תדרוך לפני יציאה, שיירה קרבית וכניסה לאכזריות כאשר לצדנו נמצאים גם טנקים שמלווים אותנו. החשש הוא מירי נ״ט ע"י מחבלים שיוצאים מפירי מנהרות, ומיד לאחר מכן נעלמים שוב מתחת לאדמה. מפקד המשימה מודיע לנו כי הגיעה העת להיכנס, ולא שוכח לציין כי עבור מחצית מהאנשים כאן מדובר בפעם הראשונה בעזה. "שיהיה בהצלחה", הוא אומר, ואנחנו יוצאים לדרך.
הבית הלבן: חמאס ניסה להבריח את אנשיו דרך מעבר רפיח
מי שנסע באכזרית מכיר מצוין את הבדיחות על האיטיות של הכלי הזה. הפעם, ההגה שלנו נמצא בידיים של דרור אהרוני בן ה-56, שסיים את שירות המילואים כבר לפני 12 שנה. "חיפשו נהגים, אז אספו את זקני השבט. התנדבנו חמישה חבר'ה, ועכשיו אנחנו פה", מספר דרור, וסוחט מדוושת הגז את המקסימום.
הגענו. מדוממים מנועים והכבש האחורי נפתח. אנחנו יוצאים למגנן שנועד להגן עלינו מירי נ"ט וצלפים דרך דלת היציאה הצרה והנמוכה, וכעת מתגלה בפניי תמונה שטרם ראיתי. הייתי כאן בעבר, אך הפעם הזו אינה דומה לשום דבר. את בית חאנון שראיתי אתמול, אי אפשר לזהות.