״אני רוצה שיהיה ברור - צה״ל מוכן לתמרון, ואנחנו נקבל החלטה יחד עם הדרג המדיני על אודות המהות והעיתוי של השלב הבא". בהמשך הדברים של הרמטכ״ל הרצי הלוי אתמול בשטחי הכינוס בסמוך לרצועת עזה, מסתתרים כנראה השיקולים לבחירת העיתוי של תחילת הפעולה הקרקעית. ״אנחנו מנהלים מלחמה. בשלב הזה יש שיקולים טקטיים ואסטרטגיים המאפשרים לנו עוד זמן לשפר ולנצל כל דקה כדי להיות מוכנים עוד יותר", הוסיף.
הקרבות הקשים ביותר מאז מלה"ע ה-2: האזהרה החמורה על הכניסה הקרקעית לעזה
חברי כיתות הכוננות בצפון ערוכים: "אי אפשר לדעת מה יהיה כאן"
שאלת הצורך בתמרון על מנת להשיג את יעדי המלחמה בעזה, למרות הדיון שהתנהל בימים האחרונים על אפשרות לנהל את המערכה רק מהאוויר ובירי ארטילרי, אינה קיימת בכלל בלקסיקון של התוכניות שהוצגו לדרג המדיני. ההחלטה לבצע מהלך קרקעי בעזה כבר הוכרעה, כאשר עדיין מתנהל דיון בנוגע לתוכנית שתבוצע בסופו של דבר בשטח. אולי זה מה שמסביר את הפרסום אתמול ב"ניו יורק טיימס" על הדאגה בממשל ביידן, כי לישראל אין מטרה ברורה, או כזו שניתן יהיה להשיג במערכה מול עזה.
נכון לעכשיו, נראה שבחירת התוכנית שיבצע צה״ל בסופו של דבר אינה סגורה לחלוטין, ויש עמדות שונות בנושא זה. הזמן שעובר לא בהכרח פועל לטובה. ישראל מכוונת למבצע של כמה חודשים ברצועה, ואילו האמריקאים מדברים יותר במושגים של שבועות. הם מוטרדים גם מהשלכות הקשורות לאינטרסים שלהם באזור, מלבד ישראל. אבל לא הנתון הזה מעכב כרגע את תחילת הפעולה הקרקעית, כשהכוחות בשטחי הכינוס כבר מוכנים לצאת לדרך.
הסיבה המרכזית לעיכוב ביציאה היא סוגיית החטופים בעזה. לא רק הלחץ האמריקאי, גם בצמרת המדינית־ביטחונית אצלנו התקבלה ההחלטה למצות את המגעים שמנהלים המתווכים המצרים, הקטארים וגורמים נוספים בנוגע לשחרור חטופים.
בישראל טוענים כי לא ייתנו לחמאס לעכב את הפעולה הקרקעית באמצעות ניהול מחושב, שבו הם בכל פעם משחררים חטופים בודדים ומשתמשים בכך ללוחמה פסיכולוגית. בישראל מכוונים לעסקה גדולה, תוך קביעת גבול גזרה לזמן מוגבל. ייתכן שלמהלך כזה יהיו גם מחירים, ובכל מקרה, גם אם תושג עסקה - היא צפויה להיות חלקית בלבד.
חמאס ישאף להשאיר בידיו מספיק קלפי מיקוח ולחץ גם להמשך. ישראל תנסה לא להיגרר לשיטת הסלמי, ולאבד בכך מומנטום להמשך המאמץ הקרקעי. מטחי הירי למרכז הארץ מאותתים כי לחמאס יש עדיין יכולת לפגוע בשגרת החיים באזורים נרחבים בישראל, בהם באר שבע, גוש דן ונתב״ג.
עד ליציאה למהלך קרקעי, לצה״ל יש עדיין יכולת להגיע להישגים בפעולה מהאוויר. במחנות שאטי, נוסיראת ושיח' רדואן הצליח חיל האוויר לחסל שלושה סגנים של מפקדי גדודים בחמאס. פעילי טרור אלה אומנם אינם בכירים, אבל זה דרג הביניים שנמצא בפועל בשטח - ומכאן חשיבותו. כל פגיעה כזו משרתת את התמרון וסוללת לצה"ל את הדרך. בצה"ל ובשב״כ מרכזים מאמץ על מנת לפגוע בשרשרת הפיקוד בגדודים ובפלוגות חמאס הפרוסות לאורכה ולרוחבה של רצועת עזה.
סוגיה נוספת, פחותה בחשיבותה, היא הבקשה האמריקאית מישראל לאפשר לה להשלים את הפריסה ההגנתית שלה במזרח התיכון. לכולם ברור שברגע שישראל תחל את התמרון, גם הבסיסים והאינטרסים האמריקאיים - כמו גם נתיבי השיט בים התיכון, הים האדום ואזור המפרץ הפרסי - יהיו תחת איום של ארגוני טרור ומיליציות שיעיות הפועלות תחת הנחיות משמרות המהפכה של איראן.
האמריקאים חוששים שהמלחמה של ישראל בעזה והמתיחות מול חיזבאללה תוביל בסופו של דבר לעימות רב־זירתי, שבו גם הם יהיו תחת מתקפה. אומנם תרחיש קיצוני לכאורה, אבל לא כזה שאינו יכול להתממש במציאות המסלימה במזרח התיכון. כך או כך, את הקפיץ הדרוך של היחידות בשטח צריך לתחזק עם הרבה שיחות מפקדים והסבר ללוחמים על המבצע הקרקעי שמתעכב, אבל צפוי לצאת לדרך בקרוב.
לאחר מתקפת הטרור הנפשעת של 7 באוקטובר, ולאחר שהתברר לחמאס, כבר בשעות הבוקר המוקדמות של שבת, כי הצליח לממש באופן מלא את תוכנית ההפתעה שלו - כבש בפועל את קו המוצבים הראשון של צה״ל והחזיק במרבית היישובים בעוטף עזה - יצאו קריאות מחמאס לכוחות מבחוץ, הקוראים להם להצטרף למערכה ולנצל את ההזדמנות להכריע את ישראל. ייתכן שבחמאס באמת האמינו כי ביכולתם להניע את הציר ולהיכנס בכל הכוח למלחמה כבר בשלבים הראשונים שלה.
עד לשלב זה, בחיזבאללה לא עמדו בציפיות של חמאס והם עומדים לצד עזה באופן חלקי מאוד, במס שהם משלמים בלחימה המוגבלת בקו החזית, בניסיון להפריע לישראל במאמצים להכרעת חמאס בעזה, אבל כרגע לא יותר מזה. ההערכה היא שכניסה לתמרון של צה״ל בעזה צפויה להוביל להסלמה נוספת בגבול לבנון.
הזמן שעובר בינתיים לא משפיע רק על שעון החול של ישראל, שהרי הנזקים בעזה מצטברים וחמאס נדרש לנהל כלכלת חימושים מתוך מאגר מתכלה, לאחר שעל פי הערכות נורו עד כה כ־7,500 רקטות לעבר ישראל. המטחים אמש לעבר המרכז ונתב״ג התכתבו, שלא במקרה, עם המאמץ שעושה ישראל לנהל סוג של שגרת מלחמה ולהחזיר את מערכת החינוך לשגרה מלאה בגוש דן ובירושלים, כפי שהוחלט אתמול.
לאחר כמה ימים של ירידה משמעותית בהיקף הירי לעבר ישראל, מרכז חמאס מאמץ לירי רקטות למרכז, כדי להוכיח שלמרות המתקפה הקשה על עזה והלחץ שמפעיל עליו חיל האוויר - הוא עדיין מצליח לנהל את מערכות הפיקוד והשליטה שלו מתת־הקרקע, ומאפשר לצמרת חמאס לנהל את המשא ומתן בנוגע לחטופים.
חמאס אולי נמצא תחת לחץ, אבל בכירי הזרוע הצבאית עדיין מחזיקים ביכולת לנהל את המערכה הצבאית ולהוריד פקודות לדרגי השטח המממשים את מדיניות הירי. נתון זה אינו מפתיע את ישראל. כל מבצעי העבר בעזה הוכיחו כי פעולה אווירית בלבד היא מוגבלת, ומכאן גם המסקנה שהיא לא תכריע את חמאס והיכולות שלו. עם זאת, ככל שהימים עוברים - גם האתגרים של חמאס הופכים למורכבים יותר.
בניגוד לעימות מול חמאס, מאפייני העימות מול חיזבאללה נותרו תחת אותם גבולות גזרה. בשבוע האחרון, ולאחר שבימים הראשונים למלחמה היו לחיזבאללה הצלחות בחדירות לישראל ובפגיעות טילי נ״ט, קו ההגנה התייצב ואף גובה מחיר כבד מחיזבאללה. תאי התקיפה של פיקוד הצפון הצליחו לפגוע בכ־30 חוליות, רובן חוליות נ״ט ומיעוטן חוליות מרגמה, לפני או אחרי ירי לעבר ישראל. למעלה מ־40 פעילי חיזבאללה נהרגו בתקיפות הללו.
לנתון הטקטי הזה יש היבטים מעט רחבים יותר, כאשר ניתן להעריך שחיזבאללה, שבפעם האחרונה שבה התמודד במערכה עם ישראל הייתה במלחמת לבנון השנייה, מגלה עכשיו את יכולת צה"ל אל מול חוליות הנ״ט, בשילוב של מודיעין וכוח אש. נקודת התורפה של הישג זה של פיקוד הצפון וחיל האוויר עלולה להגביר את המוטיבציה של חיזבאללה לעלות מדרגה ולהשתמש באמצעים נוספים נוכח התסכול מהפער שהולך וגדל ביכולת שלו לגבות מחיר על ההרוגים שלו.
כך או כך, בעת היציאה לתמרון הקרקעי בעזה, מתי שזה לא יהיה, מעריכים בפיקוד הצפון כי חיזבאללה יעלה מדרגה בירי רקטות לעבר הצפון. השאלה הפתוחה היא באיזה היקף ולאילו טווחים. חיזבאללה אינו מעוניין במלחמה, סבורים במערכת הביטחון, אך הוא נמצא בכוננות מלאה גם לאפשרות כזו.