https://awaod01.streamgates.net/103fm_aw/mar1711232.mp3?nimblesessionid=25302848
לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שבקמפיין המתנהל בימים אלה נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בטענה שהוא לא משחרר את הכספים הקואליציוניים לטובת צורכי המלחמה, יש מעט מדי טיעונים כלכליים והרבה מדי פוליטיקה. אותם עיתונאים שלא אהבו את הממשלה הזו בכלל ואת סמוטריץ' בפרט עוד לפני המלחמה, מגייסים אותה עכשיו כדי לקדם את עמדותיהם הפוליטיות הישנות והמוכרות.
נתניהו ל-CBS: "יש אינדיקציה חזקה לכך שהחטופים הוחזקו בבית החולים שיפא"
אין גבול לאכזריות: החטופה יהודית וייס, שהייתה חולת סרטן, נרצחה בשבי חמאס
אז בואו ננסה לעשות סדר בתוך ים הספינים והמניפולציות שפוזרו בנדיבות על ראשינו בימים האחרונים: מהם הכספים הקואליציוניים המדוברים? מה יש בהם, ולטובת מה הם הולכים? כשמדברים עכשיו על הצורך הדחוף לקצץ בהם, כמה הקיצוץ הזה יכול באמת לתרום למימון הוצאות המלחמה? וגם, האם הממשלה הנוכחית חילקה יותר כספים קואליציוניים מממשלות קודמות, נגיד - זו שקדמה לה?
נתחיל. "כספים קואליציוניים" הם כאלה שהעיתונות אוהבת לצייר כעניין מושחת. כאלה שמלכתחילה היה ראוי שלא יהיו בתקציב המדינה כלל, והם שם רק בגלל פוליטיקאים שטובת הציבור לא מעניינת אותם. ובכן, ננסה לנסח את זה מעט יותר מדויק. כספים קואליציוניים הם בדרך כלל כאלה שנבחרי הציבור רואים בהם חשיבות, ופקידי האוצר לא. לכן לאחרונים יש עניין להשאיר אותם מחוץ לבסיס התקציב, לסמן אותם כלא נצרכים, להדביק להם אות קלון של כאלה שמשרתים קומבינות פוליטיות, ולעשות את המוות למשרדי הממשלה כשהם מבקשים לקבל אותם אחרי שאושרו כדת וכדין.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הנה כמה דוגמאות שיעזרו לכם להבין כמה מטורף הדבר. תקציב זק"א, בסך 4 מיליון שקל, מסומן ככסף קואליציוני. נשמע לכם הגיוני? זה אינטרס פוליטי של מישהו שיהיה פה מי שיגרד חלקי גופות אחרי אסונות? 4 מיליוני שקלים ל"יד ושם" מגיעים גם הם דרך הכסף הקואליציוני, וכמוהם גם 10 מיליוני שקלים עבור "שילוב בקהילה של מתבגרים המתמודדים עם קשיים נפשיים". מישהו חושב שיש היגיון שהתקציב הזה יסומן ככסף בעייתי שצריך להיות הראשון שמקצצים?
הנה עוד דוגמה. יש בכספים הקואליציוניים 6.6 מיליון שקל לטובת חיזוק החוסן בערים המעורבות, ועוד 1.6 מיליון לשילוב מתבגרים עם קשיים נפשיים בפעילות במתנ"סים. זה נראה לכם כסף פוליטי שאמור להדיף ריח רע? קחו עוד סיפור. איילת שקד הוסיפה בתקציב 5 מיליון שקל לטובת ערים שיש בהן חופי רחצה, מתוך מחשבה שלא הגון להטיל על תושבי אשדוד או נתניה לממן לבדם מהארנונה שלהם את הטיפול בחוף שגם תושבי ערים אחרות נהנים ממנו. הכסף הזה הוא אינטרס של מפלגת ימינה? אז למה הוא סומן ככסף קואליציוני של המפלגה?
נמשיך. בישראל יש שתי פנימיות צבאיות. האחת - הריאלי בחיפה - חילונית. השנייה - הסמוכה לישיבת "אור עציון" - דתית. הראשונה קיבלה כל השנים את התקציב שלה בבסיס התקציב. השנייה קיבלה בממשלת בנט 8 מיליון שקל דרך הכספים הקואליציוניים. למה? חילונים בצבא זה של כולנו, ודתיים בצבא זה של הקואליציה? כשיאיר לפיד היה שר אוצר הוא דאג, ביוזמה יפה וברוכה לכל הדעות, לתקציב מיוחד נוסף של כ־15 מיליון שקל לשירות הלאומי־אזרחי לטובת קליטת בעלי צרכים מיוחדים. למה זה נחשב לכסף קואליציוני? מדובר במילוי אינטרסים פוליטיים של מפלגת בעלי הצרכים המיוחדים?
בממשלת בנט הועברו 15 מיליון שקל לטובת מיגון אוטובוסים שמסיעים ילדים ביו"ש לבתי הספר. גם הכסף הזה סומן כקואליציוני. למה האינטרס שילדים שלומדים במערכת החינוך של כולנו יגיעו בשלום לבית הספר בלי לקבל כדור בראש, זו טובה שמישהו עושה על בסיס מפלגתי? ולמה מיליוני שקלים שהוקצו למשרד התרבות והספורט עבור מיזמים עם הקהילה האתיופית הם כספים קואליציוניים? ולמה 10 מיליון שקל עבור כפרי חינוך מסומנים בתקציב משרד החינוך ככספים כאלה? ולמה הבימה והקאמרי מקבלים את כספיהם מבסיס התקציב, ואילו "תרבות יהודית" מגיעה דרך כספים קואליציוניים?
מה אני רוצה לומר? שהשיח הזה הוא שיח של בלוף. 100 שקל שהוקצו למשרדים השונים בדרך המלך של בסיס התקציב יכולים לסייע לצורכי המלחמה בדיוק כמו 100 שקל שעברו דרך הכספים הקואליציוניים. והשאלה אם לקצץ את אלה או את אלה, לא אמורה להיות תלויה בשאלה אם מישהו באוצר טרח להגדיר אותם כ"קואליציוניים" או לא, אלא בשאלה עד כמה הם נחוצים בכלל, ועד כמה הם נחוצים עכשיו. לחתוך בתקציב של זק"א או בתקציב של המכינות הקדם־צבאיות או בתקציב של הגרעינים המשימתיים, רק כי לעיתונות נוח לצייר אותם כמדיפים ריח רע בהיותם "קואליציוניים", נראה לי מטורף.
יתרה מכך, לא מובן למה תקציבים של גופים המסייעים ליישובי העוטף אמורים להיות מקוצצים רק מפני שהם מוגדרים כ"קואליציוניים", ותקציבים לתשתיות ספורט או לתיאטרון או לסדרות טלוויזיה בשידור הציבורי צריכים להיות מוגנים בעת הזו רק מפני שהם רשומים בעמוד אחר.
האם ידעתם, לדוגמה, ש־675 מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של הממשלה הזו מיועדים לקידום "תוכנית בריאות לאומית לאור הצורך בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית והשירות לאזרח", ועוד 350 מיליון מיועדים ל"תוכנית לחיזוק הביטחון הלאומי לשם הגברת הביטחון במרחב הציבורי תוך חיזוק מערך השיטור"? ביחד זה יותר ממיליארד שקל. זה כסף שמסריח לכם מפוליטיקה? זה כסף שנראה לכם שכדאי לקצץ עכשיו יותר מאשר מיליון סעיפים אחרים שנמצאים במשרדים השונים ושאיש לא מדבר עליהם עכשיו כי הם לא "קואליציוניים"?
ממשלת בנט־לפיד, לדוגמה, חילקה יותר מ־6 מיליארד שקל, שבשקט יכלו להיספר ככספים קואליציוניים. האם זה אומר שהיא הייתה ממשלה מושחתת? לא. כמו שזה לא אומר היום. האם היו לה אינטרסים פוליטיים כשהחליטה לתקצב כל מיני דברים? לפעמים כן ולפעמים לא. האם תמיד אינטרסים פוליטיים מביאים לתוצאה רעה? ממש לא.
אביגדור ליברמן, לדוגמה, התעקש להכניס להסכמים הקואליציוניים של הממשלה ההיא מיליארד וחצי שקל לטובת "השלמת הכנסה לקצבאות זקנה". העיתונות ידעה לספר אז באופן ברור שליברמן דואג לעולי ברית המועצות לשעבר, שמהווים אחוז גבוה מהקשישים מעוטי היכולת, משום שנתח נכבד ממצביעיו מגיעים משם.
מיליארד וחצי שקל. ים של כסף. הכספים שניתנו למנסור עבאס כדי להשקיע בחברה הערבית היו שווים מיליארדים רבים. המון כסף. שמעתם פרשן כלכלי מסביר שזה בעייתי כי זה פוליטי? שזה פסול כי זה פרי הסכמים קואליציוניים? הרי ברור לכולנו שאם מנסור עבאס לא היה חלק מהקואליציה ההיא, הכספים האלה לא היו מגיעים. יש יותר כספים קואליציוניים מזה?
כאמור, אין כוונה לטעון ששום דבר מתוך הכספים הקואליציוניים איננו מגיע מהמקום הפוליטי. בכלל לא. אבל היי, בשביל זה אנחנו הולכים לבחירות. כדי שהאנשים ששלחנו לכנסת יקדמו את מה שאנחנו מאמינים בו. ניצן הורביץ העביר יותר תקציבים והעניק יותר תשומת לב לקהילת הלהט"ב, כי הוא ראה את עצמו שליחה של הקבוצה הזו בפרלמנט. שמעתם על זה מילת ביקורת בתקשורת?
המספרים לא מתכנסים
העיתונות הכלכלית מספקת לנו רגעים קומיים לא מעטים בימים האחרונים. כל מי שחסר לו כסף למשהו, מוצא עיתונאי שיסביר שזה מפני שסמוטריץ' לא משחרר את הכספים הקואליציוניים שהאוצר לוחץ עליו לשחרר. בית מלון הודיע למפונים שהם צריכים לצאת עד תאריך מסוים? זה משום שסמוטריץ' לא קיצץ את הכספים הקואליציוניים. ראש מועצת אשכול זועק ברדיו שתקציב כזה או אחר מתעכב? זה הכספים הקואליציוניים של סמוטריץ'. מדינת ישראל תתקשה לעמוד בהוצאות המלחמה? סמוטריץ'.
אם תחברו את שוויין של כל הטענות, תמצאו שהכספים הקואליציוניים שסמוטריץ' נלחם עליהם שווים 100 מיליארד. אז בואו נעשה רגע סדר במספרים. כל כלי התקשורת ידעו לספר לפני שבוע שאגף התקציבים באוצר הציע לקצץ 2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים, ושר האוצר הסכים לקצץ 1.6 מיליארד בלבד. אם נכון מה שדווח בעיתונות, אנחנו בוויכוח על 900 מיליון שקל לשנת 2023.
עכשיו בואו נדבר על מחירי המלחמה. לפי הערכות האוצר, כך לפחות פורסם, המלחמה עולה לנו מדי יום כמיליארד שקל בגין ההוצאות הצבאיות, ועוד כ־150 מיליון שקל בגין ההוצאות האזרחיות. רוצה לומר, הוויכוח שמפומפם בתקשורת כדיון הרה גורל על עתיד הכלכלה הישראלית, מתמקד בסכום שבפועל מסוגל לממן את מה שמוציאה מדינת ישראל על שלושת רבעי יום לחימה. זהו.
רוצים את זה רחב יותר? בואו נתפרע. גם אם יבוטלו כל הכספים הקואליציוניים עד השקל האחרון, ונוותר על הכספים שהובטחו למערכת הבריאות, ועל הכספים שהובטחו למשטרה (שהרי מי צריך משטרה וביטחון בימים אלה?), ונוותר על התקציבים לזק"א ולתנועות הנוער, ונודיע למי שהוחלט להעלות את שכרם שהוא לא יועלה, ונאמר לארגונים שבנו על התקציב הזה שיפטרו את העובדים שלהם ויסגרו את השערים שלהם, ונתקשר לכל מי שכבר קיבלו מיליארדים - שהרי אתם זוכרים שאנחנו בחודש נובמבר, ורוב התקציב כבר חולק, כן? - ונגיד להם שעד מחר בשמונה בבוקר הם שולחים עם משאית של ברינקס בחזרה למשרד האוצר את כל מה ששולם להם עד עכשיו - כל זה ביחד ייתן לנו יחד עלות של משהו כמו חמישה ימי לחימה, מתוך 42 ימים שכבר עברנו ומתוך מי יודע כמה שעוד נשארו לנו.
אני מפרט את זה כדי להסביר כמה מניפולטיבי הקמפיין שמתנהל על הראש שלנו, שמלובה על ידי יריביו של סמוטריץ' במשרד האוצר, ומתווך לציבור על ידי עיתונות פוליטית, אבל אני מקווה שברור לכם שכל מה שנכתב פה לא באמת מעשי. שאי אפשר באמת לבוא לגופים שקיבלו תקציב מהמדינה ועשו בו שימוש, ולהגיד להם עכשיו "תחזירו את הכסף". שלא הגיוני לבוא אל מי שמנהל ארגון או גוף ציבורי על סמך תקציב שאישרה המדינה, ולהודיע לו חודש לפני סיום השנה – אחרי שהוא ביצע פעילות, והעסיק עובדים, והוציא כספים – שהחלטנו לשנות כיוון, ושיסתדר איכשהו. זה פשוט לא יכול לעבוד ככה.
לכן המספרים שהצגתי כאן לקיצוץ תיאורטי הם לא באמת מעשיים. אז אפשר לטעון שחשוב לחסוך כל שקל, ואפשר וחשוב לנהל דיון על נחיצותו של כל שקל, אבל לספר לנו שכל הוצאות המלחמה תקועות כי סמוטריץ' לא משחרר 900 מיליון מתוך הכספים הקואליציוניים, זה כמו להסביר שפרויקט הבנייה של המשפחה תקוע כי הילד לא מוכן לחסוך בעלויות ממרח השוקולד שהוא רגיל לשים בכריך של ארוחת הערב. המספרים לא מתכנסים לכלום.
מי בכלל שאל אותם?
אני מוצא את עצמי נדהם בכל פעם מחדש, כשעיתונאים כלכליים מדבררים את פקידי האוצר בלי לשאול, בלי להקשות ובלי לתהות, הן כשהם ממליצים לבטל כספים קואליציוניים כאלה או אחרים, והן, כפי שקרה השבוע, כשהם ממליצים לסגור שישה משרדי ממשלה. עזבו רגע את דעתכם על השאלה אם מדובר במשרדים חשובים יותר או פחות.
פקידי האוצר, כשמם כן הם, הם פקידים. ובעולם שפוי, דעתו של פקיד שהוא מומחה בכלכלה אבל לא נבחר מעולם על ידי איש, איננה רלוונטית בשום דרך לשאלה אם אנחנו רוצים להישאר עם משרד ההתיישבות או עם המשרד לשוויון חברתי. אלו החלטות פוליטיות, שמקבלים הפוליטיקאים שאנחנו בחרנו.
תארו לעצמכם שאיש ימין - נקרא לו קלמן ליבסקינד, רק לצורך הדוגמה - היה מכהן בשנת 2005 כראש אגף תקציבים במשרד האוצר, והיה ממליץ לאריאל שרון לוותר על תוכנית ההתנתקות, משום שהיא הולכת להיות סיפור יקר מאוד, ובמקומה להקים שכונות מגורים נוספות ביהודה ושומרון, כדי שאלה יסייעו בהורדת מחירי הדיור. מישהו היה מקבל את זה כדבר סביר? הלכנו לבחירות כדי שהאנשים שבחרנו יחליטו מה לעשות בכסף שהפקדנו בידם. יחליטו טוב? נבחר בהם שוב.
יחליטו לא טוב? נחליף אותם, מה שקצת יותר קשה לנו לעשות עם פקידים במשרד האוצר. וכשאני שומע שפקידי האוצר ממליצים לקצץ תקציב כזה או תקציב אחר מהכספים הקואליציוניים, אני תוהה מי בכלל שאל אותם. הרי אם זה היה תלוי בהם, כמעט כל הכספים האלה לא היו מתוקצבים מלכתחילה.
ובדיוק בגלל זה לא בחרנו בהם, אלא במי שבחרנו. תארו לעצמכם שמחר הממשלה תחליט לתקצב הקמה של יישוב בנגב, ואגף התקציבים יכריז, באמצעות עדר הכתבים שלו, שיותר זול למשק לפרק שלושה יישובים ישנים במקום לבנות אחד חדש. נראה לכם הגיוני? ממתי אנשים שאיש לא בחר בהם חושבים שהם יכולים לקבוע כאן מדיניות?
שקל זה בעצם חצי
עכשיו, כדי להבין עד כמה פקידי האוצר מנהלים את המדינה, יותר מכל נבחר ציבור, שימו לב לסיפור הבא: בשבועות האחרונים מתנהלים דיונים קדחתניים במשרד האוצר בשאלה מאיפה להביא את הכסף שיממן את ההוצאות הכבדות של המלחמה. באחד הדיונים הסבירו פקידי האוצר לשר סמוטריץ' שאם הוא יוותר על 2.4 מיליארד מהכספים הקואליציוניים, זה ייחשב כאילו ויתר רק על 1.2 מיליארד. סמוטריץ' לא הבין. איך כשמוותרים על סכום כלשהו, זה נחשב כאילו ויתרנו רק על חצי ממנו.
הפקידים חשפו מסמך מרתק, שממנו עלה שכאשר ממשלת ישראל אישרה את התקציבים הקואליציוניים, אנשי האוצר רשמו לצד כל סעיף שעבר בכמה כסף הם מתכוונים לתקצב אותו באמת. אין שום ערך לכך שתוותר על תקציב שממילא לא הבאנו בחשבון שיעבור, הסבירו לסמוטריץ' ההמום.
הנה כמה דוגמאות. יש מאות כאלה. הממשלה אישרה 100 מיליון שקל עבור מענקים לפיתוח הפריפריה החברתית? האוצר רשם לעצמו שהוא יצטרך לתת רק 25 מיליון. הממשלה אישרה 20 מיליון שקל עבור מענקים לערים קולטות עלייה? האוצר רשם בצד רק 15 מיליון. הממשלה תקצבה 20 מיליון עבור בינוי ושיפוץ במכינות הקדם־צבאיות? האוצר קיזז 90% והחליט שיעברו רק 2 מיליון. משרד הרווחה אישר 5.8 מיליון שקל לנופשונים לאנשים עם מוגבלויות? האוצר חשב שאפשר יהיה להסתפק ב־1.2. משרד הנגב והגליל תכנן חדרי מיון קדמי בנגב בעלות של 5 מיליון, והממשלה אישרה? האוצר רשם בצד לתקצב את המטרה הזו ב־2.5 מיליון בלבד.
הממשלה אישרה 5 מיליון עבור סיוע למוסדות תרבות? האוצר כתב 1.25 מיליון. הממשלה אישרה תקציב למועצה לשימור אתרים? האוצר רשם שיועבר רק שליש. הממשלה תקצבה השמת מורים בפריפריה? האוצר קיצץ בשלושת־רבעי. זוכרים את המהומה שהתחוללה כאן כשהרשות לזהות לאומית יהודית של אבי מעוז תוקצבה ב־120 מיליון שקל לשנה, תקציב שמעוז הודיע השבוע שהוא מעביר לצורכי המלחמה? ובכן, מסתבר שהאוצר רשם לעצמו שהוא יצטרך לתת למנהלת הזו רק 30 מיליון.
הדרג המקצועי באוצר, מסתבר, עושה במספרים כאוות נפשו. כשהוא רוצה להציג את הממשלה כפזרנית, הוא מתייחס לסכום המלא שהיא אישרה. כשסמוטריץ' מציע עכשיו לקצץ את התקציב בגלל המלחמה, מסבירים לו באוצר שכל שקל שהוא מתכוון לקצץ שווה בעצם רק 50 אגורות, משום שממילא הם לא התכוונו לתת לו אותו.
תגובת משרד האוצר: "השאלה נוגעת לאופן היישום של תקצוב תוכניות הממשלה בתקציב המדינה. תוכל למצוא בתגובת המדינה בנושא בג"ץ סתיו שפיר הסבר מפורט על שיטת התקצוב בישראל - שיטה שעיקרה הוא תקצוב לפי תוחלת ביצוע".
לא משחררים
שמעתי בימים האחרונים כמה פרשנים - שאני מוכן להמר שאיש מהם לא הצביע לאורית סטרוק, וכולם כאחד היו מוותרים עליה גם בלי קשר למלחמה - מסבירים עכשיו שנוכח המצב נכון לקצץ את המשרד שלה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. אז בואו נדבר קצת על המשרד הזה. התקציב שלו מגיע כמעט כולו מכספים קואליציוניים. למה? כי למישהו זה היה נוח להשאיר את סטרוק תלויה בחסדיהם של פקידי האוצר לפני כל שקל שהיא מוציאה.
יש בתקציב של המשרד הזה 197 מיליוני שקלים שמיועדים לחטיבה להתיישבות. הכסף הזה הולך לטיפול ולסיוע להתיישבות הכפרית בצפון, בדרום וביו"ש, לפי סדר החשיבות הזה. תקציבי החטיבה סייעו בשנים האחרונות לכרם שלום שבגבול עזה ולקיבוץ מנרה שבגבול הצפון. מישהו רוצה לבטל את זה? מישהו רוצה לסמן את זה כפוליטי? וישנו תקציב המכינות הקדם־צבאיות, על צבעיהן ועל גוניהן - ממכינת צהלי לבנות ומכינת עלי לבנים, בצד הדתי, ועד למכינת רבין והמכינה ע"ש ברל כצנלסון, בצד החילוני. מישהו רוצה לטעון שהמכינות הללו הן אינטרס קואליציוני של מישהו? ונניח שכמו שרוצה אגף תקציבים באוצר, המשרד הזה ייסגר. מישהו חושב שהכסף הזה ייחסך, ולא יעבור מיד למשרד אחר? אתם באמת רוצים לסגור את מפעל המכינות?
או, לדוגמה, 450 הגרעינים המשימתיים המפוזרים בכל רחבי הפריפריה הגיאוגרפית־חברתית בארץ, שעושים עבודה חברתית חשובה מאין כמותה עם כל סוגי האוכלוסיות ומתוקצבים ב־92 מיליוני שקלים. בערך 40% מהגרעינים האלה חילוניים, 30% דתיים, 20% חרדיים, 7% ערביים ו־3% רפורמיים. יש בהם את תנועת הבוגרים של בני עקיבא מזה, ואת תנועת הבוגרים של השומר הצעיר מזה. את דרור ישראל מפה, ואת אופקים לעתיד הדרוזית משם.
למה זה צריך להיות מסומן ככסף קואליציוני? זה אינטרס אישי של אורית סטרוק? זה תקציב בעייתי? החבר'ה האלה עוסקים מתחילת המלחמה בשיקום, בעזרה למפונים, בסיוע ללימודים במלונות, בחקלאות, בטיפול בקשישים ובעוד אלף ואחת משימות, אבל מכיוון שמישהו בחר לתייג אותם ככספים קואליציוניים של אורית סטרוק, כאילו כולם מצביעים שלה, הם כולם עכשיו תחת איום.
שבועיים אחרי תחילת המלחמה שיגרו ראשי הרשויות של שדרות, אופקים, באר שבע, אשקלון, נתיבות וקריית מלאכי מכתב דחוף אל ראש אגף תקציבים באוצר יוגב גרדוס, כשהתברר להם שהכספים של הגרעינים תקועים באוצר. "אנחנו מפצירים בכם להעביר לאלתר וללא דיחוי כספים אשר יועדו לפעילות הקהילות המשימתיות", התחננו.
"בעת משבר לאומי חמור שבו אנו מצויים, פעילותן של הקהילות המשימתיות מהווה חוסן לאומי ממדרגה ראשונה. הקהילות המשימתיות מטפלות מדי יום, בעת שגרה וביתר שאת בעת חירום, בשולי החברה, תוך מתן פתרונות לבעיות קהילתיות חמורות. הקהילות המשימתיות מהוות עבורנו ועבור תושבינו כוח פעולה חשוב וחיוני. פעילותן נדרשת והכרחית לסיוע בצורכי המלחמה העולים והמשתנים מדי יום". נו, את זה מישהו רוצה לקצץ?
השרה סטרוק הראתה לי השבוע מכתב שקיבלה ממכרה שלה, ששמעה את ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני מתלונן שחסרים לו תקציבים. למה את לא מעבירה לו? שאלה אותה. סטרוק הראתה כיצד כבר הסיטה 276 מיליון שקל מתקציב משרדה לטובת צורכי המלחמה, כיצד ביטלה תקציב מתוכנן של 98 מיליוני שקלים שהיו אמורים לשמש לשורה של תוכניות הקשורות ב"זהות יהודית", מתוך הבנה שעם כל הכבוד לנושא החשוב הזה, עכשיו צריך את הכסף למשהו אחר, וכיצד העבירה כבר פעמיים כספים למועצה של ירקוני מעודפי תקציב 2022 שהצליחה לגרד לטובת פעילויות הפגה וחוסן קהילתי.
היא מנועה מלהעביר חלק גדול מהכספים, כך הסבירה, משום שמישהו דאג לצבוע אותם מראש ככסף קואליציוני, ולהשאיר את המפתחות לשחרור הכסף הזה בידיים של פקידי האוצר. הכסף הזה יועבר רק כשאלה יחליטו בטובם לאשר להעביר אותו.
ובכלל, הדיון על משרדים מיותרים הוא דיון חשוב, אבל אי אפשר להתחיל לנהל אותו רק כשזה מתאים למישהו פוליטית. משרד ההתיישבות מיותר? למה לא צעקתם את זה מספיק חזק כשראש הממשלה נפתלי בנט החזיק בו? משרד ירושלים ומורשת מיותר? אולי. אבל אצל זאב אלקין הוא היה נחוץ? ולמה היה צריך בממשלה הקודמת את אלעזר שטרן כשר המודיעין? ואת יאיר גולן בתפקיד מונפץ של סגן שרת הכלכלה? שלא לדבר על המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שמיותר אצל דודי אמסלם בדיוק כמו שהוא היה מיותר בממשלה הקודמת אצל עיסאווי פריג', וכמו שהוא היה מיותר כבר כשהמציאו אותו בשביל שמעון פרס.
העלאה? לא לחרדים
ועוד מילה אחת לפני סיום על החרדים. ממשלת ישראל החליטה להקצות בשנת 2023 סכום של 302 מיליוני שקלים, ובשנת 2024 סכום של עוד 880 מיליוני שקלים, על מנת ש"משכורות המורים בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים יהיו בהתאם לשיעורים והכללים הנהוגים בבתי ספר רשמיים הכלולים בתוכנית החדשה, להלן תוכנית אופק חדש". מדובר, בגדול, בלי להיכנס כאן לפירוט מדוקדק, בהעלאת שכרם של המורים החרדים. אפשר להתווכח על הצורך והחשיבות שבהעלאה הזו. לסמוטריץ' יש נימוקים טובים בעד. למי שחולקים עליו יש נימוקים טובים נגד. מדובר בדיון לגיטימי בהחלט.
ואחרי שאמרנו את זה, המאבק התקשורתי האגרסיבי בדרישה לבטל את ההעלאה שהממשלה החליטה עליה זה מכבר - מעציב אותי מאוד. ראשית, משום שהעיתונות שאני מכיר נוטה תמיד, או כמעט תמיד, להתייצב לצד עובדים בעלי שכר נמוך, כשאלה נאבקים על שכרם. אז כאן אומנם לא מדובר במאבק עובדים, אבל ברור שמדובר בסקטור חלש שמקבל שכר נמוך, ואני מרשה לעצמי לנחש שאלמלא היה מדובר בחרדים, והיה מדובר נניח בבדואים, היינו נתקלים ביחס תקשורתי אחר. החלטת הממשלה הרי לא מקימה ישיבות חדשות. היא רק מוסיפה למורים החרדים שכר שישווה לזה של אחיהם שנכנסו תחת כנפי מתווה "אופק חדש".
אבל יודעים מה? שימו את זה בצד. הדיון על החינוך בישראל ראוי להתייחסות נרחבת יותר. העניין הוא שההחלטה הזו כבר החלה לצאת אל הפועל. יש מורים שעם תחילת שנת הלימודים, בעקבות החלטת הממשלה, כבר קיבלו תוספות לשכרם. נראה למישהו סביר לחזור אחורה, לבטל את ההעלאה, ולקחת את התוספת שכבר החלה להיות משולמת?
באיזה עולם מדינה מחליטה על תנאי שכר של מישהו, מתחילה לשלם לו אותם, ובחודש הבא מודיעה לו שבמחשבה שנייה בגלל המצב היא מורידה לו שוב את המשכורת? מול איזו קבוצה אחרת, חוץ מבקבוצה החרדית שכולנו כל כך אוהבים לשנוא, זה היה עובר כך בלי להשמיע שום עמדה אחרת, מורכבת יותר?