איש מחברי הקואליציה שלפני שנה חגגו את חזרתם לשלטון לא חלם בחלום הכי נורא שלו להגיע לישיבת הממשלה שכונסה אמש (שלישי) כדי לבחור אופציה אחת אכזרית ורעה בין מספר אופציות אכזריות ורעות.
מחוייבת המציאות או טעות? טיעוני המתנגדים והתומכים בעסקה
טרור פסיכולוגי: הג'יהאד האסלאמי טוען למוות של אחת החטופות בשבי
אין טעם לחזור על רשימת הסכנות שהעסקה מעמידה בפני צה"ל, בפני שאר החטופים שנשארים בידי המחבלים, בפני ישראל כולה: העסקה מסכנת את החיילים שיושבתו בעורף האויב, בלב הרצועה. היא תעניק לחמאס שורה של מתנות יקרות הערך: התארגנות מחודשת, שיקום הקשר האבוד בין יחידות הטרור, שבירת המצור ... וזוהי רשימה חלקית בלבד.
ואחרי כל הנאמר והידוע: לא נולד פוליטיקאי אחד שמוכן לקום ולהכריז כי הוא מפקיר את הילדים והאמהות כי זה מה שנכון לעשות לטובת הניצחון הצבאי. גם איתמר בן גביר וכן בצלאל סמוטריץ' יודעים זאת, לכן התנגדו עקרונית, אך לא איימו ולו לרגע בנשק האמיתי והיחיד - התפטרות מהממשלה ומהקואליציה. הם התנגדו מתוך ידיעה ברורה כי גם בלעדיהם לעסקה מובטח רוב ברזל.
בנימין נתניהו הוא הראשון להכיר את ההשלכות הפוליטיות של העסקה. הוא יודע מה הציבור שלו רוצה וחושב על העסקה ועל המשך הלחימה. עובדה שנתניהו לא שקל אופציה פרט לאישור העסקה מצביעה על תופעה מעניינת: נתניהו מוכן לסכן עוד יותר את עתידו הפוליטי שממילא עומד בסימן שאלה ענק. מתוך ההנחה שעוד יצליח לשפר, או כחלק מהמהלך הנסתר לעין הציבורית שהוא מתכנן. ימים יגידו ויהיו אלה ימים הלא מאוד רחוקים.
כל אחד מאלה שהצביעו בעד ישלמו מחיר פוליטי והם מודעים לכך. גם הדילמה האנושית לא הייתה קלה. ועדיין: העסקה האכזרית הייתה אירוע בלתי נמנע. האויב ידע זאת היטב ודרישותיו במסגרת העסקה משקפות בדיוק את כוונותיו להמשך.
המדינה תחדול מלנשום למספר ימים. אולי לחמישה ואולי ליותר מחמישה. השמחה לא תהיה כאן, כמו שהיא שררה בארץ בעסקת שליט. אך אחת מהאבנים בהחלט תרד מהלב. אירוע נדיר בתקופה השחורה, מלאת האבנים ונטולת החיוכים שבה אנחנו חיים.