1. צחוק מהחוק
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקה השבוע בזחיחות יוצאת דופן גם על פי מידותיו. בתחילת השבוע התייחס למדיניות התקציב ולטענות על תקציבים מנופחים למפלגות החרדים על חשבון כלל האוכלוסייה. "הממשלה הקודמת הקצתה 53 מיליארד שקל למנסור עבאס. גם התקציבים לחרדים הם תיקון אפליה ארוכת שנים. נשקיע פחות בחתולים ובעבאס. התקשורת עושה את המוות לממשלה הזאת כדי להפיל אותה. זה לא ילך לה".
אם כך הדבר, אז מדוע כספים אלה לא היו חלק מבסיס התקציב כמקובל אלא הוסתרו בסעיפים ובתת־סעיפים? התשובה היא שמדובר בשוד חסר תקדים לאור היום של הקופה הציבורית. עמדת סמוטריץ', הזוכה לגיבוי ללא הנף עפעף מראש הממשלה בנימין נתניהו, מעידה על סדר עדיפויותיו.
נקודות זיכוי נוספות ממס להורים לילדים בגילים 12־18 יינתנו רק מ־2024, אבל תמיכה בתלמידי ישיבות (ללא לימודי ליבה) תועבר רטרואקטיבית תוך הנצחת סעיף הבערות. החרדים יפונקו בתקציבי 2023/24 בתמיכת שיא של למעלה מ־13 מיליארד שקל.
לטיפול בחתולים, שעליו התלונן שר האוצר, הוקצו מאות אלפי שקלים בודדות, אבל שר האוצר עשה מזה כותרות. בפועל, החתול שמיל בסיפור אינו אלא סמוטריץ' עצמו, שהופקד על ידי נתניהו לשמור על השמנת.
ואם כבר מדברים על "מס עבאס", נזכיר שמדובר בתוכנית חומש למגזר שהיקפה 30 מיליארד שקל, ולא 53 מיליארד שקל. הכסף עצמו ימשיך לזרום כסדרו גם על ידי נתניהו וסמוטריץ'. בוא נראה את הגיבורים מבטלים את מס עבאס.
זה לא יקרה, ואתם יודעים למה? כי נתניהו זקוק לרשת הביטחון של התנועה האסלאמית לתמיכה בתקציב. אתם יודעים מה הסיבה הנוספת? כי שר המשפטים יריב לוין רוצה את קולות המואזינים לתמיכה ברפורמה המשפטית, ובשביל זה הוא מוכן להקים בית חולים בסכנין. ככה זה בממשלת השינוי לרעה.
אבל בואו נעזוב את התקציב ונעבור לחוק ההסדרים שיאושר בחבילת התקציב, המתאים לכותרת חוק ההסתרים. ממשלת ה־64 הייתה יכולה להוביל אינספור רפורמות, כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים שנעשתה בממשלת השינוי.
בפועל, במרבית המקרים היא נכנעה לקבוצות לחץ. ועדות הכנסת הרלוונטיות הן ועדות הכספים, הכלכלה והבריאות, והן העלו השבוע הילוך כדי להספיק ולטפל בעשרות סעיפים לקראת אישורו הסופי של התקציב. בדרך גילו שהשיטה האלגנטית ביותר היא בריחה מאחריות. ואולי פשוט הם לא מסוגלים לטפל בשבועות בודדים בשפע האתגרים.
מדובר בפיקוח ובאכיפה בתחבורה הציבורית, בתיקון חוק המים, בצמצום כוח השוק של ספקים ברשתות קמעונאיות, בהיתר לאוצר ליבוא ישיר של רכב למנהל הרכב הממשלתי, ברפורמה במשק הגז ובבנקאות (כולל מידע על חשבונות לקוחות הבנקים), בהקלה על יבוא פירות וירקות ועוד. חלק מהרפורמות התנדפו מסיבות פוליטיות. אחרות צומצמו בשיטת הסלמי. הממשלה שהוסמכה לטפל ביוקר המחיה שלפה למשל את ההצעה להגבלת כוחם של יבואני המזון והטואלטיקה הבלעדיים.
שר התיירות חיים כץ, שפעל כלוביסט של המלונאים, מנע את ביטול הפטור ממע"מ לתיירים זרים. יוקר המחיה בנוגע לכפל ביטוחי הבריאות הוזנח. יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, אוריאל בוסו מש"ס, עיכב את המהלך למניעת כפל ביטוחים לבעלי פוליסות פרטיות. לח"כ בוסו דחוף פחות לעסוק בתחום שבו בוחרי ש"ס לא ייהנו ממנו. מצד שני, הוא מרוויח את הסימפטיה של לוביסטים מחברות הביטוח והסוכנים.
הקמת קרן הארנונה, שנועדה לקחת את כספי הארנונה העסקית מהרשויות המקומיות ולהעביר אותם למענקים שיתמרצו את הרשויות להקים מבנים למגורים, הפכה לאחד ממטעני הצד של חוק ההסדרים. יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס (הליכוד) מתנגד בכל הכוח לתוכניות, מה שמטריף את סמוטריץ', שטען: "עליי לא מאיימים. איתי לא עובדים תחת אש". שר האוצר, בחסות נתניהו, דואג לקהל בוחריו מעבר לקו הירוק.
אבל מי שבאמת מאוימות הן הרשויות שיצאו נגד הרפורמה ושאמורות לממן את הקרן. רגע לפני פיצוץ סופי החליט יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני להתערב ולנסות לגשר בין הצדדים. רשות המסים ביקשה לנצל את החוק כדי לבטל עיוותים ולהגדיל את היקף גביית המסים ממשכירי דירות. הדבש היה שמשכירי דירה אחת ייהנו מפטור ממס על שכר דירה בגובה 7,500 שקל לחודש, במקום 5,471 שקל עד היום.
פינוק נוסף הוא האפשרות לקיזוז מס של משכירי דירות עבור דירות שהם שוכרים בעצמם. אבל העוקץ עדיין לא אושר. מדובר בהטלת חובת דיווח למס ההכנסה על כל מי שמשכיר את דירתו, גם אם הוא נהנה מפטור מתשלום מס. כמו כן, עדיין לא אושרה ההצעה לביטול ההצמדה למדד של הפטור ממס, כדי שיישחק עם השנים.
אבל מי אמר שאין רפורמה? הממשלה אישרה השבוע פיילוט להקמת מתקן האגירה של חברת החשמל בהשקעה של 110 מיליון שקל, שנועד להבטיח חשמל כשר. המתקן הניסיוני יוקם, איך ניחשתם, דווקא בבני ברק, שהיא אלופת העולם בצריכת חשמל כשר. כדי לקדם את המהלך יהיה צורך בשינוי החוק והסמכת העירייה להפקעת קרקעות פרטיות.
למרות ההכחשות, המהלך עלול לבוא על חשבון תעריפי החשמל של כלל הצרכנים. הבטיחו שהמתקן יימכר ליזמים פרטיים בתוך שלוש שנים. לי לא ברור מדוע רשות החשמל לא התעקשה על כך שהמתקן יוקם כבר כעת על ידי יזמים פרטיים.
וכדי לא להצטייר כפסימיסט בלתי נלאה, קשה להתעלם ממהלכים חיוביים שנעשו במסגרת החוק. למשל, עוסקים זעירים שמחזור הכנסותיהם עד 120 אלף שקל לשנה יוכלו לקזז לצורך מס הוצאות של עד 30% מהמחזור ללא טפסים מיותרים. גם הפגיעה בהטבות המס לפנסיונרים החל משנת 2025 בוטלה בלחצו של חיים כץ. כמו כן, בניגוד לעמדת בנק ישראל סוכם, במגבלות מסוימות, על תשלום ריבית על פיקדונות המנוהלים במיזמים חוץ־בנקאיים. כל הכבוד.
2. שובו של הדירוג
באירוע תקשורתי השבוע סירב שר האוצר סמוטריץ' באורח חריג להתייחס לדוח הצפוי של חברת הדירוג הבינלאומית S&P שיתפרסם הערב. "סוכם שאני לא מתבטא בעניין", הפטיר. זה לא עניין של מה בכך. לסמוטריץ', המתבטא ברהיטות בכל דבר ועניין, שמירה על ריסון תקשורתי היא עינוי. זה עולה לו בבריאות. אבל נראה ששוכנע על ידי נתניהו להוריד פרופיל, במסגרת המאמצים לדבר על לבם של מנהלי חברת הדירוג.
ואכן, נתניהו כבר שוחח איתם ודיבר על לבם שהכל סבבה ושהרפורמה לא תקודם במתכונת הנוכחית. האם זה יסייע למנוע את הפחתת הדירוג? זה תלוי בשאלה אם ב־S&P מאמינים לנתניהו. זאת כבר בעיה שלהם.
פרסום דוח S&P הוא אחד משני האירועים הכלכליים המשמעותיים השבוע. השני הוא פרסום דוח ביניים של קרן המטבע הבינלאומי שפורסם אתמול ושאתגר את עוצמת הכלכלה והמשק. בדוח חותכת קרן המטבע את תחזית הצמיחה של ישראל ל־2.5% ב־2023 ומזהירה מפני תוצאות הרפורמה המשפטית שעלולות להעלות את הסיכון של המשק.
סמוטריץ' כזכור מרוצה מהתקציב ומאשים כהרגלו את התקשורת. לו הדבר היה תלוי בו, דירוג המשק היה עומד בעזרת השם על AAA.
אירוע נוסף המתכתב בעקיפין עם כל אלה הוא פרסום מדד המחירים לאפריל בתחילת השבוע הבא. המדד יעמוד בסימן ההתייקרויות, שחלקן כבר יצאו לדרך וחלקן, כמו זו של אסם, ייצאו אל הפועל בימים הקרובים.
מדד מרץ עלה ב־0.4%, והאינפלציה התכנסה ל־5% לשנה. זה יפה אך לא מספיק. למרות סימני הדעיכה וצעדי הסבסוד של הממשלה בבנזין ובחשמל, האינפלציה לא מתה לחלוטין - והנגיד פרופ' אמיר ירון רוצה לעשות וידוא הריגה באמצעות העלאה נוספת של 0.25% בריבית בעוד עשרה ימים.
מכל האירועים נתמקד דווקא בחברת הדירוג S&P, המדרגת את חובות ישראל ב־AA מינוס עם אופק דירוג יציב. מדובר בדירוג מחמיא, שהעמיד עד היום את ישראל בשורה אחת עם המדינות המערביות המפותחות. הדירוג החזיק מעמד מאז 2018. התקווה הייתה שבתוך שנה אופק הדירוג יהפוך לחיובי, ושנתיים מאוחר יותר נגיע לקידומת החלומות AAA, שבה מתהדרות כלכלות כמו גרמניה.
אלא שלא צריך קורא בכדור הבדולח כדי להעריך שהדירוג בסכנה, ושבעקבות המהפכה המשפטית אופק הדירוג עלול לרדת מיציב לשלילי. איך אני יודע את זה? ב־13 בינואר 2023 אמר מקסים ריבינקוב, האחראי לדירוג המשק הישראלי, את המילים הבאות: "תוכניתה של ממשלת הימין החדשה לרפורמה במערכת המשפטית עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל". בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס הוא הוסיף: "הרפורמה עלולה ליצור סיכונים שליליים לדירוג של ישראל ולערער את שיווי המשקל הנוכחי".
החלום התנפץ ואת שברו כולנו נרגיש. מודי'ס כבר הפחיתה את אופק הדירוג ו־S&P עלולה ללכת בעקבותיה. רעיון הרפורמה המשפטית ממש לא הוסר מסדר היום. נתניהו מתהדר בראיונות לתקשורת הבינלאומית בשיחות בבית הנשיא. בניסיון למשוך זמן הוא מבטיח שהרפורמה תיעשה בהסכמה. בשלב זה בני גנץ ויאיר לפיד מעדיפים להתמסר למלכודת הדבש שלו. אלא ששר המשפטים יריב לוין לא רק שלא נסוג, אלא אף מחריף את הטון נגד השופטים ומסמן גם את האמריקאים כתומכים במתנגדי המהפכה.
בחברות הדירוג הבינלאומיות לא מתעלמים מהסימנים הללו. ההפגנות הנמשכות מוכיחות שסכנת הרפורמה עדיין קיימת. הורדת אופק הדירוג אומנם לא תפגע מיידית במשק, אבל היא מקבעת בעיני משקיעים זרים את ההערכה שהמשק לא רק שאינו צועד קדימה אלא דורך במקום ובהמשך עלול להתדרדר.
3. קרואסון או אסון
ביום שני השבוע הפציעו ראש הממשלה נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת לביקור בסניף קרפור בבית שמש. נתניהו לא מחמיץ שום הזדמנות להוכיח שהוא עושה משהו בנושאי יוקר המחיה, אף על פי שבגללו קרפור כמעט לא הגיעה לישראל. בינתיים, המלחמה ביוקר המחיה מתבטאת מבחינתו בעיקר בתמונות, בדברי מלל ובהבטחות סרק. כהרגלו מיהר גם הפעם לגנוב קרדיט ולהכריז שמדובר בצעד במלחמה ביוקר המחיה, שיוזיל את סל הקניות במאות שקלים.
האם באמת זה מה שיקרה? מומלץ לזרוק את ההבטחה הזו לפח האשפה של שאר הבטחותיו. למה? כי נזכרתי בביקור שערך לפני שלוש שנים בסניף רשת שיווק השקמה של ידידו רמי לוי. גם בביקור זה התלווה אליו ניר ברקת. וגם בביקור זה הובטח להוריד מחירים. מה שקרה מאז זה כלום ושום דבר. נתניהו כרגיל הבטיח וכרגיל לא הבטיח לקיים.
ועדיין, קרפור בישראל זה מגה־אירוע. מנהלי הרשת העולמית ניהלו בשנים האחרונות מגעים עם מספר רשתות ישראליות להגעה לארץ. כבר לפני 30 שנה, כששופרסל נשלטה על ידי קבוצת איי.די.בי, ניהלה משפחת רקנאטי מגעים להבאת הרשת לישראל, אך אלה לא עלו יפה. בסופו של דבר נבחרה לאחרונה קבוצת אלקטרה שתייצג את הרשת הצרפתית, שאמורה לספק את הסחורה (תרתי משמע) בעיקר בהורדת יוקר המחיה.
קרפור אינה סתם רשת. היא מחזיקה ב־14 אלף סניפים באירופה, במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אסיה ובאפריקה. מחזור המכירות שלה מסתכם ב־400 מיליארד שקל - פי שישה מהמכירות בכל השוק הישראלי. באמצע השבוע השיקה הרשת 50 סניפים בפריסה ארצית בהשקעה של 250 מיליון שקל. עד סוף השנה יוקמו 35 עד 50 סניפים נוספים.
לרשת הצרפתית צפויה קבלת פנים צוננת. מבחינת הצרכנים הישראלים, הם יאכילו אותנו בקרואסון. מבחינת המתחרים - מדובר אולי באסון. ועדיין, צריך לזכור שהצרפתים אינם קוסמים. בקרפור לא המציאו את יוקר המחיה ובוודאי לא את המהלכים להורדתו. קדם להם כבר לפני הרבה שנים "העוף בשקל" של רמי לוי ומערכת יחסיו עם החקלאים, שאפשרה לו להפוך לרשת זולה. לוי מיהר והשווה את מחירי המותג הפרטי אצלו לאלה של קרפור.
גם רשתות הדיסקאונט של ויקטורי ושופרסל לא יניחו לקרפור. טעימה מהכוחניות של שופרסל הורגשה בהזמנה לספקים ששלחה לחנוכת סניף קש אנד קארי באשדוד, ביום ובשעה שקרפור חנכה סניפים בישראל. וכדי לשדר עסקים כרגיל, שופרסל נכנסה השבוע גם לעולם הגלידות ותתחיל במכירת קרטיבים וגלידות של תמרה המיוצרים בעבודת יד ומפירות טבעיים.
מחירי קרפור יושפעו מהמחירים שהיצרנים המקומיים יהיו מוכנים למכור בהם לקרפור - וכאן לצרפתים אין יתרון יחסי. כמחצית מסל הצריכה מהווה מוצרי חלב, ביצים ובשר, ואני לא כולל במניין זה פירות וירקות. אין סיבה שתנובה, טרה ושטראוס ימכרו לקרפור במחירים נמוכים בהשוואה לשופרסל או לרמי לוי. גם בשוק הבשר הצרפתים אינם מגיעים עם בשורות גדולות.
היתרון היחסי של קרפור הוא ביכולתה לנצל את עוצמתה כיצרנית להביא לישראל אלפי מוצרים במחירים התחלתיים נמוכים יותר מהמקובל בישראל. מדובר בעיקר במוצרים מתחום הטואלטיקה, פסטה, מוצרי מאפה (אי אפשר בלי הקרואסון), ממתקים ומוצרי שוקולד (שם צפויה תחרות קשה מול שטראוס), שמן, אורז, סוכר, קפה, דגני בוקר ומשקאות. אלא שעם עלויות ההובלה, הביטוח, המכסים והרגולציה, מוצרי קרפור ישראל יהיו יקרים בהשוואה לאותם המוצרים בדיוק הנמכרים בצרפת או באירופה.
ואם קרפור תתקשה לספק את הסחורה במחירים, עדיין יש לה מה למכור בשירות ובחדשנות. הצרפתים מביאים לישראל ניחוח בינלאומי מבחינת רמת השירות והעיצוב. הסניפים הוקמו לפי הקונספט והסטנדרטים של הרשת הבינלאומית. 20 בעלי מקצוע מקרפור העולמית הגיעו לישראל כדי להכשיר את הצוותים המקומיים לסטנדרטים המקובלים בצרפת.
תחרות נוספת תורגש גם בתחום כרטיסי המועדון. השבוע הושלמה הקמת המועדון של קרפור, בשיתוף כאל ובנק הפועלים. המועדון יקנה הטבות ברשתות מזון, אופנה וחשמל תחת כרטיס אחד. כרטיס האשראי יונפק על ידי כאל ללקוחות ביט (של בנק הפועלים) וללקוחות הרשתות אלקטרה מוצרי צריכה. ייכללו בו לקוחות מועדון ביט־קארד ולקוחות מועדון Family 365.
אורי קילשטיין, מנכ"ל קרפור ישראל: "אנו הופכים למדינה ה־50 של הרשת. התחרות בענף המזון תגדל עם מגוון של מוצרים איכותיים במחירים שוברי שוק. רמת המחירים הנמוכה וחוויית קנייה חדשנית הן בשורה ענקית לצרכן". לדבריו, "מדובר ברעידת אדמה בשוק המזון הישראלי. בפעם הראשונה בהיסטוריה רשת קמעונאות בינלאומית מהמובילות בעולם נכנסת לישראל. הוזלנו מחירים במוצרים הקיימים, ונהיה זולים יחסית בעיר ובמתחמי דיסקאונט מחוץ לעיר".
האם אכן מדובר ברעידת אדמה בשוק המזון הישראלי? נטל ההוכחה על הנהלת קרפור. אנחנו כאן כדי לאחל לכם בהצלחה. הצלחתכם, הצלחתנו. ברור שהרשתות האחרות לא התבטלו וכבר הכינו תגובה צרכנית הולמת. התוצאות כבר מורגשת.
4. התעשייה לאן
בשבוע שעבר ביקרו בישראל כלכלני קרן המטבע ונפגשו עם בנקאים, נציגי ההסתדרות והתעשיינים בראשות ד"ר רון תומר, כדי לפרסם סקירה תקופתית על המשק הישראלי. ד"ר תומר נפגש איתם כחלק מרצף אירועים שחווה בימים האחרונים.
"אם בעבר נמשכו השיחות עם נציגי הקרן קצת יותר משעה. הפעם נמשכו יותר משעתיים. עסקנו במגוון נושאים. הרפורמה המשפטית תפסה חלק אפסי מהדיון. הנושאים נגעו בעיקר לנושאי יוקר המחיה וכיצד הממשלה מטפלת בתחום", מתייחס תומר לפגישה עם נציגי הקרן.
אתמול חזר תומר מביקור בהודו עם שר החוץ אלי כהן, לאחר שקיים סדרת פגישות עם נציגי חברות הודיות שאיתם חתם על הסכמים לשיתופי פעולה. הודו היא המדינה הצפופה בעולם, עם 1.4 מיליארד תושבים. "אנחנו רוצים להכפיל את היקף הסחר עם הודו ל־17 מיליארד דולר", אמר. לפני כן נפגש עם סמוטריץ'.
מה היה בפגישה עם שר האוצר, ומה מטריד את התעשייה בימים אלה?
"תתפלא לשמוע, אבל הנושא הראשון שמטריד אותנו התעשיינים הוא שוק העבודה בישראל. המחסור בעובדים הוא הבעיה הכי קשה, כי בתעשייה חסרים 15־16 אלף עובדים. נשאלנו על ידי נציגי הקרן על נושאי ההכשרות המקצועיות והיה חשוב לשמוע את תובנותיהם בנושא.
"ביקשתי משר האוצר להגדיל את היקף היתרי העבודה של עובדים פלסטינים ולהוריד את מגבלות השכר על עובדים זרים. דיברנו על המיתון העולמי שיפגע בכל כלכלת העולם, שימשיך לתוך 2024 וייתכן שיישאר גם עד סוף 2024, ואיך ישפיע על התוצר. המטרה שלנו היא לייצר עוד תוצר בתקופה שהכלכלה העולמית מתכווצת. עשינו סיעור מוחות כדי לתגבר את התוצר התעשייתי וכדי לתת תשובה להתכווצות הזאת".
אז האם הרפורמה המשפטית כמעט לא עמדה על הפרק מבחינת כלכלני קרן המטבע?
"לשמחתי, הם כמעט לא התעניינו בנושא. אני אומר לשמחתי, כי פחות נעים מבחינתי כישראלי להוציא את דיבת הארץ רעה. הם שאלו על הציפיות לאינפלציה אצלנו. הכנו עבורם גרף שמראה כיצד האינפלציה מתקדמת וכיצד רואים שבשלושת הרבעונים האחרונים האינפלציה בישראל אינה גבוהה ביחס לעולם, והסברנו שבגלל העלאת הריבית, יותר ויותר חברות מדווחות על קושי בהשגת אשראי בדיוק כמו שהיה בימי שיא הקורונה. אלא שבניגוד לאז, כשהיו קרנות סיוע רבות, היום נמצאים בתקופה אחרת.
"יש כיום בעיה בהשגת מימון ממשקיעים חיצוניים משתי סיבות: כל העולם מתכווץ, ויש פחות נכונות לתת אשראי. לכך יש להוסיף את המצב הספציפי בישראל ועצירת ההשקעות בגלל המחלוקת בנושא הרפורמה המשפטית. יש קשיים בנגישות לכסף. אם בקורונה הממשלה נכנסה מתחת לאלונקה, היום התוכניות פחות נדיבות. החברות הגדולות חזקות ויש להן רזרבות. העניין מאוד מדאיג בנוגע לעסקים קטנים ובינוניים, שאני יודע שיותר ויותר מתוכם נקלעים לקשיים ועלולים ליפול".
האם עניין הריבית והאינפלציה עלה בפגישה עם שר האוצר?
"מדיניות הריבית לא בידי שר האוצר. הנגיד יודע את עמדתי שלפיה הסתיימה התקופה שבה ניתן להילחם באינפלציה רק באמצעות הריבית. חלק גדול מהאינפלציה הוא חיצוני, ולכן העלאה נוספת בריבית לא רק שלא תסייע אלא תחנוק את המשק. אבל אני לא יכול לבקש משר האוצר משהו בנושא זה. עם זאת, נושא התעסוקה והמחסור בעובדים עמד על סדר היום, והשר בהחלט התחייב לסייע בנושא".
אתם באים, מצד אחד, בטענות על הריבית והמחסור בעובדים, ומצד שני - יצרנים כמו אסם, תנובה ושטראוס מעלים מחירים ותורמים ליוקר המחיה.
"אני מסכים שצריך להוריד את יוקר הייצור, ומה שנעשה עד היום לא מספיק. האחריות ליוקר המחיה בקרב היצרנים היא שולית. התעשיינים לא אשמים בגל עליות המחירים. אם רוצים להוריד את יוקר המחיה, אז שיורידו את עלויות הייצור. מה שנעשה עד היום אינו מספיק, ואני מקווה שניתן למתן את מחירי החשמל. שר האוצר הורה לבחון אפשרות להוריד גם את מחיר המים לעסקים. אי אפשר לבקש לא להעלות מחירים כשהארנונה התייקרה וכך גם העלויות האחרות. הממשלה ייקרה בעצמה את המחירים, כולל התשומות לחקלאות, וזה מתבטא במחירים.
"הממשלה חושבת שאם תיתן נבוט בראש לתעשיינים כמו קוקה־קולה המחירים יירדו, אבל זה לא עובד כך. כל עוד יוקר הייצור גבוה והעלויות על עסקים הן גבוהות, לא ניתן להוריד מחירים. לכן גם יבואנים מתקשים להוריד מחירים. אני לא מבין את החקיקות שנועדו להחליש תעשיינים חזקים. טוענים שיש חברות גדולות שהן לכאורה ריכוזיות, אבל גם אם מדובר בחברה של מיליארד דולר, בממדים בינלאומיים זה כלום. אם יפצלו את החברה, זה לא יוריד את יוקר המחיה אלא יגרום דווקא לגידול בעלויות".
מהן התובנות של אנשי קרן המטבע בנושא?
"דווקא בנושא זה היה קל לי הרבה יותר להסביר את הפער במחירים של 30% שקיים בין ישראל לאירופה. אחד ההבדלים נוגע לפערי המטבע. נושא אחר הוא ההבדלים במע"מ ובמכס. כלכלני קרן המטבע הבהירו שנטרול רכיבים אלה בישראל לא יקרה. אם באמת רוצים להוריד מחירים, הפתרון הוא לחזק את החברות הבינוניות ולא למנוע מיזוגים של חברות בינוניות במחזור של 600־700 מיליון שקל. זה גם מה ששמענו מאנשי קרן המטבע. יש להם ראייה בינלאומית רחבה, כי הם מבקרים בעוד מדינות. הם מתנגדים לפיקוח על מחירים, כי כבר הוכח שמהלך כזה לא עובד".
האם לדעתך כניסת רשת קרפור תוריד מחירים?
"התעשייה הישראלית לא פוחדת מיבוא או מתחרות, בתנאי שתהיה תחרות הוגנת. כשרצו לעבור לתקינה אירופית, הדוחפים הכי גדולים היו מתעשיית המזון הישראלית. צריך להשוות את התנאים גם מבחינת גובה המכסים על מזון. על החקלאות צריך לשמור באמצעות סבסוד ישיר של החקלאי, כמקובל באירופה, ולא של המוצר. אם קרפור תוזיל כאן מחירים, הם לא יישארו נמוכים לאורך זמן בגלל רגולציה, מכסים ועלויות נוספות. בסופו של דבר גם קרפור תושפע מהמצב בישראל - ומנהליה יגלו את זה מהר מאוד".