היום - עם תחילתה של 2024 - השיח בישראל על היום שאחרי צריך למעשה לדבר על עכשיו. צה״ל נמצא כעת לקראת המעבר לשלב הלחימה הבא ברצועת עזה כאשר ישנן עדיין שאלות לא פתורות, בעיקר בנוגע לזירה הצפונית מול חיזבאללה. הצבא זקוק לשורה של הכרעות מצד הדרג המדיני וקביעת תכלית על מנת לאפשר לו לתכנן באופן מפורט את תוכניות השלבים הבאים במלחמה בעזה ובזירה הצפונית. קביעת מנגנון היום אחרי, שכאמור בחלק מהיבטיו נכון לכנות אותו "היום של עכשיו", הוא לא רק צורך מדיני בדגש בדרום, על משולש היחסים שבין ישראל ארה"ב ומצרים, אלא גם צורך מבצעי עמוק של הצבא בתכנון תכלית המערכה בגזרת פיקוד הדרום.
בהקשרים נוספים של זיקה בין גזרות המלחמה השונות, לוח הזמנים וההתקדמות בגזרת ח'אן יונס, הולך ומקרב אותנו לקראת המעבר לשלב הבא של המלחמה בדרום – שבו צפויות הרבה פחות אוגדות לתמרן במקביל ברצועה. שלב זה הולך ומקרב את הדרג המדיני להגיע להכרעות מתבקשות בזירה הצפונית מול חיזבאללה.
אתמול אמר סגן מזכ״ל חיזבאללה, נעים קאסם, כי תושבי הצפון יוכלו לחזור לביתם רק לאחר שישראל תפסיק לחלוטין את המלחמה בעזה: "על ישראל להפסיק קודם כל את המלחמה בעזה כדי שהמלחמה בלבנון תיפסק". אמר קאסם. זאת, כאשר ברור שהמלחמה בדרום, גם אם בתצורה ממוקדת ובהיקפים קטנים יותר, תימשך עוד חודשים ארוכים. בעקבות כך, ייתכן כי בחיזבאללה רומזים כי גם לאחר המעבר לשלב הבא של ישראל בדרום הם מתוכננים להמשיך להחזיק גזרת לחימה פעילה מול ישראל וזאת במידה שלא יימצא הסדר מדיני כזה או אחר, שאינו נראה באופק בשלב הזה.
המשמעות מבחינת הדרג המדיני הישראלי היא התקרבות לצומת הכרעה שלא תוכל להמשיך ולקבל את המצב הביטחוני בצפון כמצב קבוע לחודשים ארוכים ומכאן האפשרות של החלטה לעלות מדרגה באופן משמעותי בעוצמת התגובות נגד חיזבאללה, שעשויה להוביל להסלמה משמעותית בזירה הצפונית - שעלולה להפוך לזירת המלחמה המרכזית. זאת במידה שחיזבאללה ימשיך לירות לעבר ישראל וכוחותיו לא ייסוגו לאחור. בצה״ל טוענים כי המחירים שמשלם חיזבאללה, כולל הריגתם של יותר מ־130 מחבלים ופגיעה בתשתיות צבאיות שלו, גבוהים באופן משמעותי מהנזק שהוא מצליח לגרום לישראל.
גם אם יש בטענה זו אמת (כפי שאכן רואים בחלק מהמקומות בצפון נסיגה אחורנית של כוח רדואן), אין בכך בכדי לשנות את התסבוכת האסטרטגית שכפה חיזבאללה על ישראל לאחר מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר.
ביקורת פוליטית מצד ימין והאופוזיציה
אפשר להבין את ההיגיון בקבלת ההחלטה של הממשלה להתמקד במלחמה מול חמאס, אבל מנגד ברור כי המצב שנוצר בצפון של לחימה רצופה הוא מצב בלתי אפשרי, כאשר עד נקודה זאת, בין אם באמצעות הפעלת כוח צבאי או בפעולה מדינית, טרם נמצאה המשוואה שגם תשיב את השקט לגבול הצפון וגם תספק הגנה ותחושת ביטחון לתושבים. לכן, הרחקת כוחות רדואן של חיזבאללה הוא תנאי מחייב.
ישראל הבהירה בכמה הזדמנויות כי היא מעדיפה לבחור בניסיון לפתור את המצב באמצעות הסדרה מדינית, אבל גם כאשר לא מדברים על חזרה להסכם 1701, יש בהסכם עתידי מחירים מסוימים שהיא תיאלץ לשלם. קבלת החלטות מסוימות עשויות להוביל גם לביקורת פוליטית כלפי ראש הממשלה מצד גורמים בעיקר מצד ימין ומהאופוזיציה שיטענו כי ישראל נסחטת על ידי חיזבאללה.
הסדרה מדינית, לפחות בשלב הזה, אינה נראית באופק ובמבחן התוצאה, אופי הפעלת הכוח הצבאי אינו מוביל להשבת ההרתעה בגבול הצפוני ונכון לעכשיו חיזבאללה, לפחות בהצהרותיו, טוען כי לא ינצור את האש גם כאשר צה״ל ישנה את דפוס המלחמה לבעלת היקפים קטנים יותר. המעבר לשלב הלחימה הבא של צה״ל בעזה מתרחש בהדרגה והוא משופע מהמציאות בשטח. מומלץ לכל מי שעדיין מצליח לעקוב, לאחר שלושה חודשים של מלחמה בדרום, אחרי מאפייני התמרון והיכן נמצאות בכל שלב אוגדות צה״ל, שלא לצפות לחגיגות סיום שלב ב׳ בלחימה ותחילת שלב ג׳.
כבר עכשיו מתחיל צה״ל בתהליך מדורג של שחרור חטיבות מלחימה. קודם כל שוחררו חטיבות ההכשרות של צה״ל מבה״ד 1 ובית הספר למ״כים בחי"ר והשלמות השריון. בימים הקרובים צפויות להשתחרר גם שתי חטיבות מילואים. במידה רבה, ההתפתחויות המבצעיות תואמות את לוחות הזמנים.
שנת 2024 שמתחילה היום צפויה לכל הפחות בחודשים הראשונים שלה לעמוד בסימן המשך המלחמה בעזה עם פוטנציאל גבוה להידרדרות למלחמה או להסלמה משמעותית נוספת מול חיזבאללה בצפון. המאמץ המרכזי של צה״ל הוא בח'אן יונס ותחת אוגדה 98 פועלות כעת 7 חטיבות. מאמץ זה, הוא שאמור להוביל להגברת הלחץ הצבאי על בכירי חמאס מעל הקרקע בהמשך ההתקדמות, אבל בעיקר מתחת לקרקע בניסיון להגיע לבכירי חמאס. לחץ צבאי אפקטיבי אמור להוביל על פי תפיסת הצבא גם להתקדמות בנושא המשא ומתן לשחרור חטופים נוספים.
מרחב החיץ ברצועה
בימים האחרונים יש אולי סימנים ראשונים אבל מוקדם מאוד לראות בכך יותר מזה. במקביל למאמץ המרכזי, צה״ל ממשיך לפעול לטיהור השטח בצפון הרצועה, מלבד שכונת דרג׳ תופאח שטרם הושג בה שליטה מבצעית, ויש עדיין קרבות בתוך השכונה. ריבוי האירועים והתקריות שהתרחשו ביממה האחרונה מול מחבלים באזורים שנמצאים בשליטה מבצעית כבר תקופה ארוכה כמו בבית לאהיה או בשכונות בלב העיר עזה, מספרים היטב את סיפור לחימת הגרילה, שאיתם צפויים כוחות צה״ל להתמודד בכל מקום שבו יישארו כוחות קבועים של הצבא.
נוכחות כוחות קבועה באבטחת הציר הלוגיסטי שמבתר בפועל את צפון הרצועה מדרומה תישאר גם בשלב הלחימה הבא, וכך גם התוכניות לגבי הישארות כוחות שיאבטחו את המסדרון הצפוני מאזור מעבר ארז, דרך החוף ועד לקצה האזור הדרומי של העיר עזה. הנוכחות הזאת בשטח היא זו שאמורה גם לספק לצה״ל את הגמישות לשוב ולבצע מבצעים נוספים בחודשים הקרובים בצפון הרצועה. ריבוי האירועים באזורים הללו ביממה האחרונה מסבירים היטב כי גם שם צפויה להימשך הלחימה.
בין ההחלטות שיידרש הדרג המדיני להכריע בימים הקרובים נוגעים ספציפית לצפון הרצועה. מי הגורם שיטפל באוכלוסייה האזרחית שנותרה בעיר עזה, האם לאפשר לאוכלוסייה מדרום הרצועה לחזור צפונה - סוגיה שהאמריקאים עשויים להפעיל לגביה לחץ, או מנגד לשמור על המצב הקיים ובכך להגביר את הפעלת הלחץ על חמאס מצד האוכלוסייה העזתית. במקביל למאמץ המרכזי בח'אן יונס, גם במרכז ובדרום הרצועה צה״ל פועל כרגע להקמת מרחב החיץ ומכאן גם החשיבות בפעילות המבצעית במחנות המרכז אל־בורייג׳ אל־מועז׳י, חרבת חזעה ועבסנים הקטנה והגדולה.
באזורים הללו הסמוכים לגדר ומול יישובים ישראליים, ששימשו גם כבסיסים ליציאת מחבלים לפשיטות הטרור של מתקפת השבעה באוקטובר, צה״ל משקיע מאמץ כפול בהרס תשתיות הטרור, השמדת המנהרות וחישוף השטח במרחק של כק״מ מהגשר על מנת לאפשר לצה״ל שליטה טובה יותר ותצפית ובכך לשפר את יכולת ההגנה על היישובים.
בסוג הלחימה הזה שצה״ל מתקדם שלב אחר שלב בפירוק יכולות צבאיות מאויב שאינו מעוניין בכניעה גם כאשר ברור האסון שהוא ממיט על עזה, גם כעת, לאחר שלושה חודשים, קשה מאוד לראות את סיום המלחמה.
מה שבטוח הוא כי ללא תכלית מדינית יהיה קשה מאוד לקיים אותה בהצלחה למשך זמן, כאשר הקרעים שהולכים ומעמיקים בין ראש הממשלה לחברי הקבינט המצומצם האחרים, העדפה של שיקולים פוליטיים שמתערבים כעת בניהול קבלת ההחלטות, כל אלה סימנים שאינם מעודדים לקראת חודשי הלחימה הארוכים שעוד צפויים לנו.