לישראל, הדרג המדיני, צה״ל, השב״כ, חיל המודיעין, פיקוד הדרום וחיל האוויר כקבלן הביצוע המרכזי, יש לא מעט נקודות חיוביות שניתן לרשום לזכותה על ניהול מבצע מגן וחץ עד לנקודה הזו. התנהלות ויוזמה המאפשרות, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, עמידה בתכלית המבצע המוגבל בהיקפו, כפי שהוגדר עד לשלב זה. המבצע עדיין לא הסתיים ועדיין קיים סיכוי שגם אם בחמאס ובישראל לא ממש מעוניינים, הוא עשוי להתרחב אם חמאס יצטרף ללחימה. אז, האתגר של צה״ל יהיה משמעותי הרבה יותר ובכך הוא יימדד, כאשר יהיה קשה הרבה יותר להשיג את אפקט ההפתעה כפי שהיה בתחילת המבצע הזה.
ניצל לפני יומיים: מי הבכיר החמישי של הג'יהאד שחוסל? צפו בתיעוד
האח הקטן של החמאס: מדוע הג'יהאד האיסלאמי דורש להסיר את איום הסיכולים הממוקדים?
בתים ממוטטים וכבישים הרוסים: כך נראית רצועת עזה לאחר תקיפות צה"ל
לצד הצלחות מבצעיות מרשימות, חייבים לזכור שמדובר באויב החלש ביותר שאיתו נדרשת ישראל להתמודד, ושעצם הבידול והסרת האחריות מחמאס בעזה פעם אחר פעם יוצרים לאורך זמן בעיות אסטרטגיות מורכבות. במצב הכה מוזר שנוצר גם במהלך המבצע האחרון בשכונה המטורללת שלנו במזרח התיכון, היה נראה שישראל ממש יוצאת מגדרה להסביר שחמאס לא מעורב בירי ולהסיר ממנו אחריות. זאת בעוד חמאס, לעומת זאת, ממש יצא מגדרו להסביר שכל ארגוני ההתנגדות שותפים יחד למאבק. חמאס לקח אחריות על המתרחש, אף שבאופן ישיר לא השתתף עד כה בירי וייתכן שמצא דרכים נוספות, לוגיסטיות בעיקרן, לתרום לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) ללחימה בסבב הנוכחי.
הסתכלות אחורה אל העבר הקרוב תזכיר לנו שרק לפני כעשרה חודשים סיכמה ישראל מבצע מוצלח אחר מול הג׳יהאד האסלאמי, במין שיטה שכבר חוזרת על עצמה מאז חיסולו של בהאא אבו אל־עטא מפקד המרחב הצפוני של הגא״פ במבצע חגורה שחורה בנובמבר 2019. זו גם הפעם הראשונה המשמעותית שבה ישראל מימשה רעיון של מערכה ברצועת עזה מול הג'יהאד האסלאמי בלבד תוך בידול שלו, כאשר חמאס נותר על הגדר ולא לוקח חלק בלחימה.
מספר היורשים הגבוה של אותו אבו אל־עטא בתפקיד מפקד המרחב הצפוני שחוסלו בשנים האחרונות במבצעים מול הגא״פ, נותן סימן נוסף כי בפעולה צבאית נגד הארגון הסורר בלבד אין מספיק כדי לשמור על יציבות ביטחונית ועל כמה שנות שקט. זאת, גם אם נביא בחשבון את הניסיון להרחבות אזרחיות כהקלות לאוכלוסייה, ומקלות לצד גזרים כרווח וכמחיר הפסד גם לחמאס (למשל באלפי הפועלים שנכנסים מדי יום לישראל מרצועת עזה דרך מעבר ארז). זו גם תזכורת ברורה נוספת לכך שאת מצב היסוד האלים מול רצועת עזה לא ניתן לפתור רק ברמה הצבאית, כל עוד ברמה המדינית לא ניתן לראות כל פתרון ריאלי בשלב הזה באופק.
כמו במבצעים אחרים ברצועת עזה מאז ההתנתקות בשנת 2005, כולל אלה שבהם לקח חלק גם חמאס, גם המבצע הזה מוכיח את חולשתו של ארגון הטרור ואת הפער הגדול בין הצהרות האיומים לבין היכולות האמיתיות והמוכחות בשטח של הגא״פ בעת לחימה. וזאת למרות ההשקעה האיראנית בהם, שגדלה מאוד בשנים האחרונות. גם במבצעים הגדולים ברצועה שבהם חמאס נלחם מול ישראל, הגא״פ תמיד היה הבטן הרכה והחדירה למודיעין הישראלי. זה הצליח לפגוע בבכיריו בעת לחימה הרבה יותר מאשר אל מול חמאס, שיודע להתנהל בצורה חשאית וממודרת יותר ובכך מהווה אתגר קשה יותר לפיצוח עבור צה״ל והשב״כ בזמן לחימה ברצועת עזה. את הנקודה הזו כדאי לזכור בהסתכלות רחבה, כאשר גם חמאס עצמו מבחינה צבאית חלש בהרבה ביכולותיו מאשר חיזבאללה בלבנון. ראייה מפוכחת של ההישגים וצניעות הן תנאים מחייבים שצריך לזכור בתפיסה מידתית של ההישגים בלחימה עד עכשיו במבצע האחרון, שכן האתגרים של ישראל מול חיזבאללה וחמאס הם בסדר גודל אחר.
לצד הבעיות האסטרטגיות מול רצועת עזה וחמאס, שנותרו קבועות (והמבצע הנוכחי לא צפוי לפתור אותן, כולל סוגיית ההרתעה), החובה הנדרשת כאמור היא לראות את ההישגים בלחימה מול הגא״פ בצניעות ובמידתיות ראויה. לזכותם של הדרג המדיני ומערכת הביטחון, צה״ל והשב״כ ייאמר כי שיתוף הפעולה בין הארגונים, רמת הביצוע הגבוהה והמקצועית של חיל האוויר ויחסי העבודה הטובים שבין שר הביטחון יואב גלנט לרמטכ״ל הרצי הלוי, ראש השב״כ רונן בר וצמרת המטה הכללי ופיקוד הדרום - מעניקים להם במבצע הנוכחי נקודות זכות שראוי לעמוד עליהן. הן יכולות להוות מודל חשוב גם לעימותים צבאיים מול אויבים חזקים יותר ואתגרים משמעותיים יותר, שאיתם ישראל עשויה להידרש להתמודד בעתיד.
הסבב הקודם לא הסתיים
מבחינה מבצעית־טקטית, שוב הוכח כי מי שמבקש להגיע להישגים מבצעיים ברצועת עזה, חייב לשמור על היוזמה ועל עקרון ההפתעה. ואכן כך היה במכת הפתיחה של המבצע הנוכחי, כאשר שלושה מבכירי הג'יהאד האסלאמי חוסלו במפתיע. אז גם התברר כי מבחינתה של ישראל, סבב ההסלמה שהחל בירי מטח רקטות של הגא״פ לעבר ישראל שבוע לפני החיסול מעולם לא באמת הסתיים כפי שטעו לחשוב בהנהגת הג'יהאד האסלאמי.
היכולת של חיל האוויר להוציא אל הפועל במבצע מתוכנן תקיפה מתואמת ומתוזמנת בשעה שתיים לפנות בוקר, בשלוש דירות שונות ברחבי הרצועה, היא לא הישג מובן מאליו. זהו ביצוע שדורש מקצוענות ותכנון ברמות הגבוהות ביותר. נכון שבחיל האוויר הביאו בחשבון כי ייתכן שייפגעו הילדים בדירות המחבלים ונעשה ניסיון לצמצם את הסיכון בתכנון מוקדם, שבסופו של דבר לא צלח. המבצע עצמו נדחה מספר פעמים בשל הרצון לצמצם את הפגיעה בבלתי מעורבים. בחיסול בהאא אבו אל־עטא בשנת 2019 הצליחו בחיל האוויר לפגוע בחדר השינה, ולמנוע בכל זאת פגיעה בילדים שהיו בדירה. בפעם הזאת, בתקיפת שלוש הדירות, ארבעה ילדים נהרגו.
ועדיין, מהאירוע הזה אפשר להבין לעומק דווקא את החשיבות המבצעית של הייעוץ המשפטי, את עקרון המידתיות - ומדוע הוא חשוב לטייסים קודם כל מבחינה ערכית, ביכולת שלהם לבצע משימות קשות ומורכבות שהן חלק מטבע המלחמה, שבהן לעתים לצערנו נהרגים גם בלתי מעורבים - ואין זה משנה אם מדובר בילדים או נשים של מחבלים. הנתון הזה חשוב ערכית לאמון שיש לטייסים בביצוע המשימות, וגם כמובן מבחינה משפטית ביכולת להגן עליהם בסוגיות אלה. הייעוץ המשפטי שניתן גם בפעולה האחרונה של חיסול הבכירים, והביא בחשבון את האפשרות של פגיעה בבלתי מעורבים, הוא חלק חשוב ממהלך התכנון המבצעי ולא נוגד אותו. לא במקרה הסוגיה הזאת עמדה במרכז מחאת הטייסים – מדובר בחשש של טייסים רבים במאבק אל מול משמעויות הרפורמה המשפטית, והאיומים שראו בה הטייסים עליהם, אם הייתה עוברת.
הפתעת מכת הפתיחה השיגה את האפקט המבצעי הנדרש והקשתה מאוד מלספק לג׳יהאד האסלאמי את ההישג המבצעי שהוא עדיין כל כך מחפש. זאת למרות ירי הרקטות הנרחב לעבר ישראל - שאין צורך לזלזל בהשפעותיו, וההתמודדות היעילה של כיפת הברזל, עם יירוטי הצלחה של 96%. אחוז הנפילות הגבוה של רקטות בשטח הפלסטיני, שעומד על כ־25%, מצביע על קשיים מקצועיים ומבצעיים של הגא״פ גם במערך הרקטי שלו, למרות הירי הנרחב.
ניתן לציין לטובה גם את התפקוד היעיל של אוגדת עזה בהגנה ובנטרול הניסיונות להוציא אל הפועל ירי נ״ט לעבר הכוחות על הגדר או היישובים הסמוכים לגדר. העקרונות הללו עשויים לבוא לידי ביטוי גם בעימות עתידי מול חמאס, למרות היכולות הטובות יותר שיש לו מאשר הגא״פ. אלמנט ההפתעה הוציא משיווי משקל את הנהגת הג'יהאד האסלאמי כבר מהשלב הראשון - ולזה צריך לשאוף גם במערכה מול חמאס בדרום או חיזבאללה בצפון.
במעגל הגירוי והתגובה
את ההפתעה היחסית השנייה במבצע הצליח צה״ל לייצר תוך כדי תנועה, מכורח המציאות שהתפתחה באופן מפתיע כאשר במשך 36 שעות ארגוני הטרור ברצועה לא הגיבו בירי רקטות או מרגמות (מלבד חוליית נ״ט שחוסלה בדרכה לעמדה בירי רקטות). זהו דפוס פעולה שמעולם לא התרחש ברצועת עזה במהלך סבב הסלמה, אך מוכר מאוד לצה״ל מדפוס התנהלות דומה של חיזבאללה לאחר אירוע או פעולה המיוחסים לישראל נגדו, שעליהם הוא מבקש לנקום בפעילות מבצעית נקודתית. עד מציאת הזדמנות מבצעית לפגוע בכוחות צה״ל, גם באירועים שהתרחשו בשנים האחרונות, צה״ל נדרש לשמור על כוננות גבוהה אל מול נקמת חיזבאללה - לעתים במשך שבועות ארוכים ואף יותר מזה.
קשה להאמין שבג'יהאד האסלאמי חשבו על כך מראש, אך בשעות ההמתנה להזדמנות מבצעית, תוך ניצול העובדה שישראל מבחינתה הייתה מוכנה לסיים את ההסלמה כבר לאחר חיסול הבכירים ולא תקפה יותר ברצועה, היה נדמה כי בעזה התאהבו ברעיון של המתנה עם התגובה עד למציאת הזדמנות מבצעית ראויה. הם הצליחו להכניס את העורף הישראלי למצב בלתי נסבל שבו הוא למעשה נמצא תחת מצב כוננות מיוחד, עוד לפני שנורתה רקטה אחת מהרצועה.
החיסול המקדים של חוליית המרגמות, אבל יותר מכך - ההחלטה שהתקבלה שלא להמתין יותר ולהתחיל בתקיפה נרחבת של בורות השיגור המוטמנים של ארגון הטרור, לא הותירו למחבלי הגא"פ יותר ברירה: ירי הרקטות לישראל החל, אך שוב לא בתנאים שהם ביקשו לייצר - קודם כל לאחר הישג מבצעי, ותוך בחירת תזמון מפתיע לתחילת הירי. במידה רבה, הפעולה הזו - גם אם לא הוגדרה כך באופן רשמי בפיקוד הדרום - הייתה בבחינת גירוי ותגובה. הירי המתוכנן לעבר ישראל היה בבחינת עובדה מוגמרת, אבל בלקיחת זמן נוסף על ידי הגא״פ עד לתחילתו, עלולה הייתה ישראל לשלם מחירים תודעתיים נוספים מול ארגון טרור קטן וחלש ביכולותיו, שמחזיק מדינה שלמה מתחת לחגורה. הבחירה, גם בנקודה הזו, להיות הראשונים שפועלים, שוב החזירה את היוזמה לישראל וזאת למרות מטחי הירי הנרחבים, שלהם ישראל כבר הייתה מוכנה.
גם חיסולו של עלי חסן ראלי, ראש מערך הרקטות של הגא״פ, ראוי לציון. זה לא רק העניין של הבכירות והחשיבות שלו עבור הארגון, את זה כבר אמרנו פעמים רבות. אבל עם כל הכבוד ליכולותיו ולמעמדו הבכיר, אין ברצועת עזה בכיר בארגון טרור שאין לו תחליף. צריך להבין: הבחירה לבצע מהלך משמעותי למרות הסכם הפסקת אש שכבר עמד בפתח, כתגובה לירי הנרחב של שעות הערב ביום רביעי, הוא חשוב בפני עצמו.
ספק רב אם בגא״פ ציפו לתגובה כזו, כאשר את מטחי הערב הם תכננו כנראה כמופע הסיום של המבצע מבחינתם. היקף הירי היה נרחב הרבה יותר ממה שהיו מוכנים לקבל בישראל, ולעומת פעמים קודמות שבהן הסתפקה ישראל בתקיפת יעדי תשתית ברצועה - הפעם בחרו בצבא ובשב״כ להמליץ לשר הביטחון על מהלך משמעותי שאותו הוא קיבל: ביצוע של חיסול משמעותי גם במחיר אפשרי של המשך הלחימה, אף שישראל הייתה מעוניינת לסגור את המבצע ולא להמשיך בו (אבל לא בכל תנאי ולא בכל דרך). נראה שגם במקרה הזה טעו בכירי הג'יהאד האסלאמי. הם שוב התברברו בניווט וספגו מכה נוספת ולא פחות משמעותית מחיסול שלושת הבכירים כבר במכת הפתיחה.
כבר בשלב הזה, כאשר לא ברור כיצד ימשיך המבצע מכאן ואם עד סוף השבוע תושג הפסקת אש, יש לציין גם הפעם את התפקיד החשוב של המצרים כמתווך אמין ורציני. למאמצים שלהם יש חלק חשוב בכך שעד עכשיו חמאס לא נכנס לתוך האירוע. סביר להניח שהם גם מבינים שאל מול הירי של הגא״פ בשעות הערב ברביעי, ישראל הייתה מוכרחה להגיב בחזרה אף ששני הצדדים כבר היו קרובים לסגור על הפסקת האש שאותה הם מנסים להשיג כבר מהשעות הראשונות לאחר חיסול שלושת הבכירים.
מסרים הפוכים לגמרי
לסיכום, יש נקודות חיוביות ראויות לציון מהדרך שבה המבצע התנהל עד לשלב הזה. לצד זה, לא ניתן להתעלם מכך שזו הפעם השלישית שבה ישראל יוצאת למבצע שבו היא פוטרת את חמאס מאחריות אליו (למרות השליטה המוחלטת שלו ברצועת עזה ולמרות חלקו בהידרדרות הביטחונית של החודשים האחרונים). חייבת להישאל שאלת התכלית: מה בדיוק משיגה ישראל לאורך זמן, מעבר לאותם חיסולים מוצלחים במבצע הזה? שהרי חמאס באופן מוצהר העניק גיבוי מלא ואור ירוק לג'יהאד האסלאמי לפעול, בלי לשלם על כך כל מחיר ובעת שישראל מבקשת ממנו רק לשבת ולהמתין על הגדר ולא להצטרף ללחימה. זאת כשהיא מתעלמת מכך שהתוקף של המבצעים הקודמים שבהם חמאס נשאר על הגדר היה קצר במיוחד, ובמקרה הזה - פחות משנה מאז המבצע הקודם.
ניתן להבין את הרצון של ישראל להימנע ממלחמה בדרום, כאשר באופק אין תכלית מדינית. עם זאת, יש גם להביא בחשבון שמרגע שישראל מבקשת לבדל את הג'יהאד האסלאמי ולצאת פעם אחר פעם לעימות רק מולו (תוך שהיא פוטרת את חמאס מאחריות להסלמה הביטחונית החמורה בעזה וביו"ש בחודשים האחרונים) היא משדרת מסר הפוך מזה שביקשה להעביר גם במבצע הזה - חיזוק ההרתעה כלפי רצועת עזה, שתאפשר תקופת שקט ארוכת טווח לתושבי הדרום.