כבוד הנשיא יצחק הרצוג, מחר תפגוש את עמיתך, נשיא המעצמה החזקה היחידה בעולם ג׳ו ביידן. זו אינה פגישה בין שווים. ביידן הוא בעל הסמכות האקזקוטיבית והאופרטיבית של המעצמה האדירה בתבל. אתה אומנם אזרח מספר 1, אבל תפקידך טקסי ואינו ביצועי. אתה לא באמת יכול להכריע, להציע או להסכים. ועדיין, הפגישה בינך לבין ג׳ו ביידן גורלית מאי־פעם. היא מסוג הפגישות שעליהן ידווחו היסטוריונים, בבוא העת.
נאום הרצוג בארה"ב: שתי חברות קונגרס הודיעו - "לא ניקח חלק"
בקשה אחת לי אליך, הנשיא הרצוג: בבואך לבית הלבן, אתה לא פרקליטו של בנימין נתניהו. אתה פרקליטה של מדינת ישראל. תפקידך אינו ״למכור״ את נתניהו לביידן. אתה יודע שאין בעולם מי שיהיה מוכן לקנות ביבי משומש, אפילו לא ממך. תפקידך להציל את הברית האסטרטגית והחשובה ביותר לעתידה וגורלה של מדינת היהודים. תפקידך להשיג לנו מועד נוסף. אתה לא נוסע לוושינגטון לעשות לובינג לנתניהו. אתה בא לבירת ארה״ב כדי לעשות לובינג למדינת ישראל. המדינה, כפי שאני מאמין שאתה יודע, חשובה אפילו יותר מנתניהו, ויש סיכוי שהיא תשרוד אחריו.
אתה הוא נשיא המדינה, לא נשיא הביביזם. נסה לגרום לביידן לקוות שישראל המקורית, הישנה, הדמוקרטית והליברלית, ישראל שחולקת את ערכיה עם הדמוקרטיה החשובה בעולם, עדיין קיימת. יש לך קייס טוב, כי זה גם נכון: ישראל היהודית־דמוקרטית, שהוקמה על ערכי מגילת העצמאות ומהווה אור לגויים, חיה ובועטת. היא מעולם לא חיה יותר ובעטה יותר מאשר בימים אלה. ברחובות, בצמתים, על הגשרים, בגנים, בערים ובכפרים, בימים ובעמקים, בלילות ובימים. ספר לביידן על זה ושכנע אותו להאמין שלא הכל אבוד. אנחנו כאן, כדי להישאר.
ובינתיים, אי אפשר להתעלם מספיחי ההרפתקה הרפואית של בנימין נתניהו בשבת האחרונה. עכשיו כבר ברור שאלף התפתלויות וסיפורי כיסוי לא יוכלו לטשטש את העובדה שטובי הרופאים במדינה מנסים לברר מה מצב לבו של ראש הממשלה. האם היה זה התקף חרדה, או שמא הפרעות קצב, אירוע לבבי מינורי, בעיה בשריר הלב, טרשת, או הכל ביחד. בסך הכל, בהתחשב בגילו ובלחצי הענק שאיתם הוא מתמודד ללא הפסקה כבר 30 שנה, נתניהו הוא נס רפואי.
עם כל הכבוד לנס, זכותם של תושבי המדינה לדעת מהו מצב בריאותו של האיש המופקד על גורלם. זו אינה התרסה פוליטית, אלא הנחת עבודה דמוקרטית. אבל יש עוד משהו: תארו לעצמכם שנתניהו היה מתעלף ומאבד את ההכרה. למי מעבירים את סמכויותיו? מי הוא ראש הממשלה המכהן שנכנס לנעליו לשעה, שעתיים, יום, יומיים, שבוע, חודשיים? הרי היינו בסרט הזה ב־5 בינואר 2006, כשאריאל שרון שקע בתרדמת. אז היה ברור לכולם שיש רק שם אחד: אהוד אולמרט. הוא קיבל את התפקיד הסטטוטורי של ממלא מקום ראש הממשלה, והוא קיבל את הסמכויות בצורה מסודרת באותו לילה.
נתניהו מעולם לא מינה ממלא מקום. למה? ככה. אולי הוא לא רצה לפתוח את הנאחס, אולי הוא לא רצה לעורר את התיאבון של מחליף כזה או אחר. כך או אחרת, הוא לא רצה שיהיה לו תחליף, אפילו בתיאוריה. מעבר לשערורייה המובנית כאן, בסוף צריך לשאול שוב ושוב את השאלה: מה קורה אם צריך להעביר את סמכויותיו בחירום למחליף, בלי לדעת עד מתי? הרי כבר הוכח שנתניהו הוא בשר ודם, לא?
בימים האחרונים שמעתי משהו שלא ידעתי: יש ממלא מקום. שמו שמור במערכת. סוד מוחלט בהחלט. כן, יש שם המוחזק איפשהו, בין יהלומי הממלכה, של המאושר, או האומלל, שאליו אמור להתקשר מזכיר הממשלה אם וכאשר. על הקו תהיה גם היועצת המשפטית לממשלה, ואליו יואצלו סמכויותיו של ראש הממשלה.
כל הניסיונות לברר את השם הזה עלו בתוהו. כפי שנאמר לי מפיהם של כמה גורמים בקיאים, השם הזה שמור אצל שני אנשים בלבד, אחד מהם הוא מזכיר הממשלה והשני הוא המזכיר הצבאי. רק הם יודעים, ואסור להם לגלות. אני בספק אם המחליף המיועד עצמו יודע. למה להכניס לו רעיונות לראש? מה זה מזכיר? זה מזכיר שיטות משטר אחרות במדינות אחרות, בתקופות אחרות. יכול להיות שממלא המקום הוא יריב לוין? כן, בוודאי. יכול להיות שהוא יואב גלנט? גם כן.
אפרופו גלנט: בשבועות האחרונים הוא קיים לא מעט שיחות. עם מקורבים, עם שותפי סוד, עם פורומים שונים. הטקסטים שהוא אומר בפגישות הללו מרתקים, ואחת מהן הייתה ביחידה סודית ביותר של אגף המודיעין. גם שם שמע מספר מצומצמם מאוד של בכירים את גרסת גלנט: אני איתכם על מלא, אמר לסובביו, שהביעו דאגה עמוקה מהמשך החקיקה המשפטית ותמיכה בפעולות המחאה. אני מודע לנזק, אמר שר הבטחון, אני מודע לפגיעה הקשה בלכידות ובשירות ובכשירות, אני עושה ואעשה הכל כדי לבלום את זה, אבל אני לא אתפטר.
על פי כמה מקורות שנחשפו לתוכן השיחות האלה, גלנט אמר עוד שיש בליכוד רבים שישמחו אם יתפטר, ובכך יוסר המחסום האחרון והבלם האחרון להמשך החקיקה המשפטית. עדיף, אמר, לנסות לבלום מתוך המערכת, מבפנים, מעמדת שר הבטחון. איך יבלום, איך יעצור, איך ימנע את הנזק, שכבר נגרם למערכת הביטחון, למדינה, לחברה ולכלכלה? את זה הוא לא פירט.