הקבינט הביטחוני אישר את עסקת שחרור חלק מהחטופים, שנרקמה על ידי ארצות הברית, ישראל, מצרים וקטאר מול חמאס. עוד לא יבש הדיו מהחלטה זו וכבר החלו הוויכוחים להישמע מהתומכים והמתנגדים השונים לעסקה ועל תרומתה או המכשול שהיא שמה בפני השגת יעדי הלחימה. אז כדאי לעשות סדר בעניין זה.
ההפוגה נדחית: שחרור החטופים מתעכב - "לא יתבצע לפני יום שישי"
מלחמת חרבות ברזל פרצה משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס באזרחים ישראלים ב-7 אוק' 2023 והשנייה היא חטיפתם של מאות אזרחים וחיילים ישראלים בכל הגילאים לתוך שטחי הרצועה. ומכאן גם הצורך, שלרבים היה ברור כבר לפני שנים אך לממשלת נתניהו התברר רק עתה, לנטרל לחלוטין את יכולות חמאס למשול ברצועת עזה ולייצר ממנה טרור לכיוון ישראל.
מטרות הלחימה ברורות והוגדרו היטב על ידי מקבלי ההחלטות: מצד אחד הבסת חמאס ונטרול יכולות המשילות של הארגון ויכולות הטרור שלו, ומצד שני החזרת כל החטופים הביתה. לכל מי שהבין, היה ברור כי בעצם ליציאה ללחימה בתוך שטחי הרצועה אין הפרעה לשחרור החטופים והחזרתם - ולמעשה היה ברור כי דווקא הלחץ שייצור צה"ל בתוך עזה על חמאס יזרז עסקה שכזו וזה מה שאכן קורה עכשיו.
אין טעם להיכנס לפרטי העסקה ולהבין איזה מספר חטופים ישוחרר באיזה יום ותמורת מי. בשלב זה, על ישראל לפעול בנחישות להשבת כל החטופים הביתה בריאים ושלמים ככל שאלו במצב כזה בידי חמאס.
גם לחשש מפני הפוגה והפסקת אש אין בסיס אמיתי. ברור כי חמאס מבקש לעצמו ימי שקט על מנת לארגן את שורותיו ולחשוב על האפשרויות העומדות בפניו, וברור לחלוטין גם כי במצב רגיל אסור היה לחשוב ולאפשר הפוגה שכזו, אולם המצב אינו רגיל ובידי חמאס קלף מיקוח חזק בדמות מאות חטופים.
העסקה הנרקמת בשלב זה נראית טובה כצעד התחלתי. היא תאפשר שחרור של קרוב למחצית מהחטופים בטווח הזמן המיידי ולכל היותר עד עשרה ימים והיא טומנת בחובה פוטנציאל לשחרורם של נוספים, וחמאס יוכל לספק הוכחות לאפשרות להחזירם לידי ישראל. מצד שני, ההפוגה הנדרשת מישראל עשויה אמנם להאט את קצב הניצחון על חמאס, כמו גם את הבאתו למיטוט יכולותיו השלטוניות והלחימתיות, אבל היא לא תמנע את המשך הלחימה עד להשגת מטרות המלחמה והיא לא תאפשר באמת לחמאס לייצר אמל"ח נוסף ולפתח יכולות שאין ברשותו כרגע.
חשוב להבין שגם אם חיל האוויר לא יפעל מספר ימים ברצועה, עדיין קיימים בידי צה"ל ושב"כ יכולות איסוף מודיעין גבוהות מאוד והשליטה בשטח תישמר. גם כוחות היבשה שכבר נכנסו לרצועה יישארו במקומם ואינם נסוגים. הפוגה שכזו תדרוש מלוחמי צה"ל ערנות גבוהה מאוד וזהירות רבה מכיוון שמהיכרותנו את חמאס, עשוי הארגון לבצע פיגועים גם בעת הפוגות והפסקות אש, אבל נראה שהסיכוי לכך נמוך כרגע בגלל הפגיעה הקשה ביכולותיו ורצון מנהיגיו לנסות לשקם את מה שנשאר ולבנות תוכניות להמשך.
על ישראל להמשיך ולמצות כל דרך ובכל מחיר את האפשרות להשבתם של כל החטופים והחטופות, גם אם המחיר יהיה שחרורם של מחבלים רבים מהכלא הישראלי. ביום שאחרי תידרש מנהיגות הישראלית לתת דין וחשבון גם על הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר וגם על כך שהוא גרם לשחרורם של מחבלים רבים מהכלא הישראלי וחזרתם למעגל הטרור.
אין ספק שישנו קושי מובנה בעובדה שהמנהיגות הפוליטית והפיקוד הביטחוני שכשלו, הם שמנהלים את המושא ומתן ומקבלים את ההחלטות, אולם אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה שמבחינה צבאית ומודיעינית מתנהלת היטב ולכן גם אם ניתן ורצוי לחשוב על היום שאחרי ולהבין שביום הזה נידרש לאתחול מחדש, הרי שכרגע יש לתת לשדרת פיקוד זו לנהל את הלחימה ולהשיג את התוצאות האפשריות הטובות ביותר.
על ישראל לדאוג להחזרת כל החטופים לבתיהם, להמשיך בלחימה ולהביס את חמאס ,ואז לאפשר את חזרתם של כל אזרחי ישראל בעוטף עזה ולבנון לבתיהם כשהם בטוחים ומוגנים לחלוטין, הן באמצעות גבול חדש ועמיד, הן באמצעות אמצעי ביטחון רבים, כולל רצועות ביטחון ואמצעי לחימה וטכנולוגיה שימנעו הישנות מקרים שכאלו בעתיד והן על ידי שיקום ובניית מערכות הביטחון והמודיעין, כמו גם המערכות האזרחיות שכשלו מאז הטבח ועד היום.
גם המנהיגות הפוליטית עד ראש הממשלה תצטרך לתת את הדין לסיים את דרכה ולאפשר למדינה לבחור מנהיגות חדשה, ממלכתית, מקצועית, אמיצה ומאחדת. כזו אשר רואה את אינטרס המדינה ואזרחיה לפני אינטרס המפלגה ונבחריה.
הכותב הינו ראש תחום החוסן הלאומי המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן