אם הייתה עוד נחוצה הוכחה לאופי הנאצי שמכתיב את הברבריות של החמאס – העדויות שמספרים הילדים והילדות ששוחררו מהמנהרות מספקות את ההוכחה הזאת. אם היינו זקוקים לעוד ראיה וסימן לאטימות של העולם החופשי, לקהות של ראשי מדינות מרכזיות ולטמטום של ארגונים עולמיים כמו האו"ם והצלב האדום - שתיקתם והיעדר כל תגובה מצדם לסיפורי הזוועות שמספרים הילדים והילדות על השבועות ששהו וסבלו תחת ידיהם של מרצחי החמאס ושמתפרסמים באמצעי התקשורת בארץ - הן הראיה והסימן.
"היה לבד בחדר סגור, קשה לו לדבר על זה": הסיוט של איתן בן ה-12 מהשבי
נאסר עליה לדבר: פרטים חדשים על הסיוט של אמילי הנד בשבי
להיכן נעלם המזכיר הכללי של האו"ם גוטרש ואיך זה שנאלם לגמרי? באתר החדשות היומי של האו"ם, הוא מצוטט בהרחבה כשהוא מדווח ומספר כמה משאיות אספקה עברו דרך מעבר רפיח לעזה. חוזר ומזכיר כמה פלסטינים נהרגו וכמה בניינים נהרסו ברצועת עזה כתוצאה מתגובת צה"ל למתקפה הרצחנית של החמאס.
אין למזכ"ל הארגון העולמי אף לא מילה אחת, אף לא תגובה או ציוץ לעדויות של ילדים וילדות על האכזריות הנאצית שחוו על בשרם מידי חוטפיהם. אביה של אמילי הנד, בת ה-9 , סיפר: "היא עדיין לוחשת, כי אסרו עליהם לדבר בקול. סיפרנו לה שאמה נרצחה. זה היה קשה". דודתו של איתן יהלומי סיפרה כי "חווה זוועות" ברצועה. "כשנחטף כל העזתים היכו אותו. אנחנו מדברים על ילד בן 12". סבתו סיפרה כי "ב-16 הימים הראשונים הוא היה לבד ואפילו בחדר סגור, דמיינו לעצמכם מה הוא עבר שם". הסבתא סיפרה שמחבלי החמאס היכו אותו, כפו עליו לצפות בתיעודים מהטבח שביצעו בעוטף ב-7 באוקטובר ואיימו עליו ועל יתר הילדים שחטפו כאשר בכו".
הארגון העולמי שעיקר תפקידו ויעודו לטפל בקורבנות של אסונות ואכזריות כמו הצלב האדום שותק. נשיאת הארגון ביטלה ביקור בישראל והעדיפה לקיים ביקור בעזה. סיפורי הזוועה על אכזריות של מחבלי החמאס נגד ילדים וילדות מסופרים ומתפרסמים רק בישראל. נשיאת הצלב האדום לא שמעה ולא קראה אותם, כי הם לא מעניינים אותה. דובר צה"ל אמר אתמול ש"חובה מוסרית ועולמית שהצלב האדום יבקר את החטופים". נו, באמת. החטופים, כולל ובמיוחד הילדים והילדות, לא מזיזים לצלב האדום.
"נקמת ילד קטן לא ברא השטן", כתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, על הפוגרום שאירע בקישינב, עיר במולדביה, בשנת 1903. בפוגרום נרצחו 47 יהודים ו-92 נפצעו. זהו אירוע שנרשם ונצרב בהיסטוריית הרדיפות נגד יהודים אם כי השואה ושישה מיליון היהודים שנרצחו מאפילה על פוגרום קישינב. האמרה של ביאליק, שהתמקדה בילד יהודי קטן שנרצח, היא שתיעדה, הציבה והנציחה את הפוגרום בקישינב מלפני למעלה ממאה שנים כאירוע דמים נגד יהודים בלתי נשכח. נקמת ילד קטן לא ברא השטן.
היום, בימינו, אף אחד לא מדבר, לא מגיב, לא מוקיע וזועם לסבלם, כאבם וייסורי תופת שילדים וילדות יהודים חוו על בשרם. יש ארגונים עולמיים, יש עיתונים וערוצי טלוויזיה, יש רשתות חברתיות. לאף אחד לא איכפת מילדים וילדות קטנים, שנחטפו, שעונו, שסבלו. מי שצוחק על כך הוא בוודאי השטן.