באפריל בשנה שעברה פורסם כאן סיפור מוזר ומדהים: כל מה שקרה בלשכת ראש הממשלה נתניהו בין השנים 2009 וצפונה, הוקלט בהקלטת נפח סודית שהותקנה בלשכה עוד בתקופת קודמו, אהוד אולמרט. כשהשניים התחלפו ביניהם, לא עדכן אולמרט את נתניהו על אודות קיומה של ההקלטה, וכך ישב לו נתניהו ספון בלשכתו, דיבר עם מי שדיבר, הורה למי שהורה, תכנן מה שתכנן, ולא ידע שהכל מוקלט.
לא היו כאן כוונות רעות. להפך. מערכת ההקלטה הותקנה במסגרת יישום לקחי דוח וינוגרד בעניין מלחמת לבנון השנייה. היא הותקנה בלשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי (ממנה נולדה פרשת הרפז), וגם בלשכת שר הביטחון אהוד ברק (דווקא כאן, מישהו השמיד את הדיסק הקשיח). מה שאף אחד (עד הפרסום) לא ידע, זה שהיא הותקנה גם בלשכת ראש הממשלה.
מתישהו באמצע העשור הקודם גילו אנשי נתניהו שהכל מוקלט, והוכו בתדהמה. המוכה הראשי היה נתניהו עצמו. האיש נזהר ונשמר מהקלטות כמו מחשבון במסעדה. הוא מתנהל כל חייו הפוליטיים כראש משפחת פשע, שלא משאיר מאחוריו עדויות כלשהן. הוא אפילו משתדל לא לחתום על דוחות מודיעין מסווגים שמעבירים לעיונו, כדי שלא יהיה אפשר להוכיח אחר כך, אם וכאשר יקרה משהו, שהוא ידע, הוזהר או עודכן. והנה, מתברר שכל מילה שהוציא בחלל משרדו האינטימי ביותר, הוקלטה במשך שנים.
הגילוי, כפי שפורסם כאן בשנה שעברה, עורר סידרה בהולה וחשאית של דיונים ומהומות. לתמונה הוכנסו ראש השב"כ נדב ארגמן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט. הפרסום שלי בשנה שעברה הוליד מוטציה תוצרת מכונת הרעל הביביסטית, שלפיה "השב"כ האזין לנתניהו בלשכתו". ובכן, לא היו דברים מעולם. השב"כ כלל לא היה קשור לאירוע, אך הוזעק לטפל בו כשהתגלה. השאלות שצריך לשאול עכשיו הן מה קרה להקלטות הללו? איפה הן מוחזקות? מה הן מכילות? מי מטפל בהן? מי אחראי עליהן? מי דואג שלא יושמדו? תשובות, כרגע, אין. כולם מתעטפים בשתיקה.
מי שניסה לברר הוא עו"ד אלעד מן הבלתי נלאה מעמותת "הצלחה". הוא פנה ליחידה לחופש המידע במשרד ראש הממשלה ממש למחרת הפרסום, באפריל 2022. השבוע הם הואילו לענות. הנה תקציר: המערכת, אומרים במשרד ראש הממשלה, הותקנה בשנת 2007 על ידי אגף הביטחון במשרד, כחלק מיישום לקחי דוח ועדת וינוגרד. "בתקופת פעילותה של המערכת, ניתן היה להפעילה לפי רצונו של היושב בחדר שבו הותקנה. המערכת פעלה במשרד עד לשנת 2014, הותקנה ברשת המסווגת של המשרד וכללה שני רכיבים, רכיב הקלטת נפח ורכיב הקלטה טלפונית. בשנת 2014 הוחלף השרת על ידי אגף טכנולוגיות, והאחריות על המערכת הועברה אליו. על פי המידע שנמסר לנו, בפועל, מערכת הנפח נותקה באותה תקופה ומאז לא חוברה מחדש ולא הותקנה מערכת נפח חדשה. לכן, מאז לא בוצעו בפועל הקלטות נוספות".
עו"ד מן ביקש גם מידע על קובצי הלוג של פעולת המערכת, תאריכי ההקלטות, מועד ההקלטה, סיווג ההקלטה (טלפון, נפח וכו'), זהות המוקלטים/נוכחים, נושא ההקלטה, החדר או המקום או המכשיר או השלוחה שבהם התבצעה ההקלטה. הבקשה הזו נדחתה "בהתאם לחוות דעתם של הגורמים המוסמכים באגף ביטחון וחירום במשרד ראש הממשלה". טענת אותם גורמים היא כי גילויו של המידע הזה, יפגע בביטחון המדינה. מה שכן נמסר הוא הכמות: למעלה מ־240 אלף קובצי שמע בפורמט NMF, מתוכם 4,885 קבצים שנפחם גדול מ־512 קילובייט, ו־3,497 קבצים שנפחם גדול מ־1 מגה־בייט.
בעצם, מדוע הופסקה הפעלת המערכת? אם היא הותקנה כיישום לקחי דוח וינוגרד, למה רואה את עצמו נתניהו פטור מיישומו של הדוח הזה? הרי נתניהו היה זה שקרא להקמת ועדת חקירה למלחמת לבנון השנייה, הוא היה זה שמימן ומינף את "מחאת המילואימניקים" בעקבות המלחמה, הוא זה שקרא ליישום מסקנות הדוח. מי נתן לו, ורק לו, פטור מיישומן? שאלה נוספת היא, מה עלה בגורל ההקלטות מחמש השנים של נתניהו (2009־2014)? איפה הן נשמרות, אם בכלל? השאלה השלישית היא, האם ועדת החקירה לעניין הצוללות, שעל פי השמועה מתפקדת איפשהו גם בימים אלה, מנסה לקבל את ההקלטות הללו כדי לנסות לשפוך אור על סימני השאלה הרבים של הפרשה ההיא?
גם כאן, אין לי תשובה. מה שיש לי, זה זיכרון. מי שינסה לטעון שמדובר בצנעת הפרט, שאין מצב שירשו למישהו לעיין בהקלטות מהסוג הזה, שחלק גדול ממה שנאמר בהן סודי ביותר, אפשר להזכיר לו את פרשת הרפז. אז, התיר הפצ"ר לעבור על כל מה שנאמר בלשכת הרמטכ"ל לאורך ארבע שנים. צוותים של עשרות אנשים, ביניהם גם מזכירות מלשכת אשכנזי (תפקידן היה לזהות מי הדוברים בכל הקלטה), והאזינו לכל הברה שנורתה לחלל האוויר לאורך שנים. וכל זאת, בשביל מה? בשביל פרשה מטורללת שהמציאו כמה הזויים כדי לבלום את הפופולריות של רמטכ"ל בטרם יפשוט את מדיו.
אז במקרה שלנו, על אחת כמה וכמה: יש ועדת חקירה ממלכתית, יש פרשת צוללות שאף אחד לא מצליח לפענח, יש שאלות מעניינות וחשובות שטרם נמצא להן מענה (החשובה ביותר היא, מדוע התיר נתניהו לגרמנים למכור צוללות אסטרטגיות למצרים) ויש הקלטות. האם ועדת החקירה לפרשת הצוללות דרשה את ההקלטות האמורות?
ודבר אחרון: למי ששואל מה סוד כוחו של ראש אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, אלון חליוה, שכבר הודח מתפקידו (בתקופת לפיד) אך נתניהו וסריסיו משאירים בתפקיד בכוח, התשובה האפשרית לפניו. מי שממונה על המשימה הזו הוא נציב שירות המדינה, הפרופ' דניאל הרשקוביץ. דומה שאין משימה הקטנה למידותיו של האיש, שאישר לאחרונה למשפחת נתניהו להעסיק עובדי מדינה במשרות אמון גם במעונות הפרטיים בקיסריה ובירושלים.
הרשקוביץ הזדכה מזמן על שאריות עמוד השדרה שלו. הוא מתעלם מחוות הדעת המשפטיות של הנציבות (כך בעניין חליוה וכך בעניין העסקת העובדים) ועושה הכל כדי לרצות את אדוניו. חבל שהוא לא מתעניין בגורלם של אלה שעשו את כל זה לפניו. גם העובדה שראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, צחי ברוורמן, שכמעט כולם רוצים להזיז מתפקידו כמעט מהרגע הראשון, עדיין שם, יכולה להיות קשורה לאירוע הזה. גם ברוורמן, כמו חליוה, הוא שותף סוד פוטנציאלי לפרשה המתוארת כאן (אגב, ברוורמן סירב להצעה להתמנות לשר בממשלה, והעדיף להישאר ראש סגל). אני מבין שגם הוא יודע מה עלה בגורלן של ההקלטות האבודות.