אני בן 40, יש לי שני ילדים, שנמצאים אצלי הרבה, אבל לא גרים איתי. הם גרים עם האמהות שלהם, אף אחת מהאמהות האלו ואני לא נמצאים בקשר זוגי כרגע, פעם היינו, ככה כמובן הגיעו הילדים האלו לעולם. כרגע אני לא נמצא בקשר זוגי עם אף אחת מהאמהות האלו וגם לא עם אף גורם נשי אחר. יש לי חתול וכדורים שונים שאני לוקח מדי בוקר - אחד למניעת דיכאון, אחד למניעת צרבות ואחד לעידוד קשב וריכוז.
יש לי טלוויזיה בסלון בגודל 40 ומשהו אינץ׳ ואני פותח אותה באופן סדרתי כל ערב עם תחילת מהדורת החדשות המרכזית ורואה מה נעשה בעולמנו ברזולוציה גבוהה ודרך מסך שטוח. אני מכבה אותה בדרך כלל אחרי 10 דקות והולך למטבח, מכין לי משהו ומתיישב לאכול, לבדי. ככה כבר מעל לשנה.
לאחרונה המצב השתנה ויש מישהי שמצטרפת אליי לארוחות הערב בלי לשאול אותי. היא לבנה וקטנה ושייכת למחלקת ״המכרסמים״. במקור הבאתי אותה לילדיי. זה היה בתחילת המלחמה, כשלא היה להם בית ספר וניסיתי למצוא כל יום משהו חדש לעשות איתם ואז יום אחד איכשהו עלה בי הרעיון להביא ארנבת - וכך הטיפול בה יהיה להם התעסקות בריאה בין האזעקות לשידורי האימה בטלוויזיה. בנוסף, גם הנחתי שזה ייתן להם תחושת ביטחון וקרקוע - משום שרק מי שסבור ובטוח שהעתיד לפניו ושיהיה טוב יביא חיית מחמד חדשה לביתו.
בפועל, הילדים התעניינו בחיה במשך שעה וחצי. 90 דקות של שעשוע והאחריות עברה ישירות אליי. מאז אני עסוק באופן יומיומי בתחזוק הקשר שלי עם הארנבת ובמיגון הבית מפניה.
הקשר עצמו נוצר באופן הרמוני למדי וכבר כמה שבועות שלכל מקום שאני הולך בבית הולכת אחריי ארנבת לבנה, קטנה ופרוותית. אה כן, למקרה שלא ידעתם, מתברר שאפשר לאמן ארנבים, בדיוק כמו חתולים, לעשות את צורכיהם בארגז צרכים משלהם. כך שאין צורך בעצם להשאירה בכלוב והיא יכולה להיות משוחררת חופשי בכל הבית. חשוב לומר גם שצריך להבין שארנבים בכל מקרה לא נועדו להיות בכלוב, אפילו אם הוא כלוב יחסית גדול. הם צריכים שטח לרוץ ולקפץ בו.
הדבר שלא ידעתי ולא לקחתי בחשבון הוא הנטייה של ארנבים - במיוחד גורים, כמו הארנבת שלי שהיא בת שלושה חודשים - לכרסם כמעט כל דבר אפשרי. קירות, דלתות, כיסאות, כבלים וכל הבא ליד ולפה.
ברגע שהבנתי שהבית שלי החל להפוך לאובייקט לכרסום נכנסתי לקבוצה של מגדלי ארנבים בפייסבוק ושאלתי מה אפשר לעשות. הטיפ הראשון היה לקחת לימון, לחצות אותו ולמרוח את הלימון על יעדי הכרסום הפוטנציאליים. במשך שעה וחצי עברתי על כל הדלתות של הבית, כיסאות, ההדום מקש שיש לי בסלון, כבלים שונים - רק כדי לגלות שזה לא עוזר בכלל.
הטיפ השני שקיבלתי הוא שאם אאלף את הארנבת ואקנה לה משחקים של ארנבים, היא תתמקד בזה. הזמנתי לה ארבעה משחקים שונים (כולל אחד שמוגדר כ״משחק חשיבה לארנב״) ומאז אני מסתובב בבית עם גזרים קטנים שאני מנסה לתת לה לאחר שהיא עושה משימות שאני מציב לה. בינתיים הארנבת הזו לא רוצה ללמוד כלום וממשיכה לאכול את הקירות ואת הרגליים של השידות ואת הכבלים של הטלוויזיה. היא עקשנית, אבל אני לא מאבד תקווה.
לפני כמה ימים, אחד מחבריי הגיע אליי במפתיע וכשנכנס הוא מצא אותי מחזיק את אחד הצעצועים של הארנבת ביד אחת, גזר ביד השנייה ומבט סהרורי בעיניי. ״נראה לי שאתה צריך להתחיל לצאת עם נשים״, הוא אמר, ״ודחוף״.
אחר כך הוא ציין שמות של כמה נשים שהוא מכיר ששאלו עליי. בתגובה אמרתי לו שזוגיות זו מזימה נדל״נית שנועדה לפנות דירות להשכרה על ידי שידוך של אנשים שיעברו לגור ביחד. ״חוץ מזה שאני מרגיש שהדבר האחרון שאני צריך בחיים זה הדרמות והמתחים שמגיעים ביחד עם מערכת יחסים״.
הוא הביט בי במבט הלא מרוצה הקבוע שלו. ״זוגיות זו עבודה ואני לא רוצה לעבוד״, הוספתי.
בדיוק כשסיימתי להגיד את זה החתול יילל מחוץ לדלת - מה שאומר שהוא רוצה להיכנס לאכול. אני גר בבית קרקע ורוב הזמן החתול שלי מסתובב לו בחצר ובעוד מקומות סודיים וחידתיים שאינני יודע איפה הם, ואחת לכמה שעות הוא מגיע ומסמן לי ביללות שהוא רוצה לאכול. אז אני ניגש ופותח לו את הדלת ובמקביל ניגש להוריד את קערת האוכל שלו מהשיש. הקערה נמצאת שם על השיש משום שהארנבת החליטה שלא מתאים לה להיות צמחונית כפי שהטבע ייעד לה והתחילה לאכול את האוכל של החתול מהקערה - מה שכמובן מסוכן ואסור לה.
פתחתי את הדלת, החתול נכנס, הורדתי את קערת האוכל ונעמדתי לידו כשאני מוכן לקחת את קערת האוכל בחזרה כשהוא יסיים ולהחזיר אותה לשיש.
בעודי עומד הארנבת הגיחה לסלון והתחילה לכרסם את הרגליים של שידת הטלוויזיה. ״לא, לא לכרסם״, צעקתי ורצתי להזיז אותה משם. מיד אחר כך חזרתי לעמוד ליד עמדת האוכל וכשהחתול סיים, פתחתי לו את הדלת ולקחתי את הקערה ושמתי אותה על השיש.
״לא כי מה שקורה פה זה בכלל לא עבודה״, אמר לי החבר כששבתי לשבת לידו בסלון.
״אני מעדיף כרגע לעבוד אצל חיות הבית ולא בזוגיות. כרגע טוב לי בחברה של החתול והארנבת״.
״אתה בן אדם מטורף ומטורלל לגמרי, אתה יודע את זה?״, הוא אמר לי. אני הרמתי גבה. ״אם זה לא ברור אז בוא אני אגיד לך את זה אני: אתה אדם מטורלל לגמרי״.
בתגובה לקחתי ביס מהגזר שהיה לי ביד ואת החצי השני הגשתי לו. ״רוצה גזר?״, שאלתי אותו.