בעולם העתיק, הפרימיטיבי, הברברי, נהוג היה שבעת מלחמה השבט המנצח היה רוצח את הגברים והילדים ואונס את הנשים. כך הבטיח שהדור שייוולד יהיה מצאצאיו בלבד. אבל בעולם שלנו התנהגות כזו נחשבת לפשע מלחמה מהשפלים ביותר.
מביעות דאגה: המסר הברור של מדינות ערב לישראל בצל המלחמה מול החמאס
"תמשיכו להפגין": יוסי כהן קרא לא להישמע לשרה נתניהו? | דיווח
לאנוס אישה זו השפלה כפולה. גם הנאנסת מושפלת וגם הגבר שלה, או העם שלה מושפל. זה מה שבחרו אנשי חמאס לעשות. ה"ניו יורק טיימס" האמריקאי, גוף תקשורת שלא תמיד מצטיין באהבת ישראל, היה זה שהרים את הכפפה ופרסם תחקיר עם עדויות, ניתוח של חומר ממצלמות של אנשי חמאס, וכן ממצלמות של משתתפי מסיבת הנובה, וחומר נוסף שהצטבר במחנה שורה, שלשם הגיעו גופות הנרצחים.
רוב הקורבנות אינם בחיים, אבל הצילומים לא משקרים. הצעירים מהמסיבה שראו בעיניהם את הזוועות וצילמו בניידים שלהם את המראות ואת מצב הגופות, העבירו חומרים קשים לצפייה. גם ה"טלגרף" פרסם כתבה דומה, המאששת את הפשעים המיניים שבוצעו בנשים. למרות זאת, העולם הצבוע וארגוני הנשים מילאו פיהם מים, ולמרות העובדות סירבו לגנות את המעשים הנפשעים. רק לאחר נאומה של לינור אברג'יל והשיחה שקיימה עם פרמילה פאטן, הנציגה המיוחדת של האו"ם לאלימות מיניות, התרצתה האחרונה ויצאה בגינוי חריף לפשעים המיניים.
לצערנו איננו יודעים מה גורלן של הנשים שנמצאות בשבי חמאס. יש רק להתפלל ולקוות שנוהגים בהן באורח אחר. אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מנסה לגייס את הנפגעות שמוכנות לדבר, אפילו בטשטוש פניהן ובלבד שיישמע קולן, ומוסיף את עדויותיהם של משתתפי המסיבה שראו את המראות ואת מצב הגופות. משטרת ישראל בונה אומנם תיק משמעותי, הגדול מאז משפט אייכמן, אבל עדויות ופרטים רבים נשמרים בבתי החולים בגלל חיסיון רפואי, ולמשטרה אין גישה לחומר.
ברור רק שלא מדובר במקרים בודדים אלא בדפוס שיטתי של תקיפות מיניות, כפי שהעידו הבגדים הקרועים או הגופות שנמצאו ללא בגדים או עם סימני אלימות מינית שלא הותירו ספק באשר למה שהתרחש. למיטב ידיעתי, אפילו הנאצים, הארכי-פושעים, לא פגעו מינית בקורבנותיהם כשיטה. אלה הם האויבים שלנו. להם נתנו פרנסה, ואותם לקחנו לבתי החולים שלנו לטיפולים וניתוחים מצילי חיים.