את התקיפות בעזה צריך לנהל עם עין אחת פקוחה לגבי המטרה הסופית. זו עדיין לא מלחמה אלא כתישה אווירית הן לצורכי נקם (לא ניתן להימנע מהסנטימנט הבלתי נשלט של חלק ניכר מהציבור), הן לצורכי הרתעת חיזבאללה והן לחיזוק הביטחון העצמי המעורער של ציבור מוכה חששות בישראל. הבעיה היא המידתיות של חיל האוויר ותוצאות הכניסה הקרקעית, שם עשויה להתחולל מלחמה של ממש. שלא לדבר על האוברטורה בצפון שעשויה להתפתח לקרב רב־זירתי, או בעברית: מלחמה רבת נפגעים ונזק לרכוש ולתשתיות.

נדבקים לכסא: בממשלת הכישלון כבר נערכים ליום שאחרי
 
בינתיים, כרגיל, בממשלת נתניהו שיתוק ופאניקה. אנשים תוהים מדוע נתניהו לא מקבל (נכון למועד כתיבת שורות אלה) את הסיוע של גנץ ושות'. הסיבה: כניסתם לממשלה פירושה שנתניהו לא כשיר לנהל את המצב. מדברים על "אחדות" אבל מתכוונים לאדם ששבוי בידי קיצוניים חסרי אחריות. האוברטורה בצפון מחייבת פעולה דרסטית כדי ליישר אותו עם המציאות.

המציאות הנוראה היא שכמה מאות לוחמי חמאס הצליחו לערער במבצע מקומי את תחושת הביטחון הקיומי של אזרחי ישראל. האכזריות הבלתי נתפסת, המספרים והגיבוי של חמאס חייבו תגובה. חיל האוויר מפציץ, אבל זו רק הפתיחה. הבעיה היא בניהול המלחמה בהמשך.

כתבים אומרים כבר יומיים שאוטוטו גנץ ושות' בפנים. שגם בימין הבינו מה מצבו של נתניהו. בשלב זה הוא עדיין נאבק נגד הזזתו. כל זמן שחיל האוויר מפציץ הוא יחזיק בקרנות המזבח, אך ברגע שבו תינתן פקודת תזוזה לתוך עזה, חייבת המערכת הפוליטית או הביטחונית לעשות משהו דרסטי כדי לנתק אותו מהאינפוזיה של סביבתו הקרובה ולהכניס אותו למסלול של ניהול משותף ללא השפעת הקיצוניים.

לכאורה, בעקבות אירועי עזה אמורה הברית בין נתניהו לבן גביר וסמוטריץ' להתחזק (עזבו קטטות מבוימות). שלושתם מיטלטלים בסירה דולפת ואם לא ישאבו יחד את המים יטבעו. למעשה, גורל הברית המשולשת תלוי בתגובת הציבור שלהם (עדיין בהלם) ובפחדי נתניהו ותגובת הציבור הכללי על תפקודו.  

ברגעים אלה לא ניתן להעריך כיצד תתנהל הכניסה הקרקעית לעזה. הרעיון המרכזי, אם אני זוכר נכונה תוכנית עתיקה, הוא לבתר את הרצועה לשלושה חלקים, לחפש חמאסניקים מתחת לכל בלטה ולהרוג אותם. כמה פשוט לתכנן את "משטחים את עזה" וכמה מסובך לבצע נכון תחת ששון הקרב של ביביסטים.

ואגב לא אגבי כלל: לידיעת ארגון הורי השבויים, החטופים והנעדרים - תפקידו של גל הירש שמונה להיות המתאם שיטפל בעניינכם הוא לעכב ככל האפשר את המשא ומתן. אל תאמינו לשום מילה על מגעים חשאיים. צאו לרחובות רק כך תקדמו את המשא ומתן.