מלחמת חרבות ברזל: דעת, השכלה, למדנות הן נכסים ועושר רוחני למי שעמל, השקיע והשיג אותן. הן תכונות נעלות שמחייבות את בעליהן להקפיד על שימוש נכון, ניצול נבון, הפקת תועלת לעצמם ולסביבה מהטיב והאיכות הרוחניים שהתברכו בהם. החשוב ביותר, להזהר שהמעלות האלו שהם מחוננים בהן לא יגרמו להם גאווה ויהירות וייהפכו להם לרועץ, למכשול. לשמור על עושר רוחני אישי, על סך הישגים רוחניים, מה שקוראים תרבות, שלא ייהפכו לבומרנג, לחרב פיפיות שפוגעת בעושה אותה, זה לא פשוט.
העזתים מנסים להימלט מבית החולים: בתגובה - החמאס יורה עליהם | תיעוד
אחיו של סנוואר על הכוונת: הפשיטות של חטיבה 7 בלב הרצועה | תיעוד
זה מה שרואים היום, זה מה שנחשף בתגובותיהם של ראשי אוניברסיטאות, של פרופסורים, של סטודנטים בקמפוסים, של דמויות מעולם ההשכלה, של מי שנקראים "ידוענים", של אנשים ונשים המתיימרים לייצג תחומי תרבות. חודש אחרי אירוע דמים רצחני, טבח של מאות בני אדם, בהם תינוקות, תפיסה של עשרות בני ערובה, ביניהם תינוקות - מהדהדות התבטאויות, משווקות הצהרות ומתפרסמים ראיונות שמביעים אהדה, הבנה, ואפילו תמיכה בארגון טרור, שבאכזריותו מזכיר את הנאצים. לפי דיווחים מלוס אנג'לס, אחד החשודים בהכאתו למוות של מפגין פרו-ישראלי, שהמשטרה מחפשת הוא פרופיסור.
לזה קוראים רצח של דעת, הרג ביודעים של השכלה, חיסול של תרבות. על הגידול בתקריות אנטישמיות ופגיעות ביהודים יש נתונים ודיווחים. על מה שתגובת מדינת ישראל, מדינת היהודים, נגד טרור וטבח אזרחיה, עשתה לשכלם, לבינתם, לדעתם של ראשי אוניברסיטאות, של סטודנטים בקאמפוסים, של פרופיסורים, של מי שמתיימרים לייצג השכלה ותרבות – על זה אין דיווחים ואין סקרים ונתונים.
חכמי התלמוד ידועים בהקפדתם על לשון נקיה. הם כל כך היו גאים בכך, שהם פירסמו ותיעדו שורה ארוכה של פסוקים שהתורה קיצרה או שינתה את מילותיהם רק כדי להמנע משימוש במילה לא נקיה. למשל, התורה אומרת "הבהמה אשר איננה טהורה" במקום "הבהמה הטמאה". רק פעם אחת ויחידה חכמי התלמוד נטשו את הקפדתם על לשון נקיה ונקטו סגנון מאוד בוטה וקיצוני.
"תלמיד חכם שאין בו דעה נבלה טובה הימנו", יש גירסה, "נבלה סרוחה". (מדרש רבה, ויקרא). חכמי התלמוד חששו ודאגו ממקרה שיהודי תלמיד חכם, בעל דעה ואיש משכיל ימעד, ייכשל וינצל לרעה את למדנותו והשכלתו ויתן לתכונות הנעלות האלו ביטוי מביש ומזיק. חכמי התלמוד ידעו והבינו את הנזק, ההפסד והחסרון העצומים להישגים אישיים כמו דעה, השכלה, למדנות - שכשל, גאוה ויהירות יכולים לגרום ליכולות האלו.
היום, אנחנו רואים, שומעים וחווים איך ראשי אוניברסיטאות, הנחשבים מעוזי השכלה, פרופיסורים המזוהים כנציגי ידע ודעה, סטודנטים המבקשים מקצועות ותוארים בתחומי משפט, דמויות הגאות במעמד שהגיעו אליו בעולם התרבות, אנשים ונשים המתפארים במידע וידע שהשיגו – כל אלו מביעים אהדה, הבנה והכרה לארגון טרור רצחני, אכזרי, שטבח מאות בני אדם.
הם לא מבינים, איך זה, באיזו חוצפה, עזות מצח וחוסר התחשבות, צבא יהודי של מדינה יהודית, מעז לחשוף את כוחו להשתמש בעוצמתו ולהשיב לארגון הטרור כגמולו, להלום בו ולהביא לחיסולו. צה"ל ינצח. אין ספק בכך. מה יקרה לגורל הדעה, לעתיד ההשכלה, למעמד האוניברסיטאות והפרופסורה?