איש השב"כ לשעבר ירון בלום, שמוצג כבכיר השב"כ, כבש את המסך ואין סיכוי שתצליחו לדבר איתו. אם תתקשרו אליו בשעות שבהן הוא לא נשאר ללון באולפני ערוץ 12, תזכו לקבל ממנו מסרון: "לא יכול לדבר – שלח הודעת טקסט".

בלום הוא אדם עסוק מאוד. הוא נמצא כל היום באולפני הטלוויזיה ומסביר בכל הרצינות מה צופנת לנו המלחמה. את הפרשנות שלו הוא מבסס על 28 שנותיו בשב"כ. בלום התחיל בתפקידי שטח, היה רכז בשירות, התקדם לתפקיד רכז נפה, שימש ראש מחלקת רכזים של כמה אזורים בארץ וראש יחידת דסק. האם התפקידים הללו הם בכירים? תחליטו בעצמכם.

בשנים האחרונות לשירותו הוא היה חבר בצוות המשא ומתן המצומצם של השב"כ לשחרור גלעד שליט, ובסוף אוקטובר 2017 מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו למתאם השבויים והנעדרים. בתפקידו תיאם בין השאר את השבת גופת החייל הנעדר זכריה באומל ז"ל, שהיה נהג טנק בקרב סולטאן יעקוב. עצמותיו של באומל אותרו על ידי הצבא הרוסי במחנה הפליטים אל־ירמוכ והובאו לקבורה בישראל.

בסוף אוקטובר החליט בלום לסיים את תפקידו לאחר חמש שנים. מתקפת חמאס וחטיפת 240 האזרחים הביאה את תחקירני הערוצים לחפש מרואיינים שבקיאים בטיפול בשבויים ובנעדרים, ואך טבעי היה שבלום, שחיפש תמיד את קרבת אמצעי התקשורת, הפך למרואיין מבוקש. בלום, בעל השפם המרשים ואוסף מסגרות המשקפיים הצבעוניות, זוכה לפופולריות רבה מבלי שאיש שאל איזה מידע יש ברשותו ועד כמה הוא מעודכן בתהליכי המשא ומתן לשחרור החטופים. לא מספיק להתהדר בתארים "בכיר לשעבר בשב"כ" או הממונה לשעבר על הטיפול בשבויים ובנעדרים - יש ציפייה ממרואיין שיגיע לאולפן עם ערך מוסף, או במילים אחרות, יחזיק במידע שאין לצופים.

אבל לבלום אין מידע כזה. הוא מנותק ממקורות המידע שהיו לו בעבר, ושב"כ לא מעדכן אותו באף לא אחד מהמהלכים שקשורים בשחרור החטופים או הנעדרים. בלום הוא אדם בעל חושים מפותחים. הוא מקפיד להתעדכן בכל יום בקריאה של יותר מעיתון אחד ומקפיד להאזין בתדירות רבה לאמצעי התקשורת. את מה שהוא שומע וקורא הוא טורח להעביר לנו תוך הפגנת סמכות וידענות. הוא לא יודע שום דבר שאנחנו לא יודעים. האם בשל כך ראוי להזמין אותו כפרשן לאולפן? הוא לא חידש כלום עד היום, למרות הביטחון העצמי והפגנת החשיבות העצמית, ואף שהוא נוקב בתכיפות בשמו של ראש המוסד.

בלום מסביר: "אם ננהל משא ומתן באמצעי התקשורת, המחיר יהיה כבד". האם אנחנו באמת זקוקים לו כדי לדעת ש"לזמן יש משמעות" וש"צריך לעשות הכל, כי המשפחות נלחמות על יקיריהן"? הרי גם ללא בלום, "חמאס יעשה את כל המניפולציות האפשריות" עד שישחרר שבוי אחד. בלום מכין את הצופים לכך שככל שנתקדם לקראת עסקה חמאס יגביר את המניפולציות, תוך שימוש בסרטונים שבהם יצולמו החטופים -

מה חדש בזה?
כל אמצעי התקשורת מחזרים אחריו, מבלי שאף לא אחד מהעורכים באמצעי התקשורת שואל אילו חדשות יש לבלום שאנו לא יודעים. כשמדברים על רדידות אמצעי התקשורת, המקרה של בלום הוא הדוגמה המוחשית לכך. עורכי המשדרים מחפשים את ההילה והתואר. מבלי להאזין לדברים שמשמיע המרואיין, ומבלי להבחין שאין לו שום מידע שהוא יכול לחדש לצופים. המעניין הוא שהעורכים לא טורחים לוותר על בלום, גם כשהם מגלים שהופעתו על המסך חסרת משמעות, ואין בה כדי לתרום כלום לצופים.