קצת לפני המטחים הרבים שנורו אמש, לקראת השעה שמונה בערב לעבר גוש דן, באר שבע ועוטף עזה, גורמים בישראל עוד העניקו סיכוי טוב לכך שהמאמצים של המצרים להשיג הפסקת אש יוכתרו בהצלחה, כפי שמיהרו להכריז בתקשורת המצרית כבר בשעות הערב המוקדמות. אבל עם המטחים שנורו לקראת שמונה בערב היא שוב נראתה רחוקה. ועכשיו נראה שההחלטה היא שוב בצד הישראלי. הבוקר התמונה כנראה תהיה הרבה יותר ברורה.

דובר צה"ל: "יעדי המבצע הושגו, אנחנו לא עוסקים בהפסקת אש"
נתניהו: "המערכה טרם הסתיימה"; גלנט: "השגנו הישגים משמעותיים"

האם לאחר הירי הנרחב של אמש ההבנות שעליהן דיברו המצרים אכן עדיין בתוקף? האם הלחימה תימשך? הרבה דברים עדיין יכולים להתרחש ולשנות מקצה לקצה את התמונה. נדמה שכבר מהשלבים הראשונים ישראל הבהירה באופן הברור יותר ובדרכים שונות כי היא מעוניינת לסיים את ההסלמה באופן המהיר ביותר. זה היה נכון כבר לדקה שלאחר החיסול המוצלח של שלושת בכירי הג'יהאד האסלאמי.

הניסיון מסבבי ההסלמה הקודמים, שבהם ישראל נגררה לדינמיקה המוכרת של תקיפות מהאוויר מצד אחד לעומת ירי רקטות מצד שני, מלמד כי ככל שזה נמשך יותר ימים, כך גם ההישג המבצעי הולך ונשחק, בעיקר בתחושת דעת הקהל בישראל הכה חיונית לקברניטי המדינה. לכן קל להבין מדוע בצמרת הביטחונית־מדינית אצלנו חתרו לסיים את המבצע במהירות האפשרית. כל כך רצו, עד כדי כך שישראל יצאה מגדרה לשכנע, בעיקר את הצד הישראלי, שחמאס אינו מעורב בירי הרקטות, וזאת כדי לנסות להשאיר אותו מחוץ לעימות. חמאס, מנגד, אולי לא ביצע את הירי, אבל ניצל את ההזדמנות כדי להצהיר באופן ברור כי הוא חלק מההתנגדות וכי כל פלגי הטרור שותפים למערכה.

אל מול כל אלה אצלנו היו מוכנים לספוג את יותר מ־300 הרקטות שנורו לעבר ישראל, במיוחד לנוכח העובדה שגם הפעם, מעבר לירי עצמו, התקשו בג'יהאד האסלאמי להגיע להישג משמעותי. יותר מ־25% מהרקטות ששוגרו התפוצצו בשטחי רצועת עזה ומערכת כיפת ברזל התמודדה בהצלחה גבוהה מאוד עם הרקטות.

המטחים הרבים שנורו אמש לקראת שמונה בערב ולאחר מכן, וגם חידוש תקיפות חיל האוויר ברצועה, עלולים לשנות את התמונה, גם אם מבחינה טקטית־מבצעית מערכת הביטחון והדרג המדיני השיגו את מה שביקשו בתכלית שהוגדרה למבצע חיסול שלושת הבכירים של ארגון הטרור - פגיעה בגיהאד האסלאמי בלי לגרור את חמאס לעימות, לאחר שבחודשים האחרונים הג'יהאד האסלאמי הולך ומותח יותר ויותר את גבולות הגזרה.

לאחר שלושה סבבי הסלמה, האחרון שבהם לפני פחות מעשרה חודשים, שבהם ישראל מבקשת לפטור את חמאס מאחריות למצב ולהילחם רק מול הג'יהאד האסלאמי, חייבות להישאל גם השאלות האסטרטגיות: האם די בתכלית הזו, ומה בדיוק יוצא לישראל מזה לאורך זמן, מעבר לאותו חיסול של בכירים, אם כל כך מהר המצב ברצועה מתדרדר וישראל פוטרת את חמאס מאחריות, למרות האור הירוק הזוהר שהעניק הפעם לג'יהאד האסלאמי להוביל להסלמה ביטחונית, וכמעט בנימוס מבקשת ממנו להמתין על הגדר עד שצה"ל יסיים את ענייניו מול הג'יהאד האסלאמי.

במבצע האחרון, ובוודאי באופן שבו ישראל יזמה אותו והצליחה להפתיע בהפעלת חיל האוויר באופרציה מורכבת במיוחד, יש הרבה נקודת טובות. אלא שלצדן לא ניתן להתעלם מכך שמהרגע שישראל מבקשת לבדל את הג'יהאד האסלאמי ולצאת פעם אחר פעם לעימות רק מולו ולפטור את חמאס מאחריות להסלמה החמורה של החודשים האחרונים, יש בכך כדי לשדר את המסר ההפוך בדיוק מכך שישראל מבקשת להעביר במבצע - חיזוק ההרתעה כלפי רצועת עזה כדי לייצב את המצב הביטחוני לאורך זמן.