לכאורה הנושאים שעל סדר היום בלב המחלוקת בחברה הישראלית אינם קשורים אחד לשני: הדיונים בבג״ץ בסוגיית ביטול חוק עילת הסבירות, וכן חוק הגיוס וחוק ״לימוד תורה״, העומדים גם הם על הפרק. אבל ביחד הם מתחברים לדיון ציבורי מקוטב, שרק מעמיק את השסעים.
בצבא מוטרדים מכל אחד מהגורמים הללו בנפרד, במיוחד מפוטנציאל ההשלכות השליליות לטווח הזמן המיידי בהיבטי הכשירות והמוכנות, אך גם לטווח הרחוק בכל הקשור ללכידות ולקונצנזוס על חשיבות שירות החובה בצבא ולצה״ל כצבא העם. נושא זה נמצא כבר שנים בבירור מעמיק בחברה הישראלית, לגבי מידת התקפות של העיקרון המייסד שהוביל ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון במציאות המורכבת של שנת 2023.
על סוגיית הכשירות דובר רבות, גם אם זו אינה מורגשת מדי בשגרה הביטחונית השוטפת. אחרי הכל, צה״ל ומדינת ישראל עברו תאונה חזיתית לפני כחודשיים, עם אישור החוק לצמצום עילת הסבירות. לכאורה מאז תמונת המצב לא השתנתה בהרבה. עצומות התמיכה בהפסקת שירות המילואים פחתו, ולא נרשם גל נוסף של פרישת אנשי מילואים מהצבא. מנגד, מי שהפסיק את שירות המילואים גם לא חזר אליו – ולא רק בחיל האוויר. שם הנתונים המדאיגים גם כאשר אין בהם שינוי, והם הופכים לחמורים יותר ככל שהזמן עובר והכשירות נפגעת. מדובר על 20%־%25 מאנשי צוות האוויר הפעילים במילואים, כשאת הנתונים אפשר לנתח במדויק.
בשאר היחידות והמערכים זה כבר קשה יותר, ועדיין - לא ניתן להתעלם מכך שלבנים חשובות מחומת המגן של צה״ל והמדינה חסרות בה, גם אם באופן זמני. החמרה נוספת במשבר הפנימי בישראל, כך שלבנים נוספות יישלפו מהחומה בטווח הזמן המיידי, היא בבחינת סכנה ביטחונית מוחשית ואמיתית – וגם תכניס את מדינת ישראל למשבר חוקתי חסר תקדים.
אבל זה לא רק הכשירות, טווח הזמן המיידי וחוקי הרפורמה או המפכה המשטרית - העיסוק המקביל גם בסוגיית חוקי הגיוס במתכונתם הנוכחית עלול להעצים עוד יותר את המשבר. אומנם לא היה לכך עד כה ביטוי בשיעורי הגיוס והמוטיבציה לשירות קרבי, אבל גם זה עלול להגיע. הסקר שמתפרסם בעמודים אלה ובאתר מעריב אונליין, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא מדאיג ומטריד במיוחד, למי שעדיין מאמין, מימין או משמאל, כי אין דרך אחרת מלבד צבא העם עבור מדינת ישראל. 20% מנשאלי הסקר ענו לשאלה האם לגיטימי שצעירים לפני גיוס יעשו מהלכים להימנעות משירות חובה במסגרת התנגדותם לרפורמה המשפטית, בתשובות די לגיטימי או מאוד לגיטימי.
ואם הנתון הזה עוד מייצג ברובו המוחלט את מתנגדי הרפורמה המשפטית, תחת השאלה - האם לגיטימי שצעירים לא יתגייסו אם ייחקק חוק הפוטר משירות צבאי צעירים חרדים - כבר 40% מהנסקרים ענו כי יש לגיטימיות לפעולות למניעת גיוס לצבא. הסוגיה הזו כבר חוצה מחנות, כש־46% מהמתנגדים לרפורמה מצדדים במהלכים מסוג זה, אבל גם 32% מקרב אלה שאינם תומכים במחאה נגד הרפורמה מציגים עמדה ברורה.
ולמרות הקשיים והשיח של החודשים האחרונים, גם ב־2023 השירות בצבא הוא עדיין הנורמה. צה״ל עצמו מתנגד באופן נחרץ לחוקי הגיוס במתכונתם הנוכחית. בסוגיה הזו יש גם מרכיבים של הסכמות שחוצות מחנות, בעיקר בקרב הציבור שנושא בנטל ומבקש שהוא יתחלק באופן שוויוני הרבה יותר. הסקר הנוכחי וסקרים דומים בעבר ממחישים כי חוקי הגיוס במתכונתם הנוכחית פשוט אינם יכולים לעבור את מבחן הציבור.
כך או כך, המשבר שידע עד עכשיו הצבא עלול להתברר כמשחק ילדים מהנזק המצטבר שעוד עלול להיגרם, אם המשבר הפנימי בישראל יחריף עוד יותר במהלך השבועות הקרובים.