התפריט של הרב יוסף
כדי להקדיח את התבשיל, צץ בחיינו השבוע גם "הרב הראשי" הספרדי, יצחק יוסף, עם התופינים האלה: "אני רואה כל מה שקורה בציבור החילוני, הם מסכנים, אין להם סיפוק בחיים. הכל למען תאוות העולם הזה. אדם שאוכל לא כשר, המוח שלו נהיה מטומטם. ארגונים שמחזירים אותם בתשובה זה מה שצריך לעשות. הם מקנאים בנו".
המנהג המגונה שצובר תאוצה: "רואה מידי יום מתנחלים וחרדים שיורקים על כמרים"
אחד המטומטמים האלה (לפחות על פי הרב יוסף), בנימין נתניהו, פרסם השבוע, סוף־סוף, הודעה תקיפה נגד התופעה המחליאה הזו של יריקות על צליינים נוצרים. כשיתפנה משלל חופשותיו, אני מקווה שנתניהו יעשה חשבון נפש. באמת, איך יכול להיות שזה קורה? אתה שותל במרכז הבמה ובטבורו של השלטון את איתמר בן גביר, זה שבקולו אמר שלירוק על נוצרים זה מנהג יהודי קדום, מערבב אותו בסמוטריץ' עם "הרגע היהודי" שלו, מוסיף לתבשיל את גופשטיין, שהכריז פעם שצריך לשרוף כנסיות, מערבב עם קצת צבי סוכות, שנחקר בזמנו בחשד להצתת מסגד והורחק מיו"ש לתשעה חודשים, ומעל הכל מפזר קורט של חנמאל דורפמן, חתנו של גופשטיין מ"חתונת השנאה" או "חתונת הדמים", אני מתבלבל בין שני האירועים האלה. מה כבר יכול להשתבש?
ואם כבר דיברנו על חנמאל, הרי שהאתנחתה הקומית שהטיפוס הזה סידר לנו לחג שברה את כל השיאים. ג'וש בריינר פרסם סרטון שהיה צורך לצפות בו חמש פעמים, ועדיין אי אפשר היה להאמין. ראש המטה הכל־יכול של השר לביטחון לאומי מחלטר מהצד בדוכן למכירת ארבעת המינים בסוכות. זה נראה כמו סרט של מונטי פייתון, עד השלב שבו מעביר אותו דורפמן את האקדח האישי (הממשלתי) שלו לידיו של לקוח סקרן. כנראה לא היה לולב פנוי. בשלב הזה כבר לא היה אפשר להשוות את הסצינה לשום דבר אחר שידוע לנו. כדי לשמור על המתח הבריא גם למחרת, עלה השר האחראי בן גביר עצמו והודה שגם הוא קנה אתרוג, או לולב, אצל דורפמן. נקווה שאת הראיונות לתפקיד המפכ"ל הבא, הם יערכו בדוכן אחר.
ומה עם הפשיעה? אה, זה יטופל אחרי החגים. בינתיים, במגזר הערבי מתקרבים ל־200 נרצחים, עוד מעט אפשר יהיה להכריז על נכבה. בניגוד למה שנתניהו הצהיר השבוע, גם המגזר שלנו חוגג. שרשרת ארוכה של רציחות וחיסולים אירעה גם אצל היהודים, לשם עקרון השוויון. הפרוטקשן מתפשט במהירות, גל של הצתת מכוניות בצפון ובשרון, דייגים השתלטו על חלק מחוף זיקים, ומתבן הועלה באש בקיבוץ נצר סירני. שכונת חליסה בחיפה שוקלת להכריז על עצמאות לאחר שהוטל עליה סגר (זה סיפור אמיתי) בגלל כמות בלתי נסבלת של רציחות וסכסוכי דמים במגזר. בתי הספר סגורים, התלמידים לומדים ב"זום" כי בחוץ מסוכן.
קרנף השבוע הוא מפקד מחוז המרכז של המשטרה, ניצב אבי ביטון, שאמר ש"המחאה מונעת מהמשטרה לטפל באלימות בחברה הערבית". באותו ראיון הוא הציג את מועמדותו לתפקיד המפכ"ל. כל מי שמנסה לקשור בין שתי האמירות האלה, שם את כספו על קרן הדורפמן.
אמירת השבוע שייכת לשר מיקי זוהר. אחרי שגמר לסכסך את אוהדי הכדורגל עם עצמם, אמר זוהר השבוע בראיון לגלי צה"ל את המשפט המדהים הבא: "הרפורמה במערכת המשפט לא מעניינת את רוב הציבור. זה מעניין רק חלק קטן מהציבור. רוב גדול של הציבור היה מעדיף שנתעסק ביוקר המחיה, בביטחון"... כשהמראיין ההמום שאל את זה שוב, חזר זוהר על הדברים: "לא, רוב הציבור לא מתעניין בשאלה אם תהיה רפורמה או לא".
כמות דומה של סם אמת בלע, כנראה, אחד בשם אראל סג"ל, מהמשיחיים בשדרני ערוץ 14, שפלט בשידור את הדבר הבא: "מדינת ישראל לא מנוהלת. כל תחום ותחום לא מנוהל". חברו, ד"ר גדי טאוב, אמר בשידור רדיו ש"ממוצע ההשכלה של מצביעי הליכוד והימין נמוך יותר". עוד גילינו שג'ידא רינאווי זועבי, אחת הנשים הערביות המשפיעות ביותר בהיסטוריה (היא חתומה, בין היתר, על מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי), קיבלה ג'וב במשרד הפנים. אה, השר עמיחי אליהו כינה את ציבור המפגינים בכינוי "תנזים". שרת ההסברה לא הצליחה למנות מנכ"ל גם בניסיון השלישי שלה, אבל כן הצליחה לפרסם פוסט בן 600 מילה לטובת רפי קדושים.
11 בתי החולים הממשלתיים נקלעו למשבר תקציבי חמור, שכולל פיטורי עובדים, צמצום פעילות קלינית ועצירת התמחויות. זה מה שאנחנו צריכים בזמן שבו מאות רופאים שוקלים רילוקיישן. לפני שבועיים קוצץ תקציב משרד הבריאות בעשרות מיליוני שקלים כדי שגפני יוכל להמשיך להעביר כסף למצביעיו. אה, והיה גם שר ישראלי בכנס בינלאומי של דואר בסעודיה. נציג של הדואר, לא היה. זה הכל. שבוע שקט.