עופרה לקס היא אשת ימין, דתייה, עיתונאית ב"בשבע", תושבת לוד. ביום חמישי היא עלתה לשידור ברדיו 103FM, לאחר שבמהלך הלילה חדר קליע לביתה וכמעט הרג אותה. זה מה שהיא אמרה לינון מגל: "אין לי משהו נגד הערבים, יש לי נגד הסיפור הפלילי שקורה כאן. הערבים הם הראשונים שסובלים. אני ניצלתי אתמול, אבל הם נרצחים ונפצעים כל הזמן. חיים בפחד".
מסע חיסול חסר תקדים ביפיע: חמישה נרצחו באירוע ירי
חיסול נוסף במגזר תוך שעות: בן 30 נורה למוות סמוך לראש העין
מגל, שבנה על זה שלקס נמצאת במחנה שלו, שאל אותה אם יש איזה שינוי מאז חילופי השלטון. "לא נעים לי להגיד", ענתה לקס, "אבל יש שינוי לרעה. היה באמת את המסלול הבטוח שהתחיל לתת תוצאות". מגל שאל מה זה המסלול הבטוח. "זה התהליך שהוביל סגלוביץ במשרד", ענתה לקס, "זה היה תהליך בין־משרדי. המשרד לביטחון הפנים עבד מאוד קשה, למרות שאני לא מזדהה עם עמר בר־לב, המשרד שלו ידע לתת עבודה. עדיין נרצחו והיו יריות, ואנחנו צעקנו שזה לא מספיק, אבל הם נתנו עבודה. עכשיו המצב הוחמר". את תגובתו של מגל לא ניתן היה להשיג.
שעות ספורות לאחר הראיון הזה נרצחו עוד חמישה אזרחים ערבים בכפר יפיע באחד ממסעות הרצח המחרידים ביותר של העת הזו. במקביל נורו גבר בן 30 ופעוטה בת 3 בכפר כנא. מספר הנרצחים במגזר הערבי מתחילת השנה הגיע ל־98. מספר דמיוני, בלתי נתפס. אני נזכר באמירתו של דובר המשטרה שלפיה "הגעתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי מייצרת הרתעה במגזר הערבי", ומת מצחוק. הבעיה היא שהערבים מתים באמת.
מה עושה נתניהו? מקים עוד ועדה, מזמין את הח"כים הערבים לדיון, מודיע להם שימנה פרויקטור, נתקל בבן גביר ואז ממהר להודיע לו שסתם, זה היה בצחוק, הוא לא ימנה שום פרויקטור בלי אישורו של השר ל"בדחון לאומי". הוועדות של נתניהו לענייני הפשע יצליחו בדיוק כמו הוועדות שהוא מקים ליוקר המחיה. הרי הקבינט החברתי־כלכלי שלו התכנס עד היום פעם אחת והדיון התמקד בעבודות הרכבת בשבת. החרדים התמרמרו שם על העובדה הזו, שמאפשרת לרכבת לתפקד איכשהו. זה פוגע להם באמונה.
עופרה לקס צדקה. הממשלה הקודמת נתנה כאן עבודה. למה? כי ניהלו אותה אנשים שיודעים לנהל ובאו לעבוד. כי אנשיה דיברו פחות ועשו יותר. כי ראש הממשלה בנט סימן את הפשיעה במגזר הערבי כיעד לאומי והקים צוות משימה מיוחד לנושא. כי מונה פרויקטור בשם יואב סגלוביץ, האיש הכי מתאים במדינה למשימה הזו.
מעליו היה שר ראוי בשם עמר בר־לב. בנט עבד איתם צמוד. לצוות המשימה גויסו שמונה משרדי ממשלה ולא מעט רשויות: משרדי הפנים, הבריאות, ביטחון הפנים, האוצר, המשפטים, רשות המסים, מע"מ, הרשות להלבנת הון ועוד רבים אחרים. סגלוביץ ישב עם הצוות הזה כל יום חמישי. היו מדדים ברורים ובכל שבוע הוצגו תוצאות השבוע שקדם לו. כל כמה שבועות התכנס הפורום הנרחב בראשות בנט.
עוד קודם לכן בוצעה עבודת מטה, נעשתה חשיבה וגובשה אסטרטגיה. הוכנה רשימה שבה היו קרוב ל־200 שמות של מחוללי הפשע הגדולים במגזר. סומנו שלוש משפחות הפשע הגדולות, שמתחילות להוות איום אסטרטגי אמיתי על החברה הישראלית. שתיים מוסלמיות, אחת דרוזית. המדינה החלה למרר את חייהם של האנשים האלה בצורה מקצועית, שיטתית, עקבית ודורסנית. בנט עצמו שמע מראשי רשויות ערבים רבים מסר אחד: לא מעניין חינוך, לא מעניין בריאות, לא מעניין תשתיות. מעניין רק הפשע.
החינוך והבריאות לא שווים לנו כלום אם לא נוכל לחיות בשקט. התברר שמשפחות הפשע הללו שולטות במגזר ללא מצרים, פולשות גם למרחב היהודי, משבשות את מרקם החיים, מפתות את הדור הצעיר לזנוח את ההשכלה ולעבור למסלול קידום מהיר במאפיה. המדינה סימנה את המאפיות האלה והחלה לטפל בהן.
מה עושה ממשלת נתניהו? מטפלת במאפיית אנג'ל. חוץ מזה, היא מברברת, צועקת, צווחת, מפרכסת, משתוללת ומתחפרת עוד בחול הרצח והאלימות. בנט, בר־לב וסגלוביץ הצליחו להוריד את מספר הרציחות במגזר הערבי בכ־19%. שניים מראשי משפחות הפשע נמלטו לטורקיה. רכוש רב, כולל מכוניות פאר, חולט. המכרזים העירוניים, שנשלטו לגמרי על ידי משפחות הפשע, הולאמו על ידי המדינה.
גם השב"כ נכנס לעבודה, במסגרת החוק הקיים. התברר שאפשר למצוא דרכים רבות להפעיל את השב"כ בלי להזדקק לשינויי חקיקה בעייתיים במדינה דמוקרטית. והכי חשוב: כל המעורבים, ממנהל רשות המסים ערן יעקב דרך ראש השב"כ רונן בר ושרת הפנים איילת שקד, כולם ידעו שהמטרה משותפת ולא שייכת לאגו כזה או אחר או לקופונים פוליטיים. התוצאות היו ברורות, אף שהמערכת הזו עבדה פחות משנה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם סגלוביץ והחבר'ה היו נשארים בתפקיד קדנציה שלמה.
בשבוע שעבר עלה סגלוביץ לדוכן הנואמים בכנסת ופנה לראש הממשלה. הוא דיבר דקה ו־48 שניות. מדם ליבו. פניה מכובדת, ממוקדת, מקצועית. קח פרויקטור במקומי, אמר לו. תקים צוות שרים, תעמוד בראשו, תחזיר את מסלול בטוח למסלול, תחוקק את החוקים שהכנו בצנרת, קח את העניינים בידיים. צריך ראיה רוחבית, אמר לו, אפשר לעשות את זה.
סגלוביץ צודק. הוא עצמו הוכיח שאפשר לעשות את זה. אבל אף אחד לא הקשיב לו. אתמול, אחרי הטבח ביפיע, החלו בן גביר ונתניהו לצווח ש״צריך להכניס את השב״כ״. כאילו זו נוסחת קסמים שתסדר את הכל. ובכן, זו לא. צריך לדעת לעבוד. זה הכל.
מפעלותיו של איתמר בן גביר למען הקטנת מעשי הרצח עד עכשיו מסתכמים בזה שהוא טרפד את חוק הצימוד האלקטרוני, שיכול היה להציל את חייהן של נשים רבות שנרצחו. למה? כי זה לא בא לו טוב בעיניים. הוא הבטיח להביא חוק חדש בתוך חודש. אז הבטיח. עכשיו הוא מגמגם משהו על זה שהוא מוכן שחוק כזה יעבור, אבל הוא דורש עבורו תקציב מיוחד. האיש הזה כשיר לתפקידו בערך כמו שיאיר נתניהו כשיר לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב.
הטור המלא מתפרסם ב"מעריב סופהשבוע".