אין מינויים, אין משילות

אחד מתירוצי יוזמי המהפכה המשפטית לחיוניות הגשמתה הוא הצורך במשילות ומה שמכונה "הגשמת רצון הבוחר". על רקע זה ניטשו השבוע קרבות רחוב על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, עילת הסבירות (למען יו"ר ש"ס אריה דרעי) וחוק היועצים המשפטיים. הטענה הזו של מקדמי המהפכה המשפטית מגוחכת לפחות כמו קביעת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן שהרפורמה המשפטית העלתה את דירוג האשראי של ישראל. בינתיים, חרף בחירתה של נציגת האופוזיציה קארין אלהרר לוועדה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשה לספק סחורה הרבה יותר בסיסית, והיא - עמידה בסיכומים עם האופוזיציה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

חוץ מתדלוק המחאה, הדחייה מעכבת את מינוים של כמאה שופטים בבתי משפט השלום והמחוזי ובבתי הדין לעבודה, ולעזאזל האזרח. במילים אחרות: חצי שנה לאחר הקמתה, ממשלת נתניהו מסרבת למשול. כל השאר זה סיפורים ותירוצים. כשאין מינויים, אין משילות.

אבל גם ללא הרפורמה, הממשלה יכולה למשול באמצעות מינוי עשרות בכירים באוצר ובשירות הציבורי. מה פירוש המילה המפוצצת "משילות"?
משילות היא היכולת לספק שירותים בסיסיים לאזרחי המדינה. זה כולל את שיפור איכות החיים, קבלת סעד משפטי באמצעות שרשרת בתי המשפט, טיפול בהורדת יוקר המחיה והחלטות שיחזירו את תחושת הביטחון האישי.

הסיבה לסחבת מוסברת בעיקר במורכבות הפוליטית של הקואליציה המסוכסכת עם עצמה. בקואליציה מומחים בקיטורים, אבל כשמקבלים את מפתחות המשילות, הם מתבלבלים. כל שר חותר לכיוון שלו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתיימר להשלים מינויים מקצועיים, אבל משרדי הנהלת האוצר הולכים ומתרוקנים. דודי אמסלם, מוציא את החשק להתקרב למשרה ציבורית. קורבנות ממטרת הרעל התורניים שלו היו השבוע ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק (שהומלצו על ידיו לשהייה מאחורי סורג ובריח).

הרשימה כוללת גם את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שזוכה באליפות הנאצות. ועוד הפתעה קטנה: טלי גוטליב, חברתו מהליכוד, כונתה על ידיו "זבת חוטם שמחליטה על סיעה שלמה".

אריה דרעי הוא וקטור מרכזי נוסף, כאשר חלק ניכר מהמינויים עוברים דרכו, ועיקרם - הקִרבה לש"ס. מי שהוציא אותו השבוע מהארון (הפוליטי כמובן) היה אביגדור ליברמן, שקיבל הדלפה על כך שהפשרה המסתמנת בין הקואליציה לאופוזיציה תהיה חזרתו של דרעי לממשלה באדיבות מתווה הנשיא.

ההדלפה היעילה סיבכה את העניינים ותרמה להקצנת עמדות שני הצדדים. מעל כולם מרחפת רוחו של נתניהו, המנסה להתפייס עם עצמו ועם שותפיו ולמצוא בתוך הפלונטר את המכנה המשותף הבלתי אפשרי, שיוביל אותו לבית הנשיא (האמריקאי). ההדלפה המכוונת לחדשות 12, שלפיה הנשיא יצחק הרצוג קיבל זימון לביקור מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, נועדה לעודד את נתניהו ללכת לפשרה ולאשר נציג לאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. בסופו של דבר, אלהרר מהאופוזיציה נבחרה כאמור לוועדה, אך לא הודות לנתניהו. לפיכך ההדלפה לא עזרה, כמו שמכתב ראשי המשק והבנקאים שנחת על שולחנו שלשום בבוקר לא הועיל.

וחוץ מזה ישנו עניין הנקמנות. לפחות חלקים מקואליציית ההוד וההדר מתנגדים לכל מינוי שמדיף ריח אופוזיציוני. זה יכול להיות מישהו שלאסונו שתה קפה עם יאיר לפיד לפני עשור, או אומלל שלרוע מזלו התחכך באירוע חברתי עם בני גנץ. הנקמנות ברמות של גבר נבגד גוברת על הרציונל המזוקק.

היעדר המינויים פוגע במשילות, ובסופו של דבר באזרח הקטן, שכמאמר השיר "אוכל אותה בגדול". ללא מפקח על הביטוח במשרה מלאה, אין מי שיפקח על חברות הביטוח החוגגות עלינו. כשיו"ר רשות הדואר בסכנת הדחה, ההפרטה תקועה. עם מנהל רשות מסים על תקן ברווז צולע, היקפי גביית המסים בסכנה. בהיעדר יו"ר דירקטוריון לחברת החשמל כמעט שנתיים, הפסקת חשמל נוספת היא רק שאלה של זמן.