היה ייסוף ואיננו. עד לשנת 2002 היה לישראל גירעון כרוני בחשבון השוטף, כלומר פחות מט"ח מהצרכים השוטפים, מה שגרר את פיחות השקל. התוצאה העגומה הייתה, דרך מנגנון התמסורת, אינפלציה גבוהה מאוד, ששיבשה את החיים בישראל: שחיקת שכר העובדים, שביתות, הפסדים של מיליוני שעות עבודה למשק, חולשה של המשק, רמת חיים נמוכה, מה שהביא לכך ששכבות חזקות מאוד או חלשות מאוד העדיפו להגר, "יורדים" בשפת העם או "נפולת של נמושות" בשפתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, בשנת 1976.
שיא הגירעון היה בשנת 1995, לישראל היה גירעון בחשבון השוטף של 5% מהתוצר, לשם השוואה, בשנת 2002 עמד הגירעון על 0.9% מהתוצר. שינוי חד במדיניות הכלכלית בימי ממשלת אריאל שרון בשנת 2003, עת בנימין נתניהו שימש שר האוצר, הביא לשינוי מהותי במגמה. מ־2003 ועד היום יש לישראל עודף בחשבון השוטף, יציבות כלכלית בדרך כלל, כמעט שאין שביתות והמשק מתפקד.
רמת החיים עלתה פלאים. במקום לנסוע פעם בארבע שנים לחו"ל הישראלים נוסעים ארבע פעמים בשנה. גן עדן, למרות סבבי המלחמה מול ארגונים ערביים המבקשים למחוק את ישראל, החיים בדרך כלל מיטיבים עם הישראלים ועם גלי העלייה הגוברים. הירידה מישראל של "הנמושות" נחתכה בשני שליש, בעוד מספר התושבים כמעט שילש עצמו.
החשבון השוטף
נתון חשוב ביותר לחוזקו של כל משק, מטבע הדברים גם של המשק הישראלי, הוא "החשבון השוטף". חשבון זה כולל את סחר הסחורות והשירותים של ישראל עם חו"ל, כלומר יצוא ויבוא של סחורות וגם שירותים, יצוא סחורות לדוגמה תרופות או אשלג, או יצוא שירותי מחקר ופיתוח עבור חברות בחו"ל. גם להפך ביבוא, כמו יבוא כלי רכב או יבוא שירותי ביטוח, הכל מותאם להגדרות מאזן התשלומים. גם התקבולים והתשלומים מול מדינות העולם נספרים. הם נובעים מהכנסות מגורמי ייצור, כגון הכנסות והוצאות בגין שכר עבודה, שכר שישראלים קיבלו בחו"ל עבור עבודתם בנכר, לעומת שכר עבודה שהמשק הישראלי משלם לזרים השוהים ועובדים בישראל, כמו הפלסטינים או עובדי סיעוד מחו"ל.
עוד כולל החשבון השוטף, הכנסות ותשלומים מחו"ל עבור השקעות שישראלים ביצעו בחו"ל, כגון ריבית מאג"ח שרכשו בחו"ל או דיווידנדים ממניות בחו"ל שבהן הישראלים השקיעו, ולהפך - התשלומים של המשק הישראלי לחו"ל באותן קטגוריות האמורות. עוד נכלל בחשבון השוטף, העברות מישראל לחו"ל (ולהפך) של נכסים או תקבולים ללא תשלום מוגדר עבורן במקביל, כגון תרומות של ישראלים לחו"ל (כולל מימון לימודים בחו"ל), או תרומות של אמריקאים לבתי חולים בישראל. גם תקבולים כבדים של ממשלת ישראל מהממשל של ארה"ב או תקבולי פיצויים לתושבי ישראל, כמו מגרמניה.
לקח כמה שנים עד שמשקיעים בעולם ובישראל, הטמיעו את משמעות העודף בחשבון השוטף של ישראל. אפילו ממשלות ישראל ובנק ישראל לא הטמיעו את השינוי החיובי החד שנמשך שנים ועד היום. בשנים האחרונות העודף בחשבון השוטף הגיע כמעט ל־5% מהתוצר. במונחים אבסולוטיים, על פי רבעונים, פריחת תעשיית ההייטק בישראל גררה לעודף שיא בחשבון השוטף של 7.54 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2021, לעומת 2.88 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2019, טרם הקורונה.
בכל שנת 2021 העודף היה בשיעור שיא של 23.43 מיליארד דולר, ובשנת 2022 הוא אף עלה ל־26.24 מיליארד דולר. נציין כי ברבע האחרון המדווח לשנת 2022, העודף בחשבון השוטף כבר ירד ל־5.28 מיליארד דולר, לאחר 6.63 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2022. ההייטק הישראלי החל להיחלש ברבע השני של 2022 בגלל משבר ההייטק העולמי שהחל ברבע השני של 2022. הפיצוי למשק הישראלי לא איחר לבוא, תנועת התיירות לישראל החלה לפרוח כמעט לרמות של 2019, היצוא הביטחוני נוסק בעיקר בגלל הטמעת הסיכונים למדינות באירופה ודרום מזרח אסיה עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה, מה שמבטיח כי העודף בחשבון השוטף יישאר ברמה גבוהה.
חידוש תנועת ההשקעות בשנה הקרובה אף היא מבשרת טובות, בעיקר בגלל גל ההשקעות בתעשיית הבינה המלאכותית. סנונית ראשונה היא חברת אנבידיה המקימה בישראל את אחד המחשבים החזקים ביותר בעולם המבוסס על פלטפורמת אימון הבינה מלאכותית, AI, החדשה של החברה. שווייה של NVIDIA מתקרב ל־1 טריליון דולר.
העודף בחשבון השוטף הביא לירידה בשיעור האינפלציה מעבר למצופה. ייסוף השקל הריאלי, כלומר התחזקות השקל מול סל המטבעות של ישראל, הגיע ל־29.2% במשך 15 שנים בין 2006 ועד סוף 2021. כן השקל התחזק בקרוב ל־30%, מה שאילץ בעיקר את הסקטורים העוסקים ביצוא להתייעל ולהעלות פריון העבודה ומשם החל פריון העבודה לזלוג לתעשיות ולשירותים בעלי אופי מקומי. המשמעות היא כי במונחי שקל היבוא הוזל משמעותית, תנועה הפוכה לפיחות המטבע.
התוצאה מדהימה, שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בממוצע לאורך התקופה של 15 שנים היה 1.43% לשנה, הרבה פחות מיעד האמצע של הממשלה, שעל בנק ישראל לשמור, 2%, עדיין בתחום שקבעה ממשלת ישראל, בין 1%־3%. יציבות זו הושגה בעיקר בשל תעשיית ההייטק ורפורמות כלכליות, אבל גם משינויים דמוגרפיים, כגון השתלבות העלייה החרוצה עם מטען הידע וההשכלה שלא יסולא בפז, ממדינות בריה"מ לשעבר, שהביאה ליציבות ולצמיחה במשך חצי דור.
מחוללי המשבר
משבר ההייטק שפרץ בעולם, ללא קשר לישראל, בעיקר בגלל העלאות הריבית הבלתי פוסקות של הפד האמריקאי, גורם לירידה בעודף בחשבון השוטף של ישראל. אם זה לא מספיק, באה הממשלה הנוכחית וניסתה בתנועה גסה, חלקה לבטח צודקת, כגון בנושא שינוי מבנה הוועדה למינוי שופטים, לשנות סדרי עולם בתחום המשפטי בתנועת חרמש. ההפגנות המאורגנות על ידי גורמים אופוזיציוניים, כולל אישים מתוסכלים שהיו בתפקידי מפתח מהותיים בעבר, ביניהם גם כלים ריקים, הביאו לזעזוע במערכת המשקית של ישראל. ההפגנות הכבידו והרעו מעבר לנדרש. התוצאה הייתה פיחות ריאלי, הדגש על ריאלי, בערכו של השקל הישראלי.
סל המטבעות של ישראל התייקר מסוף דצמבר 2021 לסוף אפריל השנה ב־13.3%, מרבית הנפילה הריאלית בערכו של השקל הייתה בשליש הראשון של השנה, 2023. סל המטבעות הריאלי של ישראל, מולו נסחר השקל בשווקים הבינלאומיים, התייקר ב־6.9%! בתוך ארבעה חודשים. התוצאה לא איחרה לבוא: מדד המחירים לצרכן עלה בתוך ארבעה חודשים בלבד ב־2%!, קצב שנתי של למעלה מ־6%, לעומת עלייה בשיעור שנתי, שנים מלאות, של 1.43% במשך 15 שנים כאמור, שינוי מגמה חד ומדאיג.
סוכנות הדירוג סטנדרט אנד פורס הודיעה כי היא אינה משנה את דירוג האשראי של ישראל וגם לא את צפי הדירוג. החברה מציינת רמת החוב הנמוכה של ישראל ונתוני מאקרו חזקים. הדירוג ־AA עם תחזית "יציבה". החברה צופה כי בנושא הרפורמה המשפטית יגיעו לקונצנזוס. הסוכנות צופה צמיחה השנה של 1.5% לעומת צמיחה של 6.5% אשתקד. בשנה הבאה צופה צמיחה של 3.5%. רגיעה.
עוד לא פגו נזקי ההפגנות למשק הישראלי, משק שהוא בין החזקים ביותר בעולם בבסיסו, בא הרמטכ"ל הרצי הלוי, מוסמך בתחומו, ומכריז כי יש התפתחויות שליליות באופק שיכולות להביא לפעולה מול איראן. דברים ברורים כאלה, לא נרמזים אלה נאמרים ישר בפנים, גורמים מיד אי־ודאות שמחדשת את היחלשות השקל הישראלי. דברי הרצי הלוי חידשו את מערבולת אי־הוודאות בשוק הכספים. התוצאה היא חידוש פיחות השקל הישראלי.
שוקי ההון בישראל ובעולם טרם הצליחו לעכל את דבריו של הרצי הלוי, בא ראש הממשלה בנימין נתניהו ובזחיחות, לאחר אישור תקציב המדינה לשנים 2023־2024, מכריז כי הרפורמה המשפטית תמשיך, אחר מכן הבהיר שהוא מקווה שהיא תתבצע עם הבנות. שרים בממשלתו של בנימין נתניהו כבר מבהירים כי הרפורמה המשפטית מתה. שוקי ההון, בלשון המעטה, אינם אוהבים הכרזות של הרמטכ"ל וראש הממשלה.
תקציב בעייתי
חיזוק יכול היה לבוא מכיוון תקציב המדינה לשנים 2023־2024, אין פריצה תקציבית או גירעון בלתי נשלט, יש גירעון שנתי של כ־16 מיליארד שקל בממוצע לשנה, יש גירעון תקציבי של כ־1% מהתוצר, בעוד יחס החוב לתוצר ממשיך לרדת הרבה מתחת ל־59%, בין הטובים בעולם. בנק ישראל צופה צמיחה של 2.5% השנה ועוד 3.5% בשנת 2024 עם ירידה בשיעור האינפלציה בממוצע בשנת 2024 ל־2.3% ושיעור אבטלה של כ־4% בשנתיים הקרובות. קול הזעקה הצודק של האופוזיציה נגד התקציב היה בעיקר בגין העברת כסף למגזרים חרדיים לא יצרניים, שאפילו לא מוכנים ללמוד את מקצועות הליבה, כך שלפחות בעתיד יהפכו למשתתפים בכוח העבודה היצרני של המשק.
תחזיות לחוד של בנק ישראל וביצוע מדיניות להבטחת התחזיות לחודש. בנק ישראל אינו מחכה לרגיעה בתחום הפוליטי בנושא הקרדינלי של המהפכה המשפטית, או לצחצוח חרבות בין ישראל לאיראן, או ליחסים המתוחים קלות מול ארה"ב או לירידה בזרם ההכנסות מט"ח מכל המקורות. עליו, על הבנק המרכזי, להבטיח הפחתה דרסטית בשיעור האינפלציה, שהרימה ראש וחורצת לשון. משום כך הריבית הועלתה בצדק ב־25 נקודות בסיס ל־4.75%, הפריים זינק עתה ל־6.25%.
בנק ישראל מפצה את עצמו על כך שלא העלה את הריבית בזמן, עת מחירי הדיור השתוללו והוא טען שאין זה נוגע לו. בנק ישראל רואה כי למרות העלייה החדה של המדד בחודש אפריל, ישנה התמתנות בקצה עליית המחירים ורומז בכך כי ימתן קצב העלייה, אולי יעשה הפסקה. הבנק המרכזי אומר כי הצפיות של האינפלציה לשנה הקרובה, כולן קרובות לקצה העליון של יעד האינפלציה של הממשלה, קרי, 3%. עוד מציין בנק ישראל כי שוק העבודה הדוק. הצמיחה של המשק ברבע הראשון של השנה הייתה 2.5% במונחים שנתיים, קצב יחסית גבוה בניכוי ההשפעה הזמנית של השינויים במיסוי רכב.
בנק ישראל מדגיש כי קצב עליית המחירים הלא־סחירים, המקומיים, כגון שכר דירה ושירותים הגיע לשיעור שנתי של 5.5%, בעוד שקצב עליית המחירים הסחירים, כלומר מושפעים מהשוק העולמי, היה 4.2%. ישנה התמתנות בשימוש בכרטיסי אשראי, ישנה ירידה בהיצע מקומות עבודה, היצוא אומנם עלה באפריל, אך עדיין נמוך מהממוצע אשתקד, גביית המסים ירדה והשכר הריאלי נשחק.
הממשלה הנוכחית וגם הקודמות, היו ממש (ועדיין) אימפוטנטיות במלחמה בהתייקרויות הלא נשלטות של יבואנים תאווי רווח ושל מבנה מונופוליסטי של המשק, שאינו מביא לירידה במחירים למרות צניחה אדירה במחירי הסחורות וההובלה בעולם. כמו בכל תרופה, במקרה זה העלאת הריבית, ישנן תופעות לוואי שליליות: עלייה חדה בהחזרי תשלום המשכנתאות שצמודות לפריים וגם צמודות למדד המחירים לצרכן, בשל האינפלציה. התופעה החיובית של העלאות הריבית היא שבמשך חמשת החודשים האחרונים מחירי הדירות והבתים עלו ב־0.5% בלבד לאחר שבמשך חמישה חודשים קודם לכן עלו ב־7.6%, מה שנותן סיכוי קל לפי שעה, לחסרי דיור.
דברי הרגעה של בנק ישראל לחוד ומציאות עגומה לחוד. בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית (אולי יבצע הפוגה זמנית), זה הכלי הבוטה הכמעט יחיד שנמצא באשפתו. בנק ישראל לא הטמיע עדיין את גודל הנזק של פיחות השקל לעומת שנים של ייסוף, פיחות המבטיח כי לא תהיה עלייה של ציוד להשקעה וידע, אלא מבטיח יבוא של אינפלציה, עליית מחירים מחו"ל שתזעזע את המשק ושוק העבודה, שם נשחק שכרם של הפועלים עד דק.
עיניו של בנק ישראל טחו מלראות כיצד תחת שרביטו, עסקים וגם בעלי חסכונות של משקי הבית, נמקים בגלל ריבית קרדיטורית נמוכה עד להחריד. רווחי הבנקים נוסקים, שנאמר: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש (הבנקים) הישר בעיניו יעשה (יעשוק)". שופטים פרק יז פסוק ו.