האזינו לטור של דניאל רוט-אבנרי:
פריימריז לראשות יש עתיד בחודש דצמבר. איזה מתח. חודשיים עוצרי נשימה שבהם יש עתיד מכנה "פריימריז" את האירוע המיוחצן הזה – שבו יאיר לפיד מנצח בנוקאאוט את ח"כ רם בן ברק, באמצעות "ועידה", או במילים אחרות אנשים שלפיד מינה. פשוט למות מצחוק.
אם לפיד רוצה לשוב לראשות הממשלה - זה הדבר שעליו לעשות
מפלגת יש עתיד בת ה־10 היא הבייבי של לפיד. בצדק. הוא ייסד אותה מאפס ועזב קריירה מפוארת. לצד אלה הוא קנאי לה ברמות של שליט יחיד ובלעדי. מי שמעז לצאת מהשורות או להעלות רעיונות שלא משרתים את שלטון לפיד – מסולק. תשאלו למשל את חבר הכנסת לשעבר וה־BFF העוד יותר לשעבר עפר שלח, מי שקרא לפני שלוש שנים לרעיון משוגע לחלוטין של פריימריז לראשות המפלגה.
שלח הודיע במפתיע בשידור טלוויזיוני שברצונו להתמודד מול לפיד על ראשות המפלגה. לפיד ההמום, שהתראיין לתקשורת הערבית באותה העת, גמגם ניסוח אפור בדמות "אשקול את העניין". בפועל הוא סירב ואף הדיח את שלח מקבוצת הוואטסאפ של יש עתיד. נזכיר כי שלח נמנה עם מייסדיה של המפלגה, הכיר מקרוב את המנגנון של לפיד ושל מקורביו, והיה יד ימינו.
עכשיו לאירוע של ח"כ בן ברק. הוא שונה בתכלית השינוי מהאירוע של שלח. בן ברק לא באמת קורא תיגר על לפיד. הסיכוי שלו לנצח בבחירות המקדימות, כשאת חברי הוועידה מינה לפיד או מי מטעמו, אינו קיים. אבל לאחריהן יוכל לפיד להתהדר בעובדה שהנה, התקיימו פריימריז לראשות המפלגה, וכעת סוף־סוף מדובר במפלגה דמוקרטית. ובימים אלה המילה "דמוקרטיה" מוכרת.
כל הציטוטים של בן ברק בתקשורת על עתידה של יש עתיד משרתים את לפיד. גם אם בן ברק מאמין בחלקם, הם מנסים לספר סיפור שלא מדובר יותר במפלגה של שלטון יחיד. בן ברק כבר זוכה לסיקור תקשורתי שיבנה אותו כאמיץ לכאורה שמתייצב להתמודדות ראש בראש מול לפיד. נרטיב שישפר את תדמיתו כביטחוניסט ברשימה, שהיה המחליף של הביטחוניסט יעקב פרי, שלפיד והוא כבר לא.
בעוד כחודשיים בן ברק יפסיד. השניים יצטלמו ביחד בחיבוק משותף ודמוקרטי. לפיד ימשיך לקבוע את זהות חברי הסיעה בידיו שלו. הוא ימשיך להעביר להם את מיקומם ברשימה ולמעשה את עתידם בקריירה בשיחת טלפון קרה דרך אחד מיועציו ערב לפני סגירת הרשימות. הוא ינאם על פריימריז שוויוניים ועל דמוקרטיה. יש עתיד? יש הומור!
לא הבנות של
בזמן שהג'וב החדש של יער שבתאי, בתו של המפכ"ל, מעורר סערה שמדיפה צחנה של מי שמחפשים להתנקם באביה דרכה, מתחוללת סערה אמיתית אצל השכנים בשב"ס.
במסגרת הפרשה שנחקרת ביחידה לחקירות סוהרים בלהב 433, חמש חיילות שמשרתות כסוהרות בכלא רמון נחשדות בקיום קשר עם מחבל שנשפט למאסר עולם. לפי החשד, המחבל – שלקח חלק ברצח שלושה ישראלים – החזיק בתאו טלפון נייד שבאמצעותו התכתב עם הסוהרות והחליף עמן תמונות. באחד המקרים לפחות התקיים מגע פיזי ואינטימי, בהסכמה לכאורה בין אחת הסוהרות ובינו. בתגובה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ונציבת השב"ס קטי פרי קבעו כי חיילות יוצאו מאגפים ביטחוניים.
על חשיפת האירוע המתועב הזה, שלא מוסיף שום כבוד לשירות בתי הסוהר, אחראי העיתונאי לירן לוי. מי שחשף גם את פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע, ובזכות פרסומיו המחבל מחמוד עטאללה יואשם באונס חיילת ובסעיף נוסף של מעשים מגונים בסוהרת.
קשר השתיקה בשני הסיפורים הללו, שקרו באותה המערכת, מטריד מאוד. חמש חיילות ניהלו קשר או תקשורת עם מחבל, ואף אחד בשב"ס לא ידע על כך. לא שמע רכילות. לא מכיר. כולם המומים ומופתעים. אולי יש מי ששומרים על התחת של עצמם. אולי מדובר בסוהרות ממעמד סוציו־אקונומי לא גבוה במיוחד שאפשר להפיל עליהן את כל הסיפור. ואולי האמת בכל התעלומה הזו, שיש בה כרגע יותר חורים מאשר בגבינה שווייצרית, היא שאף אחת מהן לא הבת של מישהו בעל מעמד רם.
להיכנע לטרור
מדי לילה אני נרדמת בזרועותיו של גבר אחד ובשיאו מתעוררת עם כף רגל קטנה לפרצוף ומרפק לצלעות משתיים אחרות. באמצע הלילה הבנות מתפלחות למיטה, בטענות חדות למפלצות ולמכשפות שמופיעות בחלומות. אני בתפקידי המחייב כאמא שלהן, צריכה לפעול נגד עצמי ולספר להן שאין כאלה בחיים האמיתיים. כשאני יודעת שיש גם יש.
בימים אלה של חופשת סוכות המלאים בביקורת לילית "אמא! תזוזי!!!", אני מתורגלת היטב באיומי שטחים תמורת שלום. מכיוון שאין בי רצון לנהל מו"מ שבסופו אפסיד לשינה בשכיבת דום, אני נכנעת ונסוגה לשינה בסלון. השעונים המעוררים "שוקו!" "קורנפלקס!" יבשרו על יום חדש ועל החלומות, הפעם שלי, על שעות שינה.