יש מיעוט שכופה את עצמו על הרוב. יש פוליטיקאים שמפחדים להעמיד אותו במקומו מהאימה לאבד תמיכה, ומסתפקים באמירות דלוחות, אם בכלל. יש נרטיב שמספרים, שלטים שמפרסמים, זריעת אימה והנדסת תודעה של מוקדי הכוח של המיעוט ששולט בפועל על הרוב.
דמויות קיצון בשמאל קיבלו כוח מתוך היותן חלק מקבוצה – שהיא מיעוט. יש להם הרעב לפוצץ יום קדוש במדינת היהודים. יש להם הביטחון שלא יעשו להם כלום. יש עצב אדיר שהמיעוט המכוער הזה גרם לציבור שלם.
תחת איומי בידוד ופגיעה בפרנסה: הימין הבין שעדיף לו לשתוק | דניאל רוט אבנרי
אין מתפללים בתל אביב שיצאו מיום כיפור האחרון אותו הדבר. אין סיכוי שיש מישהו שהיה מרשה לעצמו לפוצץ תפילה מוסלמית בכזו יהירות וביטחון. אין כבוד לאנשים קשישים, שאולי זו תפילתם האחרונה. אין כבוד לחילונים שיום אחד בשנה לובשים לבן ומבקשים להתפלל. אין אלוהים, זו בחירה. אין דרך ארץ זו מציאות. מציאות שבכל שבוע מקצינה ומקצינה.
מה שקרה בישראל בערב יום כיפור 2023, שבו ציינו 50 שנה למלחמה הקשה, ייצרב בזיכרון הלאומי. יהודים מפוצצים תפילות, מושכים למתפללים בציציות, צועקים נגדם, מתריסים, רודפים, שונאים ושונאים. אנשים בחולצות נגד דיקטטורה ובעד הדמוקרטיה, שמתנהגים בדיוק ההפך מהסלוגן שעל הבגד.
ההתארגנות לפוצץ יום קדוש ומיוחד, של חשבון נפש, בעבור הדת היהודית. השנאה, השנאה הזאת בעיניים של יהודים נגד יהודים. ממלחמת אחים מילולית במילים מושחזות, המחאה עברה לאלימות.
מחאת "לך" התחפשה למחאה נגד הרפורמה המשפטית, אך היא נגד נתניהו, נגד הממשלה, נגד חרדים, ועכשיו כבר נגד יהודים. נגד כל מה שהוא לא שמאל קיצוני. היא מובלת על ידי אנשי מרצ, שמאז הודחו מהכנסת ולא עברו את אחוז החסימה בבחירות דמוקרטיות, יש להם יותר מדי זמן פנוי. הוא מופנה להתססה ולשנאה.
אותה מפלגה, זו שהיה חבר בה יאיר גולן שיודע לזהות תהליכים מטעם עצמו, עשתה מיתוג מחדש. היא מבקשת לחזור אל הכנסת בבחירות הבאות כמפלגת מחאה ועם פרצופים חדשים, אך עם אותה האג'נדה. יש לה אינטרס מובהק שהממשלה תיפול, שיהיו בחירות ושהיא תחליף את האופוזיציה הקיימת.
מפלגות האופוזיציה, שכה אוהבות להלין על הממשלה, אינן מסוגלות לגנות באופן נחרץ אלימות של יהודים כלפי יהודים בתפילות. אמירות חלביות, אמירות שמביעות צער. לא קם צדיק אחד בסדום של האופוזיציה שעשה את מה שהוא נבחר לעשות – להוביל ולהתבטא נחרצות נגד אלימות של יהודים נגד יהודים ביום כיפור. אבל יום לפני הבחירות הבאות, המועמד מטעמה לראשות הממשלה ירוץ כמו טטלה להצטלם ליד הכותל המערבי. עם כיפה לראשו, ידו על הכותל, מבט מבוים ברגש והיחצן הצמוד שמפיץ לו מסר של תפילה. בושה. בושה. בושה.
סדר בבית
הסכם הנורמליזציה עם סעודיה ועם מדינות נוספות שצפויות להגיע איתו או אחריו הוא בשורה אדירה לישראל ולמזרח התיכון. למרות חוסר היכולת של אנשי האופוזיציה לפרגן למהלך, אזכיר כי גם ימניים וגם שמאלנים נהנים כיום באבו דאבי. השלום הוא של כולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו סבור, כמו מרבית ראשי הממשלה, שתפקידו לדאוג בעיקר לענייני חוץ וביטחון. אלא שמלבד ענייני הפנים שמוטב לשפרם, יש למפלגת הליכוד הוותיקה את ענייני הבית.
לאחרונה דן בית הדין של הליכוד בעתירות שהגישו שניים מחברי המפלגה בדרישה להרחיק ממנה את הפעילים איציק זרקא, משה מירון ורמי בן יהודה, הזכורים בהתבטאויותיהם הקשות נגד חברי ממשלת בנט־לפיד. הוחלט שלא להפסיק את חברותם של בן יהודה ומירון, ולהחזיר את זרקא לחברות במפלגה אחרי שהופסקה עם הרחקה על תנאי, בעקבות התבטאותו הקשה - "גאה על שישה מיליון שנשרפו".
בניגוד לרוב המפלגות, שהחברים בהן נקבעים באופן בלעדי על ידי ראש הרשימה כגון יש עתיד של יאיר לפיד או המחנה הממלכתי של גנץ וסער, שסגרו ריצ'רץ' על מה שכל אחד מהם קבע במפלגתו, הליכוד היא מפלגה דמוקרטית שנערכים בה פריימריז. לפעילי הליכוד יש כוח השפעה ישיר על קריירות פוליטיות, ורבים מהם משקיעים הרבה מעצמם כדי לקדם את תנועת הליכוד. פה מתחילה הבעיה של הליכוד בנושא וגם הוויכוחים הפנימיים בין שרים, חברי כנסת ופעילים – האם ראוי להשאיר בתוך התנועה אנשים שמשקיעים בה רבות, אך במשפט אחד פוגעים בה מבחינתה תדמיתית?
אירועים מסוג זה, ובוודאי הוויכוח שפוקד את הליכוד בימים האחרונים בעניין, הם הזדמנות לייצר את התדמית העכשווית של הליכוד. לא זו שהייתה פעם והכילה התנהגויות בלתי הולמות, שקרו אבל לא דווחו בהיקפים של היום. כל פעיל שנושא את דגל התנועה של מפלגתו מוכרח לדעת שביחד איתה מגיעה גם האחריות להתנהג בהתאם. בימים שבהם מחפשים את הממשלה ואת מפלגת השלטון על כל דבר – מוטב לליכוד לגרום למצביעיה להתגאות בתנועה שאנשיה נוהגים בכבוד גם לאלה שאינם מסכימים איתם. עם כל הכבוד לאילוצי הפריימריז.
מכל הלב
היום יום הלב העולמי. הוא נקבע במועד זה כחלק מקמפיין בינלאומי כדי להפיץ את המודעות למחלות לב ולמניעת שבץ. שמחתי לעדכן. כבת לקרדיולוג, הנה כמה מעצותיי לשמירה על בריאות הלב. בתקווה שישמשו אתכם בימים אלה ובחייכם בכלל.
אני מאמינה שתמיד צריך לשים את הלב על השולחן בכל מקום שבוחרים להיכנס אליו ולדהור משם. מוטב להתאכזב מלפספס. להשקיע זמן יקר באנשים שמסיבים נחת וממלאים בכוחות. להחליק החוצה מחיינו את מי ששואבים אותם מאיתנו. לטפח תחביב בתדירות שבועית. לעקוב אחרי עמוד "מאמצחיק" בפייסבוק. לחייך המון מבחוץ. אבל עמוק, עמוק בפנים, בתוך חדרי הלב, לחייך הרבה יותר.