ישראל תתקרב בסוף השבוע הזה אל אחת הדילמות האכזריות שמזמנת לה המלחמה: הבחירה בין חידוש הלחימה וסיכון גורלם של החטופים שטרם שוחררו, לבין המשך המו"מ ואיתו הסיכון שלא נוכל לחדש את הלחימה. על השולחן לא באמת קיימת עסקה של "הכל תמורת הכל", כלומר: שחרור כלל החטופים בתמורה להפסקת המלחמה. חמאס לא הציע עסקה, וגם אילו היה מציע – ישראל לא הייתה מקבלת. לכן, השאיפה היא למצות את מנגנון המו"מ היעיל יחסית שנוצר עם קטאר, מצרים וארה"ב, ולהחזיר מקסימום חטופים – גברים ואולי גם חיילות – בטרם נידרש להכריע בדילמה.
בלי תוכנית ליום שאחרי – הישגי צה"ל בעזה יירדו לטמיון | אלון בן דוד
אסור להשלים איתו: זה תסריט האימים בצפון שחייבים למנוע | אלון בן דוד
בימים האחרונים עלו רעיונות שלפיהם ישראל תהיה מוכנה לשקול צעדים מרחיקי לכת שעד כה לא היו על השולחן, בתמורה לשחרור כלל החטופים - אבל הפסקת הלחימה היא לא בין הצעדים האלה. ישראל מוכנה להיות נדיבה במשאיות דלק ומזון, ואפילו בשחרור מספר משמעותי של רוצחים, אבל המנוף החזק היחיד שיש בידי ישראל על חמאס הוא המשך הלחימה - ועליו אסור לוותר.
פרשנים רבים מתארים איך חמאס מהתל בנו בעסקאות החטופים וגורר מדינה שלמה לתוכניות ריאליטי מדי ערב, אבל בכל ערב בימים האחרונים הצלנו יותר מעשר נשמות בני אדם מתופת הגיהינום, וערך הצלת החיים הוא יסוד מהותי בעוצמה שלנו. האמת היא שחמאס והנהגתו פוחדים פחד מוות מחידוש הלחימה, כי הבינו שיש לנו היכולת והמוכנות לפרק אותם כליל.
אחרי חודש של תמרון קרקעי התחוור לנו וגם לחמאס שצה"ל יכול להגיע לכל נקודה שירצה בעזה, ולהכריע כל כוח של חמאס. ההכרה הזאת וההישגים של צה"ל הובילו את חמאס לשחרור החטופים בשבוע האחרון, ולעסקה שבה נדרשה ישראל לשלם את המחיר הנמוך ששילמה אי־פעם בעסקאות שבויים: עשרות אסירים זוטרים, הכנסת מזון ודלק והפוגה בלחימה.
לכן הסיכוי שמנהיג חמאס יחיא סנוואר ילך לעסקה של החזרת כלל החטופים הוא קלוש עד אפסי. סנוואר יודע שגם אם נסכים לרוקן כליל את בתי הכלא שלנו מאסירים ביטחוניים, המהלך הבא של ישראל יהיה להשמיד אותו, והוא יהיה חייב לשמור סביבו חטופים כדי להבטיח את שרידותו. זו תעודת הביטוח היחידה שלו. אנחנו צריכים לשאוף לרוקן את המנהרות ואת דירות המסתור שלו מכמה שיותר חטופים שניתן בטרם נחדש את הלחימה, וברגע שתתחדש – להשתמש בלחץ הצבאי כדי להביא לשחרורם של עוד.
בשבח האיטיות
כן, חמאס מנצל את ימי ההפוגה כדי להתחמש ולהתחזק. הוא ממלא את מאגרי הדלק שלו, טוען מחדש את משגרי הרקטות, מפזר מטעני גחון רבי־עוצמה כדי לפגוע בכלים הכבדים שלנו ונערך להמשך לחימה. אבל גם אנחנו מנצלים את הזמן הזה כדי להיערך להמשך. בכנס למידה שערך השבוע פיקוד הדרום עם מפקדי היחידות המתמרנות וחיל האוויר, עלו שורה של לקחים לאחר חודש של לחימה קרקעית.
ההכנות הממושכות שקדמו לתמרון תרמו רבות להצלחתו. האימונים, הלמידה, הכשרת הציוד והאנשים בטרם הכניסה לקרב הובילו לתוצאות טובות ומהירות יותר בלחימה. גם עכשיו צה"ל מנצל את ההפוגה להוצאת כוחות מעזה להתרעננות, לאימון וללימוד המשימה הבאה. ימי ההפוגה מנוצלים גם לטיפול בחוסן של הלוחמים, שעברו בזמן קצר חוויות לחימה בעוצמה שצה"ל לא חווה כבר שנים.
המהירות היא לא בהכרח יתרון, טענו המפקדים. העובדה שהתקדמו במהירות אל היעדים לא הביאה להשמדה יעילה של אויב, ואף להפך - ההתקדמות האיטית הוכיחה את עצמה כיעילה הרבה יותר בהשמדת אויב. טיהור איטי ויסודי יותר של השטח מביא לתוצאה טובה יותר ומשיג פגיעה רבה יותר באויב מאשר התקדמות מהירה. הוא גם מביא מודיעין רב שנאסף על ידי הכוחות, שמעמיק את הפגיעה באויב. מפקדי היבשה מרגישים ביטחון ביכולת שלהם לאבטח את עצמם, ולא חוששים שתנועה איטית תיהפך ל"דשדוש".
הכלים הממוגנים, הטנקים והנגמ"שים הוכיחו את עצמם כמספקים הגנה טובה אל מול יכולות הנ"ט של האויב, אבל הישארות הכוחות בכלים מצמצמת את ההישג. אחרי ההתקדמות המהירה בכלים יש צורך לפרוק את כוחות החי"ר כדי שיגיעו אל המבנים העיליים והתת־קרקעיים, ויביאו פגיעה משמעותית יותר באויב.
היחידות המיוחדות, שמסורתית לא מצאו את מקומן במלחמות העבר של ישראל, משולבות הפעם בכל ראשי החץ של התמרון הקרקעי ומביאות תוצאות. השייטת ובראש ובראשונה שלדג של חיל האוויר, שעברו טבילת אש כואבת ב־7 באוקטובר, הן חלק אינטגרלי בלחימה, וזה מתבטא בתוצאות. שלדג, כדוגמה, כבשה את מתחם בית החולים שיפא ללא ירייה אחת.
"גבעת חלפון" ברצועה
בצד השלילי, מספר ההרוגים מירי דו־צדדי היה גבוה, גבוה מדי, בוודאי על רקע טכנולוגיות הפיקוד והשליטה שקיימות בצה"ל. תשעה לוחמים, יותר מ־10% מכלל האבידות בתמרון, נפלו כתוצאה מירי דו־צדדי ומתאונות מבצעיות כמו פליטות כדור או דריסה. זה מספר בלתי קביל, שחייב יהיה לרדת עם התחדשות הלחימה. גם הפעלת האש, האווירית והארטילרית, בצמידות לכוחות, תהיה חייבת להתבצע תוך הקפדה על טווחי בטיחות שמרניים יותר.
משמעת מבצעית: עַם ישראל מעולם לא הצטיין במשמעת, אבל הביטוי של זה בלחימה הוא מדאיג. ביקור שעשיתי במגנן חטיבתי בעזה, שבו חיילים מסתובבים בתחתונים וחיילות בלבוש אזרחי, נתן תחושה של ביקור בסט של "גבעת חלפון". חיילים אחרי קרב צריכים פורקן, אבל הפורקן הזה לא יכול להיות בשטח אויב, גם אם נדמה שהוא טוּהר.
צה"ל מוכן וערוך בסוף השבוע הזה לחידוש הלחימה בצפון הרצועה ובדרומה. צפויים לו קרבות לא קלים אל מול כוחות חמאס, שאין להם יותר לאן לסגת. הוא יכול גם להמתין, אם יתברר שניתן יהיה לשחרר עוד חטופים בזמן הזה, אבל אם ההנהגה הישראלית תעצור את צה"ל מלהשמיד את מי שהיה הפרטנר שלה במשך תשע שנים – יחיא סנוואר – צבא המילואים יפשוט מדים ועלול לפשוט גם על ירושלים. על כן, במלחמה הזאת אי אפשר להפסיד.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]