נשים בוכות. נשים פגועות מעלבון וכאב ביום כיפור בתל אביב, במדינת היהודים. יום כיפורים שאחריו כל אדם הגון מתבייש שהוא חילוני. גם אני. הפראות שבה התנפלו על נשים שרצו להתפלל ביום כיפור כרצונן וכטעמן, בלי גברים לידן, צולמה, נרשמה. 

נתניהו תקף בחריפות: "אין סייג לשנאה משמאל"; לפיד: "הגרעין החרד"לי הביא מלחמה"
סערת כיפור: עימותים בתפילה בת"א, מפגינים מנעו תפילות בהפרדה בחיפה

נכון הזמבוריסטים שצורחים על יהודים שמתפללים ביום הקדוש לא מייצגים את החילוניים, אבל הם קיימים. עד השנה לא היו אנשים כאלה בעולם, היום הם כאן. אי אפשר לבטל את מה שקרה אתמול. מי שמייחל לראות גוויות של יהודים, שימשיך להסית אנשים מן הסוג התוקפני הזה. בסוף הם יהרגו על עניין קטנוני כזה או אחר או עבור משפטיזציה כזו או אחרת, שהם ינפחו בשינאתם לממדים דמיוניים. אשה יהודיה בוכה? ילד יהודי בוכה? יהודי מתפלל בטלית מגורש? ביזוי קדושה של דורות? קטן על הקנאות שלהם. 

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

סבא שלי, שנולד בירושלים, היה הרב הראשי הראשון של תל אביב כאשר התורכים גירשו ממנה את היהודים בשנת 1917. היהודים הושלכו אז מהעיר הקטנה הזו שרק התחילה להיבנות. אחרי שנה הוא שב יחד עם הצבא הבריטי המשחרר, ועם ספרי התורה שהמגורשים  לקחו איתם. יש צילומים. לצידו חיים ויצמן ואישים אחרים. משפחת עוזיאל חיה בארץ ישראל לפחות 250 שנה. מצד סבתא שלי, אומרים, אפילו מאז 1550.

איש מהם, שבנה את המדינה הזו במשך דורות, לא האמין שיגיע ליהודים בארץ הזו יום כיפורים מכוער כזה. עם זאת, אולי סבא שלי ראה משהו על מחלות נסתרות מן העין שיש לעם הזה, רוחשות מתחת לפני השטח, ולפני מותו ביקש מאיתנו משהו. אני מצטט מה שציטטתי בעבר, אבל כנראה שכחתם לגמרי. לא יזיק לחזור. זה חלק  מן הצוואה של סבא שלי, הרב הראשי, הראשון לציון, צוואה שהוא כתב לעם ישראל לפני מותו, כאשר מדינת ישראל היתה רק בת חמש שנים. בצוואה הוא חשב כבר אז לבקש מאתנו את הדברים האקטואליים האלה: "שִׁמְרוּ מִכָּל מִשְׁמָר אֵת שְׁלוֹם הָעָם וּשְׁלוֹם הַמְּדִינָה, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.

כִּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַפֵּרוּד הֵם הָאוֹיְבִים הַיּוֹתֵר מְסֻכָּנִים, שֶׁהֵם כְּעָשׁ לְבֵית יַעֲקֹב וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו. וּלְהֵפֶךְ, הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת. הֵם יְסוֹדוֹת הַנֶּצַח לְקִיוּמוֹ הַמַּמְלַכְתִּי שֶׁל בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמּוֹט לָנֶצַח, הֵם הֵם הָעַמּוּדִים, שֶׁבֵּית יִשְׂרָאֵל נָכוֹן עֲלֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם צִנּוֹרוֹת הַבְּרָכָה וּמְקוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, וּזְרוֹעוֹת הָעֹז וְהַגְּבוּרָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

שִׁמְרוּ וְהַחֲזִיקוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים אֵלֶּה לְמַעַן תִתְחַזְּקוּ בְּעֹז וּגְבוּרָה וְתֶהְדְּפוּ מִפְּנֵיכֶם כָּל כֹּחוֹת הַהֶרֶס הַמַּקִּיפִים אוֹתָנוּ בְּטַבַּעַת חֶנֶק לְהַשְׁמִידֵנוּ וְלִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הָסִירוּ כָּל גּוֹרְמֵי הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת מִמַּחֲנֵנוּ וּמִמְּדִינָתֵנוּ, וְהַעֲמִידוּ בִּמְקוֹמָם כָּל גּוֹרְמֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת בְּתוֹכֵנוּ".