ברוך קרא ואביעד גליקמן חשפו אתמול ששופטי ההרכב במשפט נתניהו הודיעו לצדדים כי "יהיה להם קשה להשיג הרשעה בשוחד בתיק 4000". החשיפה אכן חשובה. לפני הכל, צריך להזכיר פעם נוספת שהחשיפות העיתונאיות באמת, גם כשהן לטובת הנאשם ועדתו, מגיעות כמעט תמיד מהתקשורת האמיתית. מכונת הרעל מתמחה בפיזור ארס, פייק וספינים חלולים.
סעיף השוחד קורס? המסר הדרמטי של השופטים לפרקליטות במשפט נתניהו
עיתונאים אמיתיים מביאים סיפורים גם כשזה, לכאורה, לטובת הצד השני. לעצם העניין, בואו ניזכר בהשתלשלות תיקי נתניהו: זה התחיל ב"לא יהיה כלום כי אין כלום". זה נמשך ב"זה ייעצר בפרקליטות". אחר כך הגענו ל"מנדלבליט לא יעשה לנו את זה". משם עברנו ל"התיקים יקרסו בשימוע". התיקים המשיכו, כמובן, לקרוס גם במהלך המשפט עצמו.
נכון לרגע זה יודע כל משפטן חובב שתיק 1000 הוא הרשעה כמעט בטוחה, ברף העליון של מרמה והפרת אמונים. תיק 2000 עוד לא התברר מספיק, אבל גם בו יש סיכוי לא רע להרשעה דומה. תיק 4000, המורכב מכולם, הוא תיק שמלכתחילה נאמר עליו ש"סניגורים טובים יכולים לתת כאן עבודה" (אמנון אברמוביץ ורבים אחרים).
מה שהשופטים רמזו לפרקליטות ולהגנה זה שכדאי לצדדים להגיע לעסקת טיעון. בואו נזכור שהם כבר הגיעו לעסקת טיעון, שטורפדה ברגע האחרון. עסקת הטיעון הזו הייתה מסונכרנת עם מה שהתברר עכשיו: מחיקת סעיף השוחד מתיק 4000, הרשעה במרמה והפרת אמונים בתיק 1000 ובתיק 4000, הודאה באשמה, עונש ללא מאסר אך עם קלון.
האם זה השתנה? לא, זה לא השתנה. הדבר היחיד שהשתנה זה שהזמן עבר, הוקמה כאן ממשלת עוועים שמוליכה את ישראל לתהום, וכל זה רק כדי שהנאשם ימשיך בהימלטותו האינסופית מאימת הדין. כולנו עכשיו חכמים בדיעבד. כמעט לכולם ברור שאביחי מנדלבליט היה צריך להפריד בין התיקים, להגיש את 1000 על שוחד ואת 4000 על מרמה והפרת אמונים, מאוחר יותר. במקרה כזה, היינו כבר אחרי ההרשעה.
הבעיה היא שחוכמה בדיעבד מגיעה בחינם, אבל מאוחר מדי. אם זה היה הפוך, מכונת הרעל הייתה מסתערת עכשיו על השופטים, מוכיחה שאחד מהם עבר פעם בים ליד ציפי לבני, השני היה בקרן וקסנר והשלישית ישבה פעם לקפה עם ג'ורג' סורוס.
כרגע, כל מה שצריך זה להתפלל שמישהו ייגש לנתניהו, יתפוס אותו בדש מעילו וישכנע אותו ללכת לעסקת הטיעון הנשכחת ההיא. זה הכי טוב לו, זה הכי טוב לנו, זה הכי טוב למדינה. הבעיה היא, שמה שטוב למדינה כבר מזמן לא מעניין אותו.
הטור המלא מתפרסם ב"מעריב סופהשבוע"