לאחר שיאה של המחאה הציבורית על רקע הרפורמה המשפטית, שטלטלה את הצבא בדגש על מערך המילואים, המתיחות הנמשכת ביהודה ושומרון והמבצע האחרון בעזה – במערכת הביטחון מבקשים לחזור ולהתמקד באתגרים החשובים: איראן, חיזבאללה ושיפור היחסים עם ארה"ב, לאחר שהחודשים הראשונים לכהונת הממשלה התאפיינו במתיחויות רבות עם הממשל האמריקאי.
לשלושת האתגרים הללו אפשר להוסיף גם את הניסיון לחדש את המאמצים לקראת נורמליזציה עם סעודיה, כשבשלב זה מוקדם לדבר על התפתחויות דרמטיות. אבל עצם השיח מצביע על סימון כיוון מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו לנסות שוב למצות מאמץ זה ביחד עם האמריקאים, מה שעשוי לפתוח בפניו כבר בתקופה הקרובה את דלתות הבית הלבן, שעד כה היו סגורות בפניו.
בכירי מערכת הביטחון ניצלו את האתנחתה היחסית (כי בישראל אין יותר מדי רגעי שקט) כדי לפרוש את משנתם בכנס הרצליה שנערך השבוע במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. המסרים שהועברו היו חדים, כאשר הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין בחרו לשחרר כותרות משמעותיות.
המסרים שלהם כוונו לא רק למשטר האייתוללות באיראן, לארגוני הטרור בעזה ובגדה או למזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. הפעם נדמה שקהל היעד הוא גם הציבור הישראלי, ואף יותר מכך ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו – במטרה שקובעי המדיניות יפנימו מהם האתגרים החשובים באמת וישובו לעסוק בהם במקום בנושאים כמו הרפורמה המשפטית, שבלשון המעטה לא תרמו לביטחון המדינה.
עניין נוסף שלא בדיוק הוסיף נקודות זכות הוא הוויכוחים הפנימיים בתוך הממשלה בנוגע להתנהלות ביהודה ושומרון. המפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית לא חסכו בנושא זה ביקורת משר הביטחון יואב גלנט, שיועדה בעקיפין גם לראש הממשלה נתניהו.
בדבריו בכנס סיפק ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה התרעה אסטרטגית לכך שהאפשרות לעימות מול חיזבאללה היא תרחיש סביר נוכח האירועים של החודשים האחרונים. "אצל נסראללה, מאז הטעות ב־2006 יש תחילת הבנה שניתן למתוח את המשוואות מול ישראל. הסיפור של המחבל במגידו הוא לא נקודתי, ונסראללה קרוב לטעות שיכולה לדרדר אותנו למערכה גדולה".
פיגוע מגידו נרשם במערכת הביטחון כנקודת מפנה משמעותית, לא בחומרת התוצאות שלו כמו בנכונות של חיזבאללה לבחון את תגובת ישראל, שאומנם לא שברה את הכלים והגיבה באופן מתון, אבל אם האירוע היה מסתיים בהרוגים, יכול להיות שהדברים היו מתפתחים אחרת.
הנחת המוצא של מערכת הביטחון היא שהמשך האיומים מצד נסראללה והמסרים שעברו השבוע באמצעות התרגיל הגדול שערך חיזבאללה - מסמנים את הקו להמשך של ניסיונות פיגועים בשטח ישראל.
ראש אמ"ן ביקש בדבריו להזהיר את חיזבאללה ולבנון מפני השלכות של פעולה כזו. מנאומו לא היה ברור אם הוא מתבסס על מידע מודיעיני נקודתי או על הערכה כללית, ובכך תרם לכך שהיו שפירשו את נאומו ככמעט מלחמה שעומדת בפתח. אפשרות של הסלמה בזירה הצפונית מול חיזבאללה היא סבירה, וניסיון פיגוע נוסף הוא תרחיש סביר, אבל ממה שידוע, בכפוף להסתייגויות שאין נביאים במזרח התיכון, הסיכוי למלחמה בצפון אינו גבוה בשלב זה.
"תחומים אחרים"
גם הרמטכ"ל הרצי הלוי הצליח ליצור כותרת גדולה מאוד. היה זה כאשר התייחס לגרעין באיראן כשאמר: "איראן התקדמה בשנים האחרונות בהעשרת האורניום יותר מאי־פעם. אנחנו בוחנים מקרוב את התחומים האחרים בדרך ליכולת גרעינית. יש התפתחויות שליליות אפשריות באופק שיכולות להביא לפעולה, ולנו יש את היכולת".
שלא במקרה, הניסוח של הלוי היה עמום, כשהבחירה במילים "תחומים אחרים" אינה מקרית, ובה למעשה טמונה הכותרת. הרמטכ"ל רמז לכך שישנם סימנים, שאינם חד־משמעיים, שעשויים להיות קשורים לתזוזה באיראן במה שמכונה בשפה מקצועית "קבוצת הנשק". כלומר, פיתוח היכולת לבנות את הפצצה הגרעינית עצמה ולהתקין אותה על טיל ארוך טווח. מדובר ביכולת ייחודית שמעט מדינות בעולם מחזיקות בה.
לצורך ההבנה, גם אם מחר בבוקר איראן תחזיק באורניום מועשר לרמה צבאית של 90%, ההערכות המעודכנות באגף המודיעין הן כי האיראנים עדיין יזדקקו לשנתיים כדי להגיע לנשק גרעיני אפקטיבי. ההערכה הרווחת בשנים האחרונות היא כי איראן, מתוך הבנה של המשמעויות שעלולות להיגזר מכך, לא עסקה בקבוצת הנשק מאז 2003.
נראה שהרמטכ"ל רמז בדבריו לסימנים להתקדמות איראנית בתחום הזה כשאמר: "יש התפתחויות שליליות אפשריות בשטח שיכולות להביא לפעולה". הניסוח זהיר מאוד, וכאמור על פי הידוע, הסימנים לפעולה בתחום קבוצת הנשק באיראן עדיין אינם מובהקים, אבל מבחינתה של ישראל עיסוק בפיתוח הפצצה עצמה ולא רק בהעשרת האורניום הוא סוג של קו אדום.
סביר להניח כי רמיזות הרמטכ"ל לעיסוק בקבוצת הנשק התייחסו בשלב הזה לסימנים ראשונים וקלושים, אך יש לציין כי עד לאחרונה הערכות המודיעין בישראל ובמערב היו כי איראן נזהרת מלפעול בתחום זה, שאותו קשה להסתיר לאורך זמן. עיסוק בקבוצת הנשק מהווה הוכחה חותכת לכך שאיראן חותרת לפצצה גרעינית, בניגוד לטענותיה הרשמיות שהיא אינה מבקשת להשיג נשק כזה.
לאיראן, נזכיר, יש פלטפורמות הנשק המתאימות לשאת ראש נפץ גרעיני, ואת פריצת הדרך הטכנולוגית בכל הקשור להעשרת האורניום היא כבר השיגה. כעת, מבחינתה, זה רק עניין של החלטה ולא של יכולת.
השבוע התפרסמו בסוכנות הידיעות הבינלאומית איי־פי צילומי לוויין מטרידים של עבודות הנדסיות באתר הגרעיני בנתנז, שמבוצעות באזור ההר ושעל פי ההערכות נועדו לבצר לעומק האדמה חלקים נוספים מפרויקט הגרעין האיראני, מה שיקשה אפילו על האמריקאים לפעול נגדו. גם ידיעה זו אינה מוסיפה שביעות רצון בישראל בנוגע לתוכנית הגרעין באיראן, כאשר לא נראית באופק כל התקדמות לעבר הסכם – ואיראן ממנפת זאת לטובתה.
ועדיין, גם אם דבריו של הלוי אולי פורשו אחרת, לישראל אין עדיין תוכניות לתקוף באיראן מחר בבוקר, וגם הרמטכ"ל דיבר על מוכנות עתידית ולא על כזו מיידית.
בשורה התחתונה, מערכת הביטחון עלתה השבוע מדרגה דקלרטיבית בקמפיין הפומבי שמתנהל נגד איראן וחיזבאללה. בדברים שנאמרו יש כדי להעיד על המתיחות הביטחונית שתמשיך ללוות אותנו בתקופה הקרובה, ושקיבלה עכשיו דחיפה נוספת על רקע האמירות האחרונות.
גם אם זו לא הייתה הכוונה המודעת והמתואמת בין שר הביטחון, שנשא אף הוא דברים מעניינים בכנס בהרצליה, לבין הרמטכ"ל וראש אמ"ן, כנראה שכגודל הכותרות שסופקו, כך מורכבות המצב הביטחוני. מעבר למסרים כלפי אויביה של ישראל טמון כנראה מסר נוסף למקבלי ההחלטות אצלנו: הסוגיות הללו חייבות לעמוד בראש סדר העדיפויות.
[email protected]