התנגדותו הבולטת של שר הכלכלה, ניר ברקת, לתקציב המעודכן, היא עוד אירוע פוליטי ברוח התקופה. והתקופה היא תקופת הביניים. כמעט חודשיים אחרי אירועי 7 באוקטובר, המערכת הפוליטית התגברה על ההלם הראשוני והגיעה לשלב ההמשך. המערכת כולה נראית היום כאתר בנייה אחד גדול. כולם בונים אופציות, תרחישים ליום שאחרי. אותו יום שאחרי, שכעת נראה כמו משהו ערטילאי ומעורפל. כולם עסוקים במלאכת הבנייה: החל מראש הממשלה נתניהו, דרך שותפו המאוד זמני גנץ - ועד אחרון חברי הכנסת.
ח"כ מהליכוד: "טרנספר מרצון לתושבי עזה ויו"ש זה לטובתם, צריף להעיף אותם"
שגריר ברזיל בישראל נתן טיפים בזמן אמת לחמאס ושילם את המחיר
אפרופו אירוע ברקת ועמדתו הפומבית נגד התקציב ונגד עמדת הממשלה, שרובה ככולה הצביעה "בעד". לצד ההתנגדות המהותית של ברקת כשר כלכלה יש בעמדתו מרכיב פוליטי מובהק. ניר ברקת בונה את עצמו כמועמד לראשות הליכוד, באותו יום שאחרי. גם נתניהו מצדו עסוק בהליכי הבנייה, רק מטרתו היא הפוכה מזו של ברקת. נתניהו עובד קשה מאוד כדי שהיום שאחרי יבוא מאוחר ככל שאפשר.
במישור הפוליטי (והוא בהחלט קיים גם בימים אלה, בהרמוניה מופתית עם הקריאה שלא לעסוק בפוליטיקה בעת מלחמה), בנימין נתניהו מתנהל לפי שיטתו הידועה להחזיק את כל הכדורים באוויר ואת כל האופציות על השולחן.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בשבועיים האחרונים ראש הממשלה מפנה זמן יקר ביומנו לטובת פגישות עם חברי הליכוד. המטרה היא כפולה: גם מדידת הדופק הפוליטי, הלך הרוח בקרב חברי הסיעה, וכן העברת מסרים. המסר הוא: לא הולך לשום מקום, תחזלשו.
המסר המרתיע מוכיח כי נתניהו בהחלט לוקח בחשבון את האפשרות של התארגנות בתוך סיעתו, שעלולה להוביל לפוטש ולניסיון להקים ממשלה חלופית, בלעדיו. לעת עתה הסיכויים לפוטש הם קלושים עד אפסיים, אך נתניהו כמו נתניהו. לא שולל כלום, כולל תסריטים דמיוניים ולא ריאליים, בדיוק כדי שיישארו כאלה ולא יתממשו חלילה.
לצד פעולות ההרתעה בסביבת נתניהו נשקלות אפשרויות נוספות: הליך בזק ומפתיע של הקדמת הבחירות, במטרה להשאיר בידיים את ההגה כמנהיג הליכוד, גם במחיר של הליכת הימין לאופוזיציה. התסריט הנוסף שנשקל גם הוא: להודיע על כוונת הפרישה במטרה להשקיט את המחאה שבטח תקום, ובכך להרוויח זמן נוסף בשלטון לטובת הובלת הליכים מדיניים להסדר אזורי.
חשוב להדגיש כי לפי שעה מדובר בתרחישים אמפיריים שהם בעיקר תולדה של סיעורי המוחות של אנשי נתניהו - ולא בתוכנית פעולה בפועל.
נקודת המפנה שצפויה להניע בפועל את ההליכים הפוליטיים תהיה פרישת בני גנץ מהממשלה, ופרישתו תעלה על הפרק רק כאשר השלב הנוכחי של המלחמה שהחלה ב-7.10 יגיע לסיומו. לא מדובר בסיום המלחמה כולה, הרי האירוע הוא ארוך ללא גבולות ברורים, ולבני גנץ אין אפשרות לבלות חודשים ארוכים בממשלת נתניהו עד הניצחון הסופי ( בהנחה שיקרה). הנקודה שתיראה כסיום השלב בלחימה עבור גנץ תהיה נקודת היציאה. כל מה שהמערכת הפוליטית מתכוננת אליו היום, יתחיל לקרות בנקודת הזמן בזאת ולא רגע אחד קודם. כל השחקנים מעדיפים להגיע לשם מוכנים, ככל שניתן במצב האי ודאות המוחלטת של ישראל אחרי 7.10.