צונאמי כלכלי? המשק הישראלי הוא החזק ביותר בעולם | שלמה מעוז

עוף החול, שבמיתולוגיה המצרית הפרעונית (ומשם עבר ליוונית ולשאר העמים, כולל היהודית הקדומה), שורף את עצמו, מתכלה, הופך לאפר חסר חשיבות וממנו שב וקם לתחייה, קושר במצרים העתיקה לאל השמש, רע. על פי המדרש היהודי, לא נגזרה עליו מיתה גם אחרי אלף שנים לאחר שחזר לנערותו, כלומר לחיוניות שבנעורים.

טרגדיה בדרום: יהודה לוי בן ה-5 נהרג ממפולת סלעים בשמורת טבע
"פושעי מקלדת": למיליארדר נמאס וזה הצעד שלו נגד "פעילים במחאה" | פרסום ראשון

משק חזק אמור לעמוד במספר תנאים: חוב נמוך לתוצר (עדיף מתחת ל־60% כפי שאמנת מאסטריכט של גוש היורו קבעה), עודף בחשבון השוטף של המשק, אינפלציה נמוכה - עדיף מתחת ל־3%, כושר החזר של משקי הבית ופירמות לחובותיהם, בנקאות איתנה, גירעון ממשלתי נמוך יחסית ופוטנציאל צמיחה שנשען על יסודות איתנים.

חברת דירוג האשראי פיץ', שהותירה דירוג האשראי על כנו, A+, מעריכה כי יחס החוב לתוצר יתייצב בסוף השנה סביב 59% ירידה, לאחר 60.7% בשנת 2022. לישראל יש נפח פיננסי חזק עם ביקוש טוב לאגרות החוב שלה, הן מהמשק הישראלי והן מחו"ל, בנוסף לביקוש לחוב הישראלי בקרב יהדות העולם - כך קובעת חברת הדירוג.

בנק ישראל העריך, שבעה חודשים לאחר תחילת ההפגנות בקפלן, כי החוב לתוצר בשנת 2024 יהיה 59%. מדינות הייחוס, המרכיבות את ארגון ה־OECD, היו חולמות להגיע ליחס החוב של ישראל. הממוצע שלהן השנה הוא 95.9% ובשנה הבאה - 95.6%. הגרועה ביותר היא יפן עם 246.9% חוב לתוצר, אחריה יוון עם 184.1%, ואחריהן פורטוגל עם 109% וצרפת עם 118.1%. גרמניה, אבן הראשה של האיחוד האירופי, מציגה יחס של 65%. גם בשנה הבאה לא צפוי שיפור של ממש בגרמניה.

אחת הנקודות החשובות ביותר לגבי חוזקו של משק, אולי החשובה ביותר, היא העודף בחשבון השוטף שלו ביחס לתוצר. בישראל היה זה ברבע הראשון של השנה, 4.5%, כפי שהיה בשנים האחרונות. פיץ' חושבת כי העודף השנה יהיה 3.6%, כמו בשנת 2022. היא משווה את העודף הישראלי לעודף אצל מדינות דומות לישראל עם דירוג אשראי A. שם זה 0.3%, כן, זו לא טעות, שמינית מאשר בישראל.

הסוכנות מדגישה כי יתרות המט"ח של ישראל שוות ל־13 חודשי יבוא, כך מודדים, לעומת 4.2 חודשי יבוא אצל מדינות הייחוס של ישראל, אצל מקבילותיה של ישראל היתרות מספיקות לשליש מאשר לישראל. לא זו בלבד, מדגישה פיץ', שאכזבה את רואי השחורות, ישראל היא משק שמלווה לעולם נטו 52% מהתוצר שלו לעומת מדינות הייחוס, שם ההפך - הן לווות 5% מתוצרתן.

תנו גז

האינפלציה בישראל ירדה ל־3.2% ב־12 החודשים האחרונים, אחרי 4.2% ביוני. במדינות ה־OECD, שיעור האינפלציה המדווח האחרון (יוני) היה 5.7%. עיקר החוזקה בפער לטובת ישראל בשיעור האינפלציה הוא מרכיב האנרגיה: ישראל עצמאית אנרגטית, בשל שימוש בגז מקידוחים בים, מה שמאפשר להפחית את תעריפי החשמל.

זוכרים את הקולות של המומחים מטעם עצמם שהתנגדו להוצאת המרבצים מבטן האדמה? בנוסף לכך, שר האוצר הקפיא מחירי הבנזין (טעות בשל ירידה בהכנסות הפיסקליות), מה שמונע אינפלציה גבוהה יותר ולמעשה מהווה סוג של אינפלציה כבושה בשוליים. מנגד, הירידה במחירי ההובלה מסין עוזרת להפחית את האינפלציה למרות האבטלה החיכוכית ברמה של 3.4% בלבד, בחודש יולי. הבנק המרכזי של ישראל צופה ששיעור האינפלציה בממוצע יהיה השנה 3.5% ובשנת 2024 - 2.4%. כלומר, בשנה הבאה נהיה כבר בתוך היעד של הממשלה, 1%־3%.

בנושא המחירים למשקי הבית, הגיבה הממשלה באיחור, בצעדים כגון קנס אדיר למי שמונע יבוא מתחרה, צמצום כוחו של מכון התקנים ועוד פעולות היכולות להועיל להפחית את האינפלציה יחד עם הריבית הכבדה על משקי הבית. מנגד, פיחות השקל, למרות העודף בחשבון השוטף, יתורגם דרך מנגנון התמסורת להגברת האינפלציה. בנק ישראל קובע כי אי־הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה פרמיית הסיכון של ישראל וגררה לפיחות עודף. להערכת פיץ', האינפלציה תמשיך לרדת, כאשר מחירי היבוא יירדו יחד עם האטה בצריכה.

בישראל יש הון מספיק לספוג עלייה בשיעור הלוואות שאינן עומדות ביעדי התשלום, הלוואות שהבנקים או נותני אשראי חוץ־בנקאי ייאלצו למחוק. לא זו בלבד, קובעת פיץ', מערכת הבנקאות של ישראל מצוידת היטב בהון עצמי להתמודד עם הפרשות לחובות מסופקים בשל הנחיתה הרכה של המשק. לדבריהם, זה בעיקר בגלל ענפי ההייטק והבינוי. נוסיף, כי רווחי הבנקים מאמירים לגבהים לא מוצדקים בגלל המבנה הדואופולי של המערכת - פועלים־לאומי.

פרט לעושק הבא לידי ביטוי בין הריבית שהבנקים מחייבים למה שהם נותנים ללקוחותיהם, בין הדביטורית לקרדיטורית, הירידה להפרשה לחובות רעים רק מצביעה על חוזקו של המשק הישראלי. בנק ישראל אומר כי המערכת הפיננסית בישראל נותרה יציבה בחצי הראשון של השנה, כולל חברות הביטוח. כריות הביטחון שצברו משקי הבית והתאגידים הגבירו עמידותם בפני זעזועים פיננסיים פוטנציאליים.

הגירעון הממשלתי בשנה האחרונה (נתוני יולי) היה 1%, כלומר לפי היעד הממשלתי. פיץ' טוענת כי הגירעון התקציבי יעלה השנה ל־1.6%, בעיקר בגלל ירידה בפעילות ענפי ההייטק והבינוי, ובשנת 2024 הגירעון כבר יטפס ל־2.4%.

מסים וגירעון

נציין כי רשות המסים הדגישה בדוח האחרון שלה כי מגמת הירידה בהכנסות ממסים, בעיקר בגלל ענף הבנייה, נבלמה, עתה מגמת ההכנסות של המדינה ממסים נמצאת עדיין מעבר למגמה ארוכת הטווח של המשק. בין הגורמים לעלייה בגירעון נמצא התשלום לעובדי הסקטור הציבורי, שיתפרס לאורך שש שנים, שממנו עלייה של 1.9% כבר השנה.

בנק ישראל צופה גירעון תקציבי של 1.3% השנה וגירעון של 1.5% בשנת 2024. במדינות ה־OECD צפוי השנה גירעון תקציבי של 2.9% ובשנת 2024 - 2.2%. פיץ' מצביעה על נקודת התורפה של המשק, וקובעת כי חלק מהגידול בגירעון הממשלתי נובע מהעברות, הכוונה לתשלומים, לקבוצות בעלי שיעורי תעסוקה נמוכים, כלומר בשפה גלויה, חרדים.

התוצר הישראלי עלה ברבע השני של 2023, בשיעור שנתי של 3% לעומת קונצנזוס של 2.3% ולאחר עלייה בשיעור שנתי של 2.9% ברבע הראשון של השנה. בחישוב רבע שנה לעומת הרבע המקביל בשנת 2022, התוצר של ישראל הציג את העלייה המרבית מבין מדינות הייחוס (על פי הלמ"ס), למעט ליטא.

התוצר של ישראל היה ברבע השני של השנה גבוה ב־0.7% לעומת הרבע המקביל אשתקד, גבוה משל ארה"ב ב־0.6%, מצרפת ב־0.5%, מבריטניה ב־0.2%. שימו לב, אצל פורטוגל, בלגיה וגרמניה רואים קיפאון בצמיחה בין שתי התקופות. שוודיה עם נסיגה של התוצר בשיעור של 1.5%, אוסטריה עם ירידה של 0.4% ואיטליה עם ירידה של 0.3%, כך על פי ה־OECD.

התוצר העסקי של ישראל, המנוע של המשק, עלה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 2.4%, לאחר 3.6% ברבע הראשון של השנה. התוצר, למעט חברות הזנק, סטארט־אפים, עלה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 3.2% לאחר עלייה של 4.3% ברבע הראשון של 2023. מה שחשוב הוא התוצר לנפש - הוא זינק ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 1.1%, לאחר עלייה של 0.5% ברבע הראשון של השנה.

התוצר, על פי פיץ', יעלה השנה ב־3.1% ובשנת 2024 בעוד 3%, זאת למרות צמצום מוניטרי וצמיחה גלובלית אטית. הצמיחה תסתמך על יצוא הייטק ויצוא ביטחוני, וגם על גידול האוכלוסייה. בנק ישראל צופה 3% בכל שנה. שוק העבודה נותר חזק עם מחסור בכוח אדם בכל הסקטורים, כך אומרת סוכנות הדירוג, למרות הירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק. אי־הוודאות בגלל השינויים במערכת המשפטית מסבירה רק חלק מהירידה בירידה בגיוס הון להייטק, כאשר המגמות הגלובליות מהוות נתח ניכר מהירידה.

בכדי למנוע רינונים, להלן הנוסח המקורי באנגלית, מתוך הדוח: Funds raised by the local high-tech sector have fallen this year. In our view, uncertainty generated by the judicial changes only partly explains this, with global trends accounting for a larger part. שיעור האבטלה בחודש יולי, מנוכה עונתיות, ירד ל־3.4% לאחר שהיה 3.6% בחודש יוני. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא 61.5% לאחר 61.6%.

העתיד טמון בהשקעות: אלה עלו ברבע השני בשיעור שנתי של 5.2%, ללא אוניות ומטוסים. החולשה של ההייטק באה לידי ביטוי בירידה בהשקעות בשיעור שנתי של 19.8% במכונות ובציוד, וההשקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת - ICT ירדה בשיעור שנתי של 19.4%. מנגד, ההשקעה בקניין רוחני עלתה בשיעור שנתי של 7.5%.

בעוד שההשקעה לבנייה למגורים עלתה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 2.2%, הציבור הרגיש לריבית הפחית את הביקוש לדירות, שמחירן ירד בתוך שלושה חודשים ב־0.8%. הבנייה שלא למגורים עבור עסקים ובעיקר עבור משרדים, בדרך כלל לחברות הייטק בינלאומית הממשיכות להגדיל את ההשקעה בישראל, עלתה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 33.8% - כך על פי הלמ"ס.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עשתה סקר חדש ביולי השנה על בסיס שיתוף פעולה עם מחלקת המחקר בבנק ישראל ומצאה כי למרות שעשירית מהמנהלים בענפי שירותי ההייטק צופים עלייה בגיוס עובדים ו־35% צופים ירידה בגיוס עובדים, הרי במונחי עובדים יש צפי לגידול של 19% בגיוס עובדים בשירותי הייטק. גם בשירותים שאינם הייטק יש צפי לעלייה של 38% בגיוס עובדים. לשם כך נבנים עוד ועוד משרדים.

לגבי הפעילות של ההייטק בשנה הקרובה, 32% מהמנהלים בענפי ההייטק צופים גידול בפעילות הכלכלית בשנה הקרובה ואחוז דומה, 33%, צופים ירידה בפעילות הכלכלית. זהו שינוי מיולי אשתקד, ממש לפני הנפילה בפעילות ההייטק בעולם, אז 52% מהמנהלים צפו גידול בפעילות הכלכלית בשירותים ורק 11% צפו ירידה.

בענפי שירותים שאינם הייטק חלה ירידה באחוז המנהלים הצופים גידול בפעילות הכלכלית של החברה, 20% לעומת 31% ביולי אשתקד. הצפי לגיוס הון בחברות הייטק - אצל 44% ללא שינוי לעומת יולי אשתקד, 13% צופים עלייה, 28% ירידה ו־15% אינם יודעים.

בביטחון מלא

כל האמור לא כולל את הציפיות לעלייה ביצוא הביטחוני, עקב הביקוש הגובר בעיקר מאירופה מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022. סוכנות דירוג האשראי פיץ' אומרת כי צעדי הממשלה עד כה בתחום הרפורמה המשפטית לא יביאו ליציאת כישרונות והון בתחום ההייטק, להלן הנוסח במקור: Fitch considers the current measures are unlikely to trigger a material exodus of talent and capital in the high-tech sector.

טוב שלא ייצאו, הם יהיו מרותקים לסיפוק עצמי מפיתוח, מייצור, מניסויים וממכירה של מערכות ביטחוניות שאירופה (בעיקר) דורשת. פיץ' מזהירה דווקא מפגיעה בעצמאות בנק ישראל, צעד העלול לפגוע באמינות המחוקקים בישראל. טוב עשתה פיץ' שהזהירה בתחום זה, לאחר התבטאויות לא אחראיות של מספר שרים.

חברת דירוג האשראי פיץ' הודיעה, כפי שטענו כל העת מול גל עכור של כלכלנים "מונחים", כי דירוג האשראי של ישראל נותר בעינו - A+ וגם צפי הדירוג נשאר בבחינת "יציב", למרות הרפורמה המשפטית שרוככה. הנקודות החזקות של המשק הישראלי: חוב לתוצר של 60% לעומת פי אחד וחצי ועד פי שניים במדינות הייחוס, גירעון תקציבי נמוך (אפילו אם יעלה קמעה), מדדים פיננסיים חיצוניים ופנימיים חזקים ומשק מגוון.

שרירים וקיימים. מולם עומדים סיכונים ביטחוניים מוגברים. פיץ' מייחסת השפעה מוגבלת בלבד למחאה - וכעוף החול בגמרא, אורשינא, המשק הישראלי המצטיין זה שני עשורים, יתפוס כנפיים כחץ־3 וכחץ־4, יעלה לחלל - וישאיר מאחור, פעורי פה, את אומות העולם ותגרנים־ספקנים מקומיים.