שנם פסיכולוגים שטוענים שילד מוכה הופך לעתים להורה מכה. לפי מודל זה אני יכול לנסות להבין, גם אם לא להצדיק, כיצד הפכנו לעם שטוף גזענות. אנחנו הישראלים - צאצאיה של יהדות הגולה שחוותה על בשרה גזענות ואנטישמיות מהסוג הגרוע ביותר - גזענים. הבה לא נתייפייף: אנחנו גזענים במלוא מובנה המכוער של המילה.
השבוע הדגישה התקשורת שני אירועי גזענות שאינם מוסיפים לנו כבוד. האחד - האמירות הגזעניות של אחינו בני ישראל לעבר מוחמד אבו פאני, שחקן נבחרת ישראל, שמייצג בכבוד את ישראל. השני - הביטוי הנלוז של תושבת הוד השרון באוטובוס ליהודי חרדי צעיר “שלא בא לה טוב". העובדה שאף הוא תושב העיר ושירת בצבא ביחידה מובחרת, אינה מעלה ואינה מורידה. גם אם היה תלמיד ישיבה ותושב עיר חרדית לא היו צריכים להיאמר הדברים החשוכים שנאמרו כלפיו.
בושה לנו כעם. בושה לכל אדם בר תרבות להרגיש עליונות על אדם אחר, לשפוט אותו או להעיר לו ולהעביר ביקורת על סגנון חייו. אם היינו שומעים על אירוע בחו"ל שבו היו נאמרים מעט מהדברים שנאמרו ליהודי חובש כיפה - היינו מזדעקים על גילויי האנטישמיות.
כולנו נולדנו בצלם, לכולנו הזכות לכבוד ולהכלה, ומי שלא יכול לכבד, יתכבד ויידום. איש באמונתו, דתו, צבעו והעדפותיו יחיה. לא חוכמה לקבל את הדומה לנו, המנהל אורח חיים כשלנו. אי אפשר להדגיש יותר מדי פעמים את הצורך החיוני בקבלת השונה, בהכלתו, ובהושטת עזרה אם הוא זקוק לה.
ויתביישו האנשים הנוכחים באירועים קשים כאלה ואינם פוצים את פיהם. תרשו לי להיתלות באילן גבוה במיוחד, אלברט איינשטיין שאמר: “דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים".
ובעניין אחר: כתבה קטנה צדה את עיני השבוע. כותרתה: “עובר אנושי מתאי גזע". מדענים אמריקאים ובריטים הצליחו ליצור מודלים של עוברים אנושיים מתאי גזע. לא עוד הכבשה המשובטת דולי, אלא תכנות מחדש של תאי גזע אנושיים ויצירת עובר אנושי ללא ביצית וזרע. לא ירחק היום שבו נוכל לייצר במעבדה כבד, ריאות, לב ואיברים אחרים כחלקי חילוף לכל אחד מאיתנו בהתאם לנדרש.
דבר כזה יכול די מהר לגרום לאנשים בעלי הון אך חסרי מצפון ואתיקה לגדל לעצמם בחצר האחורית של ביתם כפילים עם גנטיקה זהה לשלהם, שאיבריהם ישמשו להם חלקי חילוף בעת הצורך, ללא כל חשש מדחיית רקמות. אמרנו אתיקה? בהכירי את המין האנושי, אין לי ספק שתימצא הדרך לעקוף אותה. בעידן הבינה המלאכותית ויצירת עוברים אנושיים - האנושות החדשה כבר בפתח. איך אומרים? שנדע וגם שלא נדע.