מכיוון שאפילו התינוקת המתוקה שהונחה על כביש על ידי הוריה בתמונות הבלתי נתפסות מיום השיבוש המתיש לא הובילו להפלת שלטון בנימין נתניהו באופן מיידי כפי שרבים במחאה ייחלו לו, אנחנו עם הפנים קדימה. השבועיים שנותרו עד תום כנס הקיץ של הכנסת יהוו את הפתיח, או את הסגיר, לרפורמה המשפטית שנוגעת בחיי כולנו. כל אחד בדרכיו שלו.
"רק סיפתח, אל תתקפלו": איתמר בן גביר במסר ללוין ורוטמן
בצל המחאה: בצה"ל מתייחסים לחששות מאי התייצבות למילואים
דרך החוק לצמצום עילת הסבירות שעבר ביום שני בלילה בקריאה ראשונה, מעבירים מנהיגי הימין למצביעים שלהם את המסר שיש פה הישג בדמות "אנחנו לא פראיירים". מנהיגי השמאל, מצדם, מעבירים למצביעים את המסר שיש על מה להפגין והמדינה הולכת. כל צד והאינטרס שלו. כך או כך, הרפורמה המשפטית במתכונתה הראשית, כפי שכתבתי בטוריי הקודמים – זיכרונה לברכה.
למרות החוק, שצפוי לעבור גם בקריאה שנייה ושלישית, למרות ניסיונות המתנגדים לעצור אותו, נתניהו לא צריך עוד מתנגדים מבית שימשיכו לאיים שיפרקו את הממשלה כי אינם מסוגלים להסתכל על הבוחרים שלהם ולהודות שיש כאן שלטון ימין, שמנהל אותו למעשה הצד השני של המפה הפוליטית.
כרגע, בדגש על כרגע, ישנה תוכנית להמשיך בחקיקה, שהיא רחוקה מהרפורמה המשפטית ז"ל. אחרי הפגרה ממשיכים עם הוועדה לבחירת שופטים ואחר כך, למרות ההכחשות של נתניהו בתקשורת הבינלאומית, מדברים שם בחדרי חדרים בהחלט על האפשרות לקדם את פסקת ההתגברות.
אבל, וזה בדיוק האבל שתמיד קיים בפוליטיקה, לממד הזמן יש משמעות אדירה. עם היציאה לפגרת הכנסת בסוף החודש, מתרחקים מהאירוע ומאפסים כוונות. באוגוסט ישנה פגרת הכנסת, והעיניים של רובנו נשואות לחופשת הקיץ.
בספטמבר נמשכת פגרת הכנסת עם החגים, שתמיד שוטפים את המדינה באווירה אחרת בין ראש השנה ליום כיפור. עשרת הימים הנוראים. ובהסתכלות של חודשיים קדימה, במציאות הישראלית יכולים לקרות עוד כל כך הרבה דברים מפתיעים שעשויים להשפיע על הרפורמה.
ההחלטה של נתניהו כרגע היא לא להחליט, לנצל את הזמן שתכף מגיע ולבחון אם ייפתחו בו נתיבים נוספים במציאות המשתנה. ההתלבטות העכשווית: מצד אחד להמשיך בחקיקה בניסיונות הריכוך, מצד שני למסמס את החקיקה שמביאה איתה את גורם הלחץ הגדול ביותר - הסרבנות בצבא.
נתניהו, וגם חברי כנסת אחרים בליכוד, רוצים להתרחק מהאירוע כדי שיישכח ולהתפנות לעיסוק בעניינים מהותיים לחיי היומיום של האזרחים, שיוכלו לצנן את מפלי השנאה. כולם רואים את הסקרים ומבינים שטיפול ביוקר המחיה באוקטובר ישתלם מאוד גם לתומכי הרפורמה וגם למתנגדיה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבין זאת גם ביולי.
גלישה לפרופורציות
אלופת העולם במיל' בגלישת רוח לי קורזיץ חשפה השבוע בעמוד הפייסבוק שלה שהיא חולה במחלת סרטן קשה ושיש לה מטרה חדשה – לחיות. "כדאי לכם לנסות, זה כיף", כתבה. כל מי שמכיר את ליקה וקרא את המשפט הזה, שומע בראשו את טון הדיבור שלה. טון קליל, מבין, נטול האשמות ומלא באמביציה. כזו היא בדיוק.
את ליקה, שמבוגרת ממני בשנתיים, הכרתי לפני למעלה מ־20 שנה. היא מהשיט, אני מהקליעה, ספורטאיות צעירות עם מטרות זהות - לנצח ולנצח. התחברנו מיד בפיזיותרפיה במכון וינגייט ורקדנו ביחד במסיבות המיתולוגיות במועדון "החץ" בקיבוץ מעברות. אחרי שפרשתי מהספורט בעקבות תאונת דרכים שעברתי, פגשתי את ליקה כבר כמושא סיקור.
בזמן שבתקשורת זעמו עליי שאני בצד של הספורטאים כי הגעתי מתוכם, והספורטאים האשימו אותי שעברתי לצד של "הרעים", ליקה הייתה מהבודדים שלא עסקו מולי בפוזיציה. "דניאל, אני אוהבת אותך!", אמרה לי פעם בשידור וחיבקה אותי בנתב"ג אחרי שזכתה באליפות העולם. איזה זיכרון חזק ומיוחד, זכיתי.
ואילו אני, מהרעים בתקשורת, חודשים לאחר מכן הגשתי לה את המיקרופון, שם במשחקים האולימפיים בלונדון 2012, בשאלה ישירה: "את יודעת שכל הלחץ של המשלחת האולימפית יושב על הכתפיים שלך?". היא השיבה בענווה בלתי נשכחת.
מחלת הדם הכרונית שממנה סובלת ליקה כבר 24 שנים והתמודדה איתה בגבורה תוך כדי ניהול קריירה ספורטיבית מפוארת, והסרטן הקשה והארור שמביא עליה את הסיוט שאיתו היא מתמודדת כעת, הם מסוג הדברים האלה במרוץ החיים שמכניסים לפרופורציות.
בקוביות החיים המזל לא היה איתה, כפי שהים היקר ללבה היה איתה במשך שנים. ולכן, אם יש למילים האלה הכוח לסייע, לחבק, לחזק במטרתה לחיות את החיים אחרי מה שהיא מתארת בפוסט האמיץ "מרגישה בשיפוצים, ממש כמו רכב 4 על 4 אחרי שקרעו לו את הנשמה בשטח קשוח", אז אני מבקשת לשלוח אותן גם דרככם, הקוראים, כדי להגדיל את עוצמתן. בימים עברו כרתנו ליקה ואני ברית בינינו: "בגיל 90 אני עוד אגלוש, ואת תבואי לעשות עליי סרט". חייבות לעמוד במילה.
נאחזת בשיניים
השבוע גורמים בכיתה אל"ף העמידו אותי עם הגב לקיר, ובאיומים בדמות ציטוטים מתוך שירי אנה זק אילצו אותי להודות באמת – פיית השיניים זו אני. תודו שזה מרשים ששמרתי על הזהות הבדויה עד לנפילת השן הרביעית. שמעתי שיש פיות שנשברות אחרי נפילת השן הראשונה. או שהעוזר של הפיה, כלומר המשת"פ שלו הן נשואות, מסגיר אותן עוד בשלב ההתנדנדות.
חוויית פיית השיניים היא קסומה, משום שהיא מחדדת את האבחנה שהדור הזה דורש לא רק מתנות מתחת לכרית, אלא גם תשובות לפנים. רק אם אפשר שיפתח אפליקציה לדירוג שירות פיות השיניים כמו שיש לנהגים בגט טקסי. חשובים לי הפידבקים לקראת הלקוחה הבאה. שרק נחייך!.