מלחמת חרבות ברזל: שעות לאחר מסיבת עיתונאים שקיים אתמול (שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרסם ציוץ שבו האשים את קהילת המודיעין במחדל שבעה באוקטובר. נתניהו קם לסיוט חייו ב7 באוקטובר בשעה 6:29 בבוקר, כפי שהמתדרכים מטעמו הקפידו להדגיש כבר יומיים לאחר מתקפת חמאס הרצחנית.
בעיצומה של המלחמה: ההודעה של רה"מ נתניהו נגד אמ"ן ושב"כ
ינון מגל כפי שלא שמעתם מעולם על נתניהו: אם זה לא יקרה, אין לו זכות קיום
חשוב שיהיה ברור, נתניהו אמד והעריך מיד את גודל והיקף האסון. לא רק זה שפקד את המדינה ואת העם, אלא גם את מימדי האסון האישי שלו. נתניהו הוא זה שקורא ללא הרף לא לעסוק בפוליטיקה בעת המלחמה. נתניהו הוא גם זה שעוסק בפוליטיקה ללא הרף, מהימים הראשונים שאחרי האסון - ועד עצם היום הזה, כולל בשעה אחת בלילה כאשר פרסם את הציוץ המדובר שבהמשך היום נמחק. בשעה 11:02, לאחר מחיקת המתקפה, הועלתה לרשתות החברתיות התנצלות מטעם ראש הממשלה.
כל תדרוך וכל ציוץ מהווים פרקים בקמפיין שמנהל ראש הממשלה. בשונה מהקמפיינים הפוליטיים השגרתיים שמטרתם היא להילחם ביריבים פוליטיים, מטרת העל של הקמפיין הנוכחי של בנימין נתניהו היא - הישרדותו האישית וגם היא - לטווח קצר יחסית.
מכאן - לעובדות ובעיקר - לפער התהומי שבין תפיסת בציבור לבין תפיסתו של ררש הממשלה עצמו של אותן העובדות. כאשר בבוא ביום תקום ועדת חקירה ונתניהו יוזמן למסור עדות ולענות על השאלות, סביר להניח שיתברר כי הוא אכן לא ידע דבר על המתרחש בגבול עזה עד שבשעה 6:29 בבוקר באותו יום שבת הארור.
מאוד יתכן גם כי בנימין נתניהו דייק כשטען שבשבועות ובימים שקדמו לאסון, בכירי קהילת המודיעין לא זיהו את ההתארגנות של האויב, לא תרגמו אותו נכון ולא דיווחו לראש הממשלה מבעוד מועד. לפחות שני שרי הקבינט המדיני-ביטחוני, כאשר איש מן בשניים אינו מזוהה עם נתניהו, דאגו להרים טלפון וטענו באוזניי כי נתניהו דובר אמת ובישיבות הקבינט האחרונות לא עלתה התראה ברורה באשר לתזוזות החשודות של אנשי החמאס ליד הגדר.
מנגד, בטח יובאו בפני חברי הוועדה עדויות רבות, כולל פרסומים לא מעטים בתקשורת יטענו להתרעות שניתנו לדרג המדיני על ידי מערכת הביטחון. ניתנו - אך לא פוענחו ולא באו לידי ביטוי. כאן בדיוק טמונה התשובה לשאלה: מה מטרת הקמפיין שמוביל נתניהו - בעצמו או באמצעות מקורביו. הקמפיין שפעם אחר פעם מסביר לציבור כי האסון היה נמנע לו ראש הממשלה היה מקבל בזמן הנכון את כל המידע הקריטי.
בעיניי נתניהו לא מדובר בתרגיל הסברתי ולא במשחק חופשי עם העובדות: הוא מאמין באמונה שלמה שכל מילה כאן היא אמת לאמיתה. על פי תמונת המצב אליבא דנתניהו - לו באותו לילה ארור אנשי מערכת הביטחון היו מרימים אליו טלפון ב-2 בלילה ולא ב6:29 בבוקר, האסון לא היה קורה. נתניהו החשדן הפסימי ויש טוענים - הפרנויד, לא היה משאיר את החששות להבשיל ולהתברר עד הבוקר. אלה הדברים שמספר אנשים שמעו מראש הממשלה עצמו וממקורביו במהלך שלושת השבועות שחלפו מאז האסון.
מעבר לכל שיקול פוליטי, מאז 7 באוקטובר נתניהו חי ומתפקד מתוך התסכול התהומי הזה שאין לו מוצא. הנושא לא עוזב אותו, וזאת כנראה הסיבה שאחרי שענה במסיבת העיתונאים על השאלה, האם האם הוא קיבל מסמכים מראש אמ"ן וראש שב"כ על התרעה ממלחמה, ומה עשתה הממשלה בנוגע לכך, הוא הניח שלא היה חד וברור דיו.
נזכיר כי התשובה המקורית, אותה סיפק במוצאי שבת בשידור ישיר הייתה: "הגדרתי מטרה להשמיד את חמאס. התיאור הוא לא נכון, שמעתי שגם רציתי לחזק את חמאס. לא אני חיזקתי אותו, הובלתי שלוש מערכות נגדו. הפעולות החלישו משמעותית את היכולות של חמאס. בדיעבד, זה לא היה מספיק ואנחנו נחושים עכשיו להשלים את המלאכה".
מה קרה שם בין השעה 21 בערב, זמן תשובתו של נתניהו לשאלה המצוטטת - לבין השעה 1:50 בלילה , זמן ציוצו "כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש שב"כ העריכו שהחמאס מורתע ופניו להסדרה".
יריד הקונספירציות סיפק מספר גרסאות: מהטענה כי מי שניסחו את הטקסט היו אשת ראש בממשלה ובנו הבכור המתגורר במיאמי - ועד לקונספירציה שלפיה הטקסט נוסח בקפידה על ידי עורך דין בתור אליבי, כשלבי ההכנה לוועדת חקירה, כדי לבנות את דעת הקהל.
איני שותפה לקונספירציות, אטרקטיביות ככל שתהיינה. סביר להניח כי הציוץ הלילי שבא ודרש לחזור על התזה המרכזית (האסון קרה כי לנתניהו לא סופק מידע הכרחי מבעוד מועד), לחדד ולהבליט אותה שוב ושוב בא מאותו הרצון העז שמוביל את נתניהו בשלושת השבועות האחרונים לצעוק לציבור את מה שהוא רואה כאמת טהורה - מול מה שהוא רואה כמתקפת שקרים נגדו. שכל העולם ישמע, יפנים וירשום בפניו: לא ידע ולו היה יודע, היה מונע את האסון.
בעולמו של נתניהו הדרישה החוזרת על עצמה לקחת אחריות היא לא פחות מעלילה שמעלילים עליו במטרה להפילו שלא בצדק. הבשורה הרעה בשביל נתניהו היא הפער שבין עולמו הפנימי לבין שער העולם. לקח לו זמן להבין כי מה שהוא רואה כדברי אמת, בעיניי הציבור נתפס כעיסוק בפוליטיקה הכי קטנה בזמן במלחמה. זה לקח מספר שעות, אבל בסופו של דבר, הבוקר נתניהו קלט את מימדי הטעות, הבין איך הדברים נתפסים, השכיל לא להתחפר בתוך הטעות - מחק וגם התנצל.
כאן המקום להצביע על אחת הבעיות הקשות של בנימין נתניהו: על היעדר קול שקול ושפוי לידו. לו היה לו יועץ כזה (בזמנו היה זה יריב לוין שידע לייעץ ולהתריע, אך היום הנתק בין בשניים גדול מדי ולוין כבר לא שם לידו), ציוץ האשמות הלילי לא היה בא לעולם.
לו היה לו לנתניהו למי להרים טלפון רגע לפני שהוא מצייץ, היועץ השפוי היה בטח אומר לו "שלא תעיז להאשים את אנשי המודיעין או מערכת הביטחון, גם אם יש הרבה אמת בדרים. היום זה ייראה נורא ולא יתקבל, גם בקרב הבייס שלך". אך זה לא המצב , הלך הרוח בסביבה הקרובה של רה"מ היום שונה בתכלית. לכן הציוץ עלה, הטעות נעשתה. נתניהו לא הרוויח גרוש, אלא הפסיד. ומי שיצא גאון פוליטי המגבה את מערכת בביטחון בזמן שנתניהו מאשים אותה הוא יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ.
ואחרי כל הנאמר סביר מאוד להניח כי נתניהו לא ירפה ולא יוותר. ועוד נשמע תדרוכים המחדדים את המחדל של קהילת המודיעין ואת שאננות של מערכת הביטחון ברמה של ערב מלחמת יום כיפור, אם לא יותר. מן הסתם, המסקנות יוסקו והדברים ייאמרו בפורמט שאינו ציוץ בחשבון ראש הממשלה.
אך הקמפיין לא צפוי להיגמר מהסיבה הפשוטה: נתניהו ממשיך לנהל מערכה, הקרב על דעת הקהל. אין בארץ פוליטיקאי שמעריך את דעת הקהל כמו שבנימין נתניהו מעריך אותה. נתניהו חי סקרים, הוא ער להלך הרוח בקרב הציבור הרחב, אך בייחוד - בקרב הבייס, בקרב מתפקדי הליכוד. הוא מכיר את הזעם ואת הכעס ששוררים שם, הוא יודע כי הדעה הרווחת גם בקרב האנשים שהכי אהבו אותו עד 7.10 היא כי הוא יצטרך ללכת. עד כה נתניהו לא הצליח לזעזע את הסקרים ואת תמונת המצב הלא מזהירה בלשון המעטה. אבל הוא לא ויתר, הוא ממשיך לנסות.
מטרת העל של קמפיין התדרוכים לגבי תפקיד מערכת הביטחון במחדל של 7 באוקטובר היא - להחזיר את הבייס. מאז ומתמיד בנימין נתניהו הפוליטיקאי ידע כי ככל שהמתפקדים איתו - חברי הסיעה לא יעיזו לקום נגדו כי יפחדו מנקמתם בפריימריז. המבנה הזה קרס אחרי האסון בדרום, היום מתפקדי הליכוד שותפים לתסכול הכללי שלא עוזב את הציבור כולו. הקמפיין שמתנהל על ידי נתניהו ואנשיו נועד להחזיר את המתפקדים, את הגרעין הקשה, עליו נתניהו נשען במשך שנים.
על פי כל הערכות בליכוד בפרט ובמערכת הפוליטית - בכלל, הקריאה להדחה המיידית של ראש הממשלה שהיום נשמעת בעיקר במדינת הטוויטר ובחוגי השמאל, בקרוב מאוד צפויה להתרחב למחוזות המרכז והימין. נתניהו נלחם כדי למנוע את התסריט הפסימי הזה. טועים אלה שחושבים כי אחרי המלחמה נתניהו מעוניין למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ההיפך הוא הנכון: לבנימין נתניהו מספר סיבות טובות לא רק לא להתנגד, אלא לדרוש ועדת חקירה ממלכתית. גם כי הוא בטוח כי לא הוא זה שטעה טעות נוראה (זה, כאמור, המסר המרכזי של הקמפיין), גם כי העבודה של ועדת חקירה תימשך, כנהוג, חודשים ארוכים. המטרה המרכזית של בנימין נתניהו היא: להגיע לעדות בוועדה בתור ראש ממשלת ישראל בפועל - ולא כראש ממשלה לשעבר.