כבר שנים שחובבי הקונספירציות מדברים על ה"דיפ סטייט". מדינה בתוך מדינה. זו תיאוריה פתלתלה שדרכה מכניסים את הציבור לפאניקה תמידית. לוחשים על אוזנו שהוא בעצם לא באמת שולט בגורלו, אף על פי שהוא חי במערכת המכונה “דמוקרטית" ומגיע בכל כמה זמן לקלפי.
לכאורה בעקבות עיוותים, מזימות עתיקות וצמיחת מוקדי כוח אלטרנטיביים, ה"דיפ סטייט" הם אלו שמנהלים את העניינים הלכה למעשה. מחזיקי השררה. אין דבר יותר מלחיץ מהתחושה שמישהו אחר מזיז אותנו כמו מריונטות ומחבל במה שיקר לנו. שהחיים שלי לא שייכים לנו. רוצה לומר לאזרח: אין לך בחירה. כל מעשיך לשווא.
אחרי הכמיהה לשלום ולדו־קיום נותרנו רק עם אפשרות אחת, אחרת סופנו קרוב | חיים אתגר
בראש מדינת ישראל צריך אנשים חכמים, עם ניסיון ניהולי אמיתי ולא פוליטרוקים | חיים אתגר
אלו רעיונות ישנים נושנים, שמערבבים שנאת זרים, אנטישמיות, סלידה מבורגנים, תיעוב כלפי אינטלקטואלים וכלפי כל גורם שמאיים על מקומו של האדם מהיישוב. ההארד וורקינג מאן. זה שעמל וחי את החיים הקשים שבקצה שלהם יש אוברדראפט וכאב לב עמוק סביב תלאות הפרנסה.
מי אשם בזה על פי מקדמי התזה? מי השעירים לעזאזל? לכאורה אותם מניפולטורים אפלים שדי לומר את שמם כדי לעורר פחד אצל כל אחד ואחת: זקני ציון, אילומינטי, רופאים, כת השטן, הבונים החופשיים וכו'. כל זה קשקוש כמובן, למי שלא הבין. חלק מהגורמים הללו פעלו באופן הפוך, הרחיקו את החושך וקידמו חינוך, נאורות ואת האנושות.
בשלבים מסוימים של ההיסטוריה, גם היהודים נכללו בקלחת הזו. כן, גם אנחנו. למעשה, במקומות מסוימים זה שגור עד היום. הזרות, החיבה להגות והמנהגים השונים היו לקרקע מצוינת להפוך אותנו לאורחי כבוד ברשימה הנ"ל. באופן כללי, האם יש קמצוץ של אמת בכך שיש מוקדי כוח שונים ומשונים? ודאי. והאם חלק מהם לא להיט? ודאי. אבל בין זה לבין שלטון צללים זדוני ונצלן, המרחק כביר. אבל זה לא משנה למקיאבליסטים שמנצלים את הפחד הזה כבר שנים. כוחות פוליטיים מתוחכמים וציניים, שמצליחים לאחוז לא פעם בשלטון הודות לתבהלה שיצרו.
התיאוריות הזרות והמוטרלות הללו חדרו לארץ בשנים האחרונות, עשו להן נפשות והיו לחלק מהשיח הפוליטי פה. והנה, בימים האלה קרה דבר אחר בישראל, החזון התגשם בצורה פוזיטיבית, שלא תיאמן. העם קם ויצר “דיפ סטייט" משל עצמו מתוך הבנה, בזמן הנורא הזה, שהסטייט המקורי - הכנסת - שבק חיים, לעתים באופן מוחלט.
הציבור בנה במו ידיו מדינה אלטרנטיבית. אין מנגנוני רווחה? האזרחים מתאגדים באופן חסר תקדים ומקימים מסגרות עצמאיות. עמותות, מתנדבים וחגיגה שלמה של עזרה לזולת שמצילה אנשים. מאוכל וחיתולים ועד למגורים חלופיים. אני פעיל ביוזמה כזו במסגרת “קשת 12" ו"עיגול לטובה", והמראות מדהימים. בתוך ימים מערכים עצומים פותרים בעיות עמוקות ומעניקים מזור לנפגעים שמצאו עצמם בנקודות הקשות ביותר שאדם יכול לתאר לעצמו, נטולי סיוע ממוסד.
אין ציוד לחיילים? מיליוני דולרים מגויסים ואנשים רוכשים את כל מה שצריך. מלוס אנג'לס, קנדה ואירופה מטיסים הנה כמויות עצומות של אפודים וקסדות. אגב, חלק מהציוד שהגיע לא התאים, אבל חלקו היה בול בפוני. זה תקף לגבי תרופות. עמותה עורפית מספקת הכל - מאקמול ועד תמיכה פסיכיאטרית. צריך פסיכולוג? גם את זה צי של מתנדבים מספק. ומה שקורה ב"אקספו" בתל אביב? זה מטורף לחלוטין. אחים לנשק עם סדר טכנולוגי שומט לסתות. מבוקר עד ליל עם ישראל במשימה, מתנדב ורותם את מוחו וגופו בדרכים קריאטיביות, במטרה למלא את החלל האדיר שהרשויות מותירות.
חוץ מהתפעלות צריך לומר עוד שני דברים. דבר ראשון, חבל על הכסף שלנו. המסים שנתקעו במשרדים וניתנו לבעלי תפקידים שלא עובדים ולא עוזרים למי שצריך. ושנית, מה יקרה ביום שאחרי? מה יקרה כאשר העם יבין שהוא לא צריך אנשים כאלה למעלה ושמוקד הכוח האמיתי לייצר, לבצע ולארגן כבר מזמן נמצא אצלו?