1. הנדסת תודעה
אף אחד לא האמין שהליכוד תזרום עם תוצאות הבחירות ללשכת עורכי הדין ותאפשר ללשכה את מינוי נציגיה בוועדה לבחירות שופטים. זאת לאחר שבבחירות מלפני חודשיים נחל יקיר הליכוד, עו"ד אפי נוה, תבוסה משפילה. במקום לקחת משכך כאבים, מנסים כעת להנדס את הרכב הוועדה לבחירת שופטים או לבטל בחוק את מעמדה הסטטוטורי. ההפסד בבחירות ללשכה היה בבחינת מתאבן ביחס למנה העיקרית. בכל התמודדות פוליטית עתידית שתעמוד על הפרק, הקואליציה תפסיד.
בממשלה בראשות בנימין נתניהו טוענים כי 64 מנדטים הצביעו בעד המהפכה המשפטית. אם נקלף את הטיעון, נוכיח שהליכוד לא הייתה מעיזה להעמיד את הסוגיה הזאת למבחן בקלפי או במשאל עם. במצב הנוכחי, נתניהו לא יעז להקדים את הבחירות לכנסת אפילו ביום אחד, אלא אם כן יחתום עד אז על עסקת טיעון. לכן כל האיומים בסגנון "תחזיקו אותי" של איתמר בן גביר וסמוטריץ' הם סרק, סרק, סרק. לנתניהו נוח לתלות בהם את פירוק הממשלה כדי לתרץ את כניעתו ליריב לוין.
הבחירות לרשויות המקומיות הן המבחן הבא. נציגי הרשויות מתחננים שהליכוד תעלים את יוזמות הרפורמה בתקופה שבין 15 באוקטובר (מועד שיבת הכנסת מפגרת הקיץ) ל־31 באוקטובר (מועד הבחירות לרשויות). מצביעי המחאה יגיעו לקלפיות בהמוניהם. תפקיד מזכירי ועדות הקלפי יאויש ברבים מאנשיהם כדי למנוע תעלולים. ברשויות מבינים שהזדהותם עם אג'נדת הליכוד תקשה עליהם הפעם, ודברים ברוח זו נשמעו השבוע בהשקת קמפיין הליכוד לבחירות בראשון לציון. העובדה שהקמפיין הושק דווקא בעיר הרביעית בגודלה בישראל, מצביעה על חשיבותה בעיני הליכוד. ניצחון בעיר יהיה מתוק במיוחד.
במקביל, בליכוד לא מוותרים ועושים כל מאמץ כדי לפנק את הרשויות בראשות הליכוד בתקציבים מיוחדים. אלה יכולים להיות פינוקים ממשרד התחבורה או תקציבי סיוע חריגים לאשקלון. השרה מירי רגב הייתה שמחה לערוך את חנוכת הרכבת הקלה בגוש דן קרוב ככל שניתן למועד הבחירות, אבל יש גבול לכל תעלול. גם כך האירוע יהפוך למפגן פוליטי, תוך התעלמות מרון חולדאי ראש עיריית ת"א, שבה מרבית תחנות הרכבת נמצאות. המרוויחים, מאידך, יהיו ראשי עיריית פתח תקווה או עיריית חולון (שניהם אנשי ליכוד).
המחאה הפכה אם כן לאיום האלקטורלי הגדול ביותר על הליכוד ועל נתניהו. ומה עושים כדי לפגוע בה ולמסמס ככל שניתן את האפקטיביות שלה? מהנדסי התודעה מנסים לצבוע אותה בצבעים פוליטיים. אף שהבחירות הכלליות ייערכו בעוד קצת יותר משלוש שנים, בערוץ 12 החליטו שהבחירות בפתח. על רקע זה יצאו בתוכנית "פגוש את העיתונות", בשיתוף מנו גבע, בסקר על מה שמכונה "מפלגת המחאה", כמה מנדטים תקבל (10) ועל חשבון מי (כמובן על חשבון מפלגות האופוזיציה). הסקר ההזוי בעיתוי הנוכחי עלול לצבוע את אנשי המחאה כאנשי שמאל, כדי לכרסם בבסיס הלגיטימיות חוצה המפלגות שלה. בשלב זה, אנשיה אינם נופלים בפח.
2. תעלומת דירוג האשראי
בימים האחרונים נפוצו הערכות עקשניות שחברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' תודיע בקרוב על הפחתת דירוג החוב של ישראל, וזה אחד ההסברים לבליץ הראיונות של נתניהו בטלוויזיה האמריקאית. ההחלטה תתקבל רק בעוד כעשרה ימים. להערכתי הצנועה, דירוג האשראי לא יירד. פיץ', המדרגת כיום את ישראל ב־A פלוס יציב, תפעיל אומנם את מיטב פעמוני האזהרה בנוגע לרפורמה, הדוח יהיה קשה לצפייה עם ביקורת קטלנית על המערכת הפוליטית, ועדיין - בפועל הדירוג לא יופחת.
הדברים נכתבים אף שלפני שבועיים הפחיתה פיץ' את הדירוג המושלם של ארה"ב, שעמד על AAA, ואת הדירוג של שישה בנקים. בכך הפכה לאימת המדינות המדורגות. מודי'ס, לעומתה, הפחיתה לפני ארבעה חודשים את אופק הדירוג מחיובי ליציב, אבל הדירוג בפועל לא הופחת. ולבסוף חברת הדירוג S&P ממשיכה, בניגוד לכל הציפיות, להותיר את הדירוג הישראלי ב־AA מינוס, זכר לימים טובים יותר. לקראת החלטתה בנובמבר נדע אם יישאר כך.
אז איך ייתכן שהדירוג אינו יורד בשלב זה? כדי להבין את זה, צריך לעקוב אחר התפתחות המהפכה המשפטית, שיצאה לדרך בינואר 2023, וזה לא מסובך. המהפכה עברה שלוש פאזות: הראשונה בין ינואר למרץ 2023, עם הולדת התינוק המשפטי של יריב לוין. בשלב זה החברות הבינלאומיות המופתעות לא עיכלו את משמעות האירוע. אלא שהדירוג נותר ללא שינוי.
הפאזה השנייה, בין מרץ ל־25 ביולי, הסתיימה כשהכנסת אישרה את חוק צמצום עילת הסבירות. בתקופה זו החברות הבינלאומיות עוד היו בטוחות שהרפורמה תאושר בהסכמה. כך הובטח להן בשיחות אינטנסיביות. כשהכל התפוצץ להן בפנים, הן נתקפו בהלם. הן כעסו על שנתניהו הוליך אותן שולל ושעדיין מנסה למכור להן בימים אלה שיחות על הסכמה. האמינות של מקבלי ההחלטות נפגעה, אבל בחברות הדירוג סירבו עדיין לשבור את הכלים.
בימים אלה, של פגרת הכנסת, עבר המשק מבחינת חברות הדירוג לפאזה השלישית. נקרא לכך תקופת ההמתנה, שעשויה להימשך עד נובמבר. חברות הדירוג נותנות "גרייס" לממשלה וממתינות למימוש ההבטחות של ביבי. למזלנו, המצב הטוב של המשק מאריך להם את פתיל הסבלנות. למרות נתוני הגידול בגירעון שפורסמו השבוע, האינדיקטורים הכלכליים האחרים כמו יחס חוב־תוצר, צמיחה, תעסוקה, יתרות מט"ח של 205 מיליארד דולר ויכולת פנטסטית לשרת את החוב החיצוני (העומד על כ־150 מיליארד שקל), הם מצוינים. הלוואי על כל מדינה בעולם.
אלא שהעתיד מלא בעננים שחורים. נושא הדירוג אינו רק עניין כלכלי, והוא גם עבר למגרש הפוליטי. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, האחראי על הרגעת חברות הדירוג, מבין את זה ומסביר זאת בשיחות פרטיות עם שר האוצר וראש הממשלה, שהם הגורמים הרלוונטיים באמת. באותן השיחות הוא מבהיר מה ההשלכות השליליות למשק אם החקיקה תימשך באופן חד־צדדי וללא הסכמות. בניגוד לבכירי אוצר אחרים, אין לו הלוקסוס לירות בתוך הנגמ"ש. הוא ממשיך להגן על דירוג האשראי. אחרים באוצר מדליפים את תוכן הדברים במישרין לטלוויזיה.
לעתים נדירות, כמו בכנס שנערך לאחרונה בהתאחדות התעשיינים, רוטנברג יוצא החוצה ומסביר את הסיכונים ואת הצורך להגיע לחקיקה בהסכמות. בניגוד לספינים המודלפים מישיבות הנהלת האוצר, אזהרות פומביות הפסיקו להזיז לפוליטיקאים ציניים כמו ראש הממשלה. אם נתניהו הפסיק להתרגש מהאיומים על הפסקת ההתנדבות למילואים וטוען שיש לנו צבא חזק, בוודאי שאינו מתרגש מאיומי הכלכלה.
מקורבי רוטנברג מסבירים שצבר תהליכי החקיקה מגיע למסה קריטית המגדילה את הסיכונים. הלכידות החברתית מתפוררת, איומי אי־ההתייצבות מטרידים, והחבל נמתח. כדי לתת לשוק ההון ודאות וכיוון, חייבים להגיע עוד היום להסכמות ואי אפשר להמתין עוד חצי שנה. המסרים נקלטים גם בחברות הדירוג. הם מבינים שאם יוחלט להפחית את הדירוג, מדובר בצעד בלתי הפיך שיחזק את תומכי הרפורמה, שיבינו שכבר אין להם מה להפסיד. לכן, כדור הפחתת הדירוג שבקנה לא ישוגר כעת, אלא רק אם כלו כל הקִצין.
3. דוחות המהפכה
החברות הגדולים במשק, ובראשן הבנקים, מפרסמות את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2023 ולמחצית השנה. בחרתי להתמקד בשניים מתוכם: בזק, שפרסמה את הדוחות שלשום, ואל־על, שפרסמה אתמול. הבנקים הושפעו חלקית מהמהפכה המשפטית, אבל השלכותיה על התוצאות עדיין מינוריות. לפי ההערכות, הבנקים יסיימו את מחצית 2023 ברווחיות שיא של 12 מיליארד שקל.
ובעוד הבנקים אינם פועלים כמונופול, בזק ואל־על הן מעין מונופול בתחומן. ענקית התקשורת הציגה ברבעון רווחי שיא של 354 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז נקלעה הקבוצה למשבר ב־2017. רווחי בזק גבוהים מסך כל רווחי מתחרותיה בענף גם יחד. בשורות מעודדות במיוחד הגיעו מחברות הבת יס ופלאפון, במיוחד על רקע התגברות התחרות בענפים אלה.
מה סוד ההצלחה של בזק, שבראשה עומד גיל שרון? לקבוצה יש יתרון מובנה בתחום התקשורת הקווית, האינטרנט והסלולר. המנכ"ל רן גוראון פשוט משתדל לא לעשות טעויות, לא להיכנס להרפתקאות פיננסיות ולהתמקד בתחומים שבהם מתמחה החברה. הגידול באוכלוסייה בקצב של 2.8% לשנה מבטיח לבזק גידול דומה בהכנסות כמו בהוראת קבע. את כל זה היא עושה מתחת לרדאר. בניגוד לבנקים, כמעט אין ביקורת פוליטית. לפי התחזית העדכנית, רווחיה ל־2023 יגדלו ל־1.32 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 1.2 מיליארד שקל.
אותם מאפיינים ניתן לומר לגבי חברת התעופה אל־על, שבניהול דינה בן טל גנסייה, שעדיין מכונה לאומית (אולי בזכות הדגל). בניגוד לבזק, אל־על אינה מונופול - לא בטיסות הבינלאומיות ובטח לא בטיסות לאילת. החברות ארקיע וישראייר לאחרונה נוגסות בכל חלקה טובה בטיסות הבינלאומיות. אל־על סיימה את הרבעון השני של 2023 ברווח תפעולי של 90 מיליון דולר, לעומת 9 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, וברווח לפני מס של 59 מיליון דולר, שהוא בפועל גם הרווח הנקי (בגלל עסקת הפניקס). התוצאות מתבטאות בהבעת אמון מצד הבעלים, ומחיר המניות זינק מתחילת השנה ב־85%. השיפור נובע בין השאר מהגידול המרשים בתנועת הנוסעים ופתיחת קווי תעופה חדשים.
זאת בדיוק אותה אל־על שערב משבר הקורונה עמדה בפני פשיטת רגל. לאל־על, כמו לבזק, אסור להתבלבל ולעשות טעויות כמו כניסה לעסקים שאינם בליבת פעילותה. את הסכמי השכר עם הטייסים והעובדים (שזאת ההוצאה המרכזית שבשליטת ההנהלה) יש לנהל בזהירות של קיפוד העושה אהבה. את מדיניות רכש המטוסים לנהל שלא במגלומניה. אחרי הכל, אין צורך שכל צי המטוסים יהיה מטוסי דרימליינר, ואם צריך, אז לחפש ספקים חדשים. בסוגיית רכש דלק סילוני יש להקפיד על עסקאות גידור המנטרלות את התנודות החריפות בשערי המטבע.
ולבסוף, יש לשמור בכל מחיר על המותג אל־על, שנבנה במשך עשרות שנים. אנשים עדיין טסים באל־על למרות המחיר, כי מבחינתם זה להרגיש כמו בבית. זה מחייב שמירה על רמת השירות מוקפדת לעילא. את מי שהזמין טיסה באל־על, אסור להפנות לטיסת "קוד שרינג" שבה המזון אינו כשר, והמשובצת בטייסים שאינם בוגרי חיל האוויר במיל'. אם ההנהלה תקפיד על כל אלה, אין סיבה שאל־על לא תספק לאורך זמן רווחיות נאותה לבעלי מניותיה.
4. אזהרת המפקח
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, בישר בדיוק לפני חצי שנה על כוונתו לפרוש. בניגוד לאיפוק הבנקאי שאפיין אותו במהלך כהונתו, בראיון הנוכחי הוא יותר נינוח ופורק ביתר חופשיות את אשר על לבו. כמובן שהמהפכה המשפטית היא בראש מעייניו: "מדינה חזקה וחברה חזקה מעוניינות בשומרי סף ורגולטורים עצמאיים, וזה מקובל גם בארגונים פרטיים. ללכת על הראש של שומרי הסף ולהחליש אותם, זה מסוכן גם פנימית וגם בתפיסה בינלאומית. חשוב לשמור על עצמאות מוסדות כמו היועץ המשפטי לממשלה, הנגיד, המפקח על הבנקים, מנהל רשות החברות ועוד", אומר אבידן.
אבל מדוע זה לא לגיטימי להחליף יועץ שאינו מתיישר עם מדיניות הממשלה?
"עם כל כך הרבה אירועים, הפגיעה בשומרי הסף כבר הפכה לשיטה, וזה המקום שאני מתחיל להיות מודאג. אני מציע לכולם לשמוע את הקולות שמגיעים מהעולם, כמו ארה"ב. למשל, מדאיג אותי שהם אומרים שעכשיו הם לא דנים בהמשך הסיוע הביטחוני. זה בהפוך על הפוך. אם הכל בסדר, לא היה צריך לומר את המובן מאליו. האמירה שהסיוע יימשך מדאיגה אותי. זה מזכיר את הגיבוי שניתן למאמן כדורגל בערב, ולמחרת בבוקר מפטרים אותו. ביחס לדיונים בבית המשפט העליון, מאוד בעייתי להעביר לשופטים מסרים לפני הדיון. ניתן לפרש את המסרים כאיומים. אני כמפקח על הבנקים לשעבר מבין את זה, כי גם אני הייתי שומר סף. אחזור על המובן מאליו, שאולי הוא כבר אינו מובן מאליו. במשטר ליברלי דמוקרטי קיים שלטון החוק. הרשות המחוקקת מקבלת הגנות, אבל מצד שני יש איזונים ובלמים כדי למנוע ריכוז כוח. בנוסף לכל אלה יש צורך בתקשורת עצמאית, ויש לדחות כל הצעת חוק שעלולה לפגוע בה".
האם הגיעו אליך איומים כמפקח על הבנקים?
"אליי הם לא הגיעו כמפקח, אבל מדי פעם היו דיונים סוערים עם אנשים פוליטיים וחברי כנסת. לעתים היו אמירות כוחניות. היו הצעות חוק שלא תמכתי בהן, כמו המעורבות של הכנסת בסגירת סניפים או קביעת עמלות מינימום במשכנתאות. זה לא היה נכון והתנגדתי לכך כמפקח, כי פעלתי לפי ההבנה המקצועית שלי. לא הייתי שלם גם בנושא הצורך באישור הכנסת לפתיחת סניפים או הגבלת עמלת פתיחת תיק משכנתה, כי חשבתי שהמעורבות היא מוטעית. החלטתי שלא נכון לצאת למלחמת עולם בנושא ובסופו של דבר נאלצתי להתיישר".
כיצד אתה רואה את הקשר בין הרפורמה המשפטית לעולם הכלכלי?
"ראשית כאזרח, וללא קשר לכלכלה, אני מודאג מהשסע החברתי. כמפקח לשעבר אני חושב שצריך מאוד להיזהר, כי האחריות שלנו היא לקיים מוסדות בנקאיים עצמאיים. יש כרגע אי־ודאות משפטית הנוגעת להיקף ההסכמה ולמידת הפגיעה בעצמאות המוסדות. הרפורמה טומנת בחובה פוטנציאל פגיעה כלכלי הרסני. כל המוסדות הבינלאומיים מזהירים. מבטיחים רפורמה בהסכמה רחבה - ואז עילת הסבירות מאושרת ברוב של 64:0. פעם נאמר עלינו שאנחנו אי של יציבות, ואני פוחד שנהפוך לאי של אי־יציבות".
האם הרפורמה עלולה להשפיע על חוסנה של המערכת הבנקאית?
"לישראל כלכלה חזקה, והמערכת הבנקאית איתנה ומנוהלת, אבל לא לעולם חוסן. כשבחטיבת המחקר של בנק ישראל ובקרן המטבע מדברים על פוטנציאל פגיעה בצמיחה או צמיחה שלילית, הכלכלה תיפגע. סביבת הריבית ואינפלציה גבוהה עלולות לפגוע גם בבנקים, למרות שהמערכת יציבה עם מרכיבי הון גבוהים. גם כשהרווחיות תהיה נמוכה יותר, אני לא צופה פגיעה ביציבות הבנקים".
האם התבטאויות הבנקאים ומעורבותם בנושא המהפכה היו במקומן?
"המערכת הבנקאית היא חלק מהפורום העסקי. המנכ"לים אמרו שהרפורמה עלולה להוביל לפגיעה בערך שהם משיאים לבעלי המניות, שהם 88% מהציבור הרחב. ככל שהם רואים פגיעה במערכת הבנקאית ובערך של הפירמה שהם מנהלים, מחובתם לצאת החוצה ולהזהיר. אם תהיה פגיעה בכלכלה, כולם ייפגעו, והאוכלוסייה החלשה תיפגע יותר. שמעתי את דברי חלק מהבנקאים, שהיו מאוד זהירים בביקורת הפוליטית אך דיברו על הצורך בהסכמה. זאת אמירה אחראית. לא שמעתי אותם מדברים על סוגיות כמו עילת הסבירות או הרכב הוועדה לבחירת שופטים".
אבל נגיד בנק ישראל היה אפילו זהיר הרבה יותר.
"הנגיד היה הראשון שהתבטא בנושא. עם זאת, הזהירות היא חלק מהאתוס בבנק ישראל. זה מוסד עצמאי ואחראי, המבין את המשמעות של המילה היוצאת משם. כל התבטאות נבדקת בהרבה זוגות עיניים. בכל מקרה, גם בבנק ישראל ניתנו מספר תרחישים לרפורמה ולמה שעלול להיות. צריך להיזהר במילים, אבל בהחלט ניתן לקבוע שגם בבנק ישראל הרימו את הדגלים".
הנגיד הזמין את מנהלי הבנקים לשיחת נזיפה. האם היא הייתה במקומה?
"ראשית, זאת לא הייתה שיחת נזיפה. חלק גדול ממערכת היחסים עם הבנקאים לא מתפרסמת בתקשורת. הפגישה התקיימה אחרי שבועות ארוכים של דיונים עם המנכ"לים ויושבי הראש, וכשסף הרתיחה של הנגיד הגיע - זה קיבל ממד תקשורתי. הנגיד החליט להביע את דעתו וציפה מהבנקאים להקל בנושא המשכנתאות והריבית".
ועדיין, אני לא מעלה על דעתי מצב שבו הנגיד האמריקאי יקרא לבנקאים וירמוז להם על הצורך בשינוי הריבית. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.
"אבל אתה צריך לזכור שבארה"ב המערכת הבנקאית היא הרבה יותר תחרותית. עם זאת, הטיעון ששיעור גלגול הריבית בארה"ב עומד על 27% בלבד בעוד שבבנקאות בישראל הוא הרבה יותר גבוה, במיוחד אחרי הפגישה עם הנגיד, הוא בהחלט מוצדק. ועדיין, המפגש של הנגיד עם הבנקאים אכן לא היה שגרתי. בשלוש השנים שבהן שימשתי בתפקיד, זה המפגש הראשון שבו אני נכחתי מאז ימי הקורונה. באירועים קיצוניים משתמשים בכלים קיצוניים, ולא כל דבר שקורה בארה"ב הוא נכון אוטומטית לגבי ישראל".
בשבוע הבא יפורסמו רווחי חמשת הבנקים הגדולים, שעל פי ההערכות צפויים לעמוד בסיכום על כ־6 מיליארד שקל. האם הרווח אינו מוגזם?
"רווחיות הבנקים בעת הנוכחית גבוהה משמעותית ממה שהייתי מצפה בהתאם לפרופיל הסיכון. תשואה על ההון של 20% היא גבוהה מאוד ולא נורמלית, אבל יש לכך הרבה הסברים. להערכתי היא לא תתקיים לאורך זמן. בעקבות הירידה באינפלציה ובריבית היא תרד לתשואה של כ־15%. הרווחיות תרד כי גלגול הריבית על הפיקדונות הרבה יותר גבוה. אני גם מניח כי בעקבות הגידול ברמת הסיכון הבנקאית, ההפרשות להפסדי אשראי יגדלו ברבעון הנוכחי".
מה דעתך על יוזמת שר האוצר לגלגל את רווחיות הבנקים העודפת ללקוחות?
"זהו צעד לא נכון ותחילתו של מדרון חלקלק. לא ברור מה היא רווחיות נורמלית ומה זה רווח עודף. חוץ מזה, אין לכל הבנקים את אותו פרופיל סיכון, אך מדוע לייצר מיסוי דיפרנציאלי? אם כבר רוצים לשנות, עדיף לשנות את משטר המס על כל התאגידים. חוץ מזה, לא ברור מהי מטרת המיסוי, איך הכסף יגיע ללקוחות, ואולי הוא בכלל יגיע לקופת האוצר. המשקיעים הזרים והמקומיים מצפים לתשואה מסוימת, ומיסוי כזה יפגע במשקיעים, בשווי הבנקים ובאזרחי המדינה".
מנהלי בנקים נוטשים. בנקאים מגיעים אליך ומבקשים שתיזום את ביטול מגבלת השכר בבנקים. מה אתה עונה להם?
"אני לא רואה בעזיבת מנהלי בנקים תופעה נרחבת. האירוע של עזיבת אורי לוין את ניהול דיסקונט הוא הראשון שבו מנכ"ל עזב גם מטעמי שכר. אני מסכים ששכר הבנקאים יצר מצב של אנומליה. כמו שאין מקום למיסוי סקטוריאלי על הרווחים אין מקום להתערבות בנושא השכר.
"יוזמת החקיקה במקור לא הייתה נכונה, אבל לבנקאים ניתנו מספר אזהרות לפני החקיקה. הבנקאים התבקשו להקטין את השכר, אבל הם לא עשו את זה. כרגע זה המצב הנתון, וזה לא הזמן לשנות. חלק מהבנקאים אכן הגיעו אליי והסברתי להם את מה שבדיוק אמרתי לך".
ההחלטה לאלץ את דיסקונט למכור את ויזה כאל התקבלה בניגוד לדעתך וגם הנגיד סבר אחרת. האם לא סופרים את עמדת בנק ישראל בנושא כל כך מהותי?
"לצערי זאת ההחלטה וזאת המציאות. לו היו רוצים להקנות את סמכות ההחלטה הבלעדית למפקח, היו כותבים את זה בחוק. הוועדה, שכללה שישה נציגים מבנק ישראל, קבעה שאין מקום להשאיר את כאל בבעלות דיסקונט. אני חשבתי אחרת, וגם בוועדת הכספים השמעתי את קולי.
"ברור לגמרי שלא היה צריך להפריד את כאל, וגם חקיקת שטרום לעידוד התחרות מצד חברות האשראי הצליחה. קשה לומר שהפרדת מקס מלאומי וישראכרט מהפועלים הוכיחה את עצמה מבחינת מחירים ונתח שוק. חוץ מזה, יש בהחלטה פגיעה קשה בזכות הקניין. הצעתי לדחות את ההפרדה לעוד שנתיים־שלוש, אבל לצערי זה לא קרה".
האם נפגעת מכך באופן אישי? ואולי גם סיבה זאת, בנוסף לחילוקי דעות עם הנגיד, הובילה לפרישתך המפתיעה אחרי שלוש שנים בלבד?
"לא נפגעתי מההחלטה אישית. הצטערתי שלא הצלחתי לשכנע אף אחד. אני מודה שבעיניים שלי זה היה מאוד בהיר וצלול שלא נכון לבצע את ההפרדה. גם בוועדת הכספים השמעתי את דעתי ולא הצלחתי. פרשתי אחרי שלוש שנים כי חשבתי שזה העיתוי הנכון. לא היו לי הרבה חילוקי דעות עם הנגיד, אבל בתוך בנק ישראל יש פלורליזם, וכולם מביעים את דעותיהם ויש תהליך של קבלת החלטות מסודר. בנושאים אחרים היו דעות שונות ותמיד השמעתי את דעתי על סמך ניסיוני במערכת הבנקאית".
האם אירוע נפילת בנקים כפי שהיה בארה"ב יכול לחזור על עצמו גם בישראל? האם לקוחות הבנקים יכולים לישון בשקט?
"אירוע כזה יכול לקרות בישראל בהסתברות אפסית. הפיקוח בישראל הוא הרבה יותר אינטנסיבי. בנק ישראל מכיר את המערכת הבנקאית לפני ולפנים. לא יכול להיות שבנק יפסיד במפתיע סכומי עתק של כסף, דיווח על פרמטרים כלכליים לא סבירים או שהאשראי ירוכז בתעשייה אחת בלבד כמו הייטק. ההסתברות שתתרחש בישראל ריצה אל הבנק היא מאוד נמוכה. בסיליקון ואלי האמריקאי ההוראה למשוך את הכסף לקחה 8־10 שעות. לכן הרגולטורים וגם באוצר צריכים להיות הרבה יותר מהירים בתהליך קבלת ההחלטות".
אנשי המחאה יזמו כחלק מהצעדים משיכה המונית של כסף מהכספומטים. מה דעתך?
"מהלך כזה הוא לא משהו שמפיל בנק. בזמן הקורונה, כשחששו מאפשרות כזאת, הוכחה יכולת הבנקים לספק כל סכום של מזומנים בכספומטים. אני מתייחס לכך כאל הפרעה רגעית שאין לה השלכה על יציבות הבנקים. מבחינתי זאת יותר אנקדוטה. גם מי שלא מסוגל פיזית לבצע משיכה מכספומט, יכול כיום לבצע העברה באמצעים אלקטרוניים".