות, כדאי לחפש בגזרה אחרת. לא משפטית, אלא פנים־מפלגתית. בריתות ישנות נחלשות, בריתות חדשות נרקמות. יריב לוין שהפופולריות שלו בתוך מפלגתו הולכת וגוברת, וכבר נשמעים הקולות המשווים בינו לבין המנהיג המיתולוגי מנחם בגין, לא פחות, הוא כיום ראש מחנה משלו. או, ליתר דיוק, המחנה הוא זה שמתגבש סביבו הרבה יותר מאשר הוא הגורם שדואג לגיבוש מחנהו.

נביאת הזעם גוטליב

הציר לוין, חיים כץ, מיקי זוהר, יואב קיש - מתרחב, ועוד חברי סיעה חוברים אל הקבוצה שאט־אט מתגבשת. מנגד, דוד ביטן היה ונשאר בעל הברית והאיש הקרוב לוותיק המפלגה, יו"ר מזכירות הליכוד השר ישראל כ"ץ ויריבו הפוליטי של לוין. שניהם רואים בעצמם מועמדים עתידיים לרשת את נתניהו.

אבל הפעם התזה של פוליטיקות פנימיות, נכונה ככל שתהיה, היא בהחלט שולית. הסיפור המרכזי כולו הוא העובדה כי ביטן צודק בניתוחו הקשה מנשוא עבור דורשי הרפורמה הקולניים שבתוך הליכוד.

"מה שדוד אמר בטלוויזיה, זה מה שרבים בליכוד חושבים ואומרים בשקט. לרבים אצלנו יש תחושה קשה שסיפור הרפורמה מדרדר את הליכוד לתהומות שמעולם לא הייתה בהם. לא בכדי טלי גוטליב הייתה חברת הסיעה היחידה שהגיבה בפומבי על הראיון של ביטן, כל השאר העדיפו לשתוק" – אמר בכיר בליכוד, שהגיב בעילום שם בדיוק מאותן הסיבות.

טלי גוטליב (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
טלי גוטליב (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אפרופו טלי גוטליב: באופן פרדוקסלי משהו, היחידה שלא היססה לתקוף את הנביא ביטן הפכה בעצמה לנביאת הזעם התורנית הבאה. ישיבת הסיעה הראשונה של הליכוד אחרי הפגרה התנהלה ביום שני השבוע בפורמט סגור. מה זה "סגור" במונחים עכשוויים? לא מזמינים את התקשורת, אז הנאמר מאחורי דלתיים סגורות מוקלט בקפידה ומועבר לאותה התקשורת הלא־מוזמנת דקות ספורות אחרי שהדברים נאמרו. והפעם נאמר לא מעט.

אם ביטן חטף מטחים על הדברים שחלק מחברי הליכוד בכל זאת אומרים בלחש, גוטליב הצהירה דבר שבליכוד של היום לא רק שאסור שייאמר, רצוי אפילו שלא לחשוב עליו. "די לשקר לציבור, הרפורמה מתה ואף אחד לא מדבר על זה שנכשלנו. אין רפורמה ולא תהיה".

בשונה מביטן, גוטליב לא נסרקה במסרקות הברזל של האינקוויזיציה, אך חברי הצוותים שמנהלים את שיחות ההידברות בבית הנשיא אומרים את זה בשיחות סגורות בתור משהו שהופך לעובדה בשטח. "לב לבה של הרפורמה ועיקר ההידברות הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים. שם זה מתחיל, ושם זה ייגמר. כל השאר הם לא יותר מרעשי רקע. אנחנו יכולים להגיע להסכמות על הכל, אך זה לא ישנה את המצב כל עוד לא פתרנו את סוגיית הוועדה לבחירת שופטים", אמר השבוע גורם המעורה במתרחש בבית הנשיא.

"הקואליציה ממשיכה להתעקש על זכותה למנות שופטים, האופוזיציה ממשיכה להתעקש על כך שזה לא יקרה, ונתניהו לא מוכן לפיצוץ ולהחזרת המחאה למחוזות של סרבנות, פגיעה בכלכלה, בתדמית המדינה ובתדמיתו האישית בעיני מנהיגי העולם המערבי. קשה לראות תסריט שבו השיחות נכשלות ויריב לוין מעביר חד־צדדית את השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים".

ככל שהזמן עובר וההידברות דורכת במקום כי אין מוצא למחלוקת סביב הוועדה לבחירת שופטים, הולכים וצוברים תאוצה מאמצים שקטים מאחורי הקלעים, הרחק מבית הנשיא, לנסות להגיע להבנות לגבי בחירת שופטי העליון, כולל בחירת הנשיא של בית המשפט העליון. ללא חקיקת הרפורמה וללא שינויים דרמטיים בהרכב הוועדה הנוכחי. גורמים פוליטיים מעריכים כי בהיעדר הסכמה על הרכב שונה לוועדה לבחירת שופטים, על הימין להיאבק בכל גזרה אפשרית, במסגרת ההרכב הקיים, כולל בגזרת עורכי הדין.

תקדים לבני

מי שלוקחים חלק פעיל בגישושים ובבדיקות הם חברי לשכת עורכי הדין, העומדים בעצמם לקראת בחירות למוסדות הלשכה, כולל בחירת יו"ר חדש, שיתקיימו בסוף החודש הבא. הצטרפותם של חברי הלשכה נובעת מדאגה אותנטית, הואיל ובין כל ההצעות שמתגלגלות בבית הנשיא בנוגע לוועדה לבחירת שופטים – לשכת עורכי דין נשארת בחוץ.

ובחזרה ללוין. היתרון של שר המשפטים בסיפור הזה טמון בסמכותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. או שלא לכנס. כפי שעשתה לפני 17 שנה שרת המשפטים דאז ציפי לבני, על רקע העימות בינה לבין נשיא העליון אהרן ברק סביב מועמדותה של השופטת רות גביזון. לבני תמכה בה וברק התנגד, בטענה כי האג'נדה של גביזון השמרנית "אינה תואמת את רוח בית משפט העליון".

הפתרון שבו השתמשה לבני היה פשוט לא לעשות כלום. אם אין הסכמות – הוועדה לא מכונסת. אותו פתרון בדיוק עומד היום לרשותו של שר המשפטים לוין. בינתיים הוא עוקב מקרוב אחרי כל ההתרחשויות שבגזרה, וכשתגיע העת - החלטתו תבשיל.

אם אכן לא תהיינה הסכמות, ואם גוטליב צודקת ו"אין רפורמה", אזי המוצא האחרון של לוין יהיה פשוט לא לכנס את הוועדה בהרכבה הקיים. שימנו נשיא עליון זמני (השופט עוזי פוגלמן) ושני שופטי עליון לא ימונו כלל. בית המשפט העליון יישאר בהרכב חסר ועם נשיא זמני – ואולי המצב הזה יעלה לצדדים את המוטיבציה להגיע לעמק השווה.