שחרור האסירות וההצעה לשחרור 50 נוספים מחריפים את בעיית החטופים. מדובר בעסקות שמנהלות ארה"ב מצרים וקטאר מול חמאס. ישראל בחוץ כאילו מה? שאר החטופים עיזים? על סמך הנתונים שכולנו מכירים, לעניות דעתי הבלתי נחשבת, ממשלת ישראל חייבת להודיע פומבית שהיא מוכנה לשחרר את כל אסירי חמאס תמורת החטופים. ואז נזכרתי שאה… מדובר בחבורת ה-64 ובמארג היחסים בקבינט. 

קצת בעייתי ואולי קצת מוקדם מכדי להבין ולנתח את מערכת היחסים בקבינט אבל ניתן למפות את האינטרסים. הרצי הלוי הוא מנהל העל של האירוע בשטח. החלטותיו הצבאיות מתכתבות עם המרקם החברתי כלכלי ופוליטי ומדיני. הוא עובד בראש אחד עם גנץ ואייזנקוט ושלושתם מייצגים סוג של נאמנות נטו לביטחון המדינה. שר הביטחון גלנט משמש גם כמתאם של הטריאומווירט מול נתניהו וגם כנציג שרידותו האישית, שרידות הקואליציה שלו והבטחת סיכוייו לשרוד את המפץ הפוליטי הגדול בסיום הקרבות.

הביידנים 'מבקשים' לטפל בכל החטופים (כלומר דחיית התמרון הקרקעי והסכמת ממשלה לשחרר בתמורה כל אסירי חמאס) תחילה, ובהמשך ניהול המסדרון קרקעי שנשלט על ידי אש וטנקים במסגרת דיני לחימה בינלאומיים. בנוסף לו"ז לאסטרטגיית יציאה והבנות לגבי היום שאחרי. או בקיצור כל מה שמבקש השכל הישר. במקביל רוצים האמריקנים להחזיר לרצועה את שלטון הרשות ואבו מאזן (על כידוני צה"ל) ולהתחיל במו"מ על שתי מדינות לשני עמים כחלק מהנדבך האסטרטגי במזה"ת של ישראל הרשות הפלשתינית מצרים וירדן. הפלשתינים כרגע הגורם המלכד של הגוש הערבי והמפרצי והשסתום לפריצת דרך בביסוס הנדבך האסרטגי. 

התקלה היחידה בתכניות של כולם, למעט נתניהו, היא מלכוד ה-64 של נתניהו. האיש הזה יודע שכולם יודעים שהוא מת פוליטי מהלך. בשלב זה נכנסה לפעולה תעשיית הרעל והיא מרססת שלל האשמות כהכנה הן לוועדת החקירה והן למשפט הציבור. נתניהו זימן אליו את בריק ואשכנזי ובעצם פתח, בימים האלה, במערכת הבחירות לכנסת. הוא מפיץ תמונת עצמו בישיבה כלשהי שבה הוא מצביע על מפה. יעני, המצביא מסמן את המטרות עבור הגייסות שמתגודדים בשטחי הכינוס. ובדרך הוא שובר את השיאים של עצמו בגניבת פריימים וכיוס קרדיטים.

תמונה אחת שווה אלף תיקי 1000 כאשר נתניהו אישית, כאחרון האספסוף, עוצר פיזית את הרצוג שאמור לנוע לעבר ביידן על פי פרוטוקול קבלת הפנים לביידן והוא עצמו מסתער על ביידן בסוג של הטרדה פוליטית כמעט אונס דיפלומטי. וכל התרגיל המביש הזה כדי לגנוב חיבוק שילבין את חטאיו ואת חרפת ניהול ממשלתו. התלות שלו בקואליציית ה-64, ובייחוד במחלקת חובשי הכיפות ומדובללי הגבעות היא מוחלטת.

שם, במרחבי האינסוף האלוקי, מדברים בגלוי על חזרה לגוש קטיף כיבוש הרצועה ותקיפת מנע בצפון. בינתיים הם מחממים בפראות את גזרת הגדה (פגיעות על בסיס יומי ולילי בכפרים פלשתינים) כמנוע בעירה נוסף שיקרב את סיכויי הסיבוב הרב זירתי ואת הפסוק תמות נפשי עם פלשתינים.