דבר אחד לא איבדו מאבדי העשתונות הקבועים במגזר היהודי: את שנאת הערבי באשר הוא ערבי. בכל רגע נתון שבו מדינת ישראל חווה תהליכי פירוק והרכבה פנימיים, לא שוכח מגזר השנאה היהודי את ייעודו וממשיך להרבות וללבות שנאה. הכל תחת הרדאר שעמוס בביפים של המלחמות ברצועה עזה ובגדה.
הטנק ירה פגז והפעיל את מערכת החבלה: פרטים חדשים על האסון באל-בורייג'
מי הולך לעמוד לדין בגין קריאות הסתה? ההודעה החריגה של היועמ"שית
על רקע מרקם היסטורי נפיץ של יחסי יהודים־ערבים מנהל האספסוף הגזעני מלחמה משלו נגד ערביי ישראל תוך הסתייעות באירועי הטבח ובגיבוי מפלגות השנאה ושליטתם במשרדים הרלוונטיים למגזר הערבי, החל ממשרד הפנים וכלה במשרד לביטחון לאומי. מדובר בעשרות תקריות מקומיות, עצורים ואיסורים לקיים עצרות ומפגשים ותקיפות של בריוני שנאה מקומיים במפגשי אחד על אחד עם ערבים אקראיים.
הרעיון הוא ניצול אווירת המלחמה וטמפרטורת החשדנות שקפצה כמה מעלות בגין המלחמה. האוכלוסייה הפגיעה להסתה גזענית שומעת באוזני רוחה “אטבח אל־יאהוד” והופכת את זה למוות לערבים ויאללה אקשן. פשוט ובסיסי. לא רק בקרב ציבור יהודי מוסת מבטן ומטבע החברה שבה הוא חי, אלא גם בקרב אוכלוסיות לכאורה מתורבתות שחשות מאוימות ובעתות חירום ולחימה הן מטרה של האידיאולוגיה היהודית הגזענית.
בקדימה התבקש ערבי להסתלק ממסעדה שהיה בה לקוח קבוע. “אני לא מתנצלת”, אמרה בעלת המסעדה למירב ארלוזורוב (“הארץ”), “זו תקופה לחוצה, אנשים מגיעים טעונים”. הרקע: דחיפה של סיפורים זניחים למרכז הבמה ויאללה להכות על הברזל כשהדם רותח. אוהד חמו דיווח אחרי הטבח בעוטף על חגיגות שמחה באום אל־פאחם. בערב כבר הודה כי “הוטעיתי”.
זו מדמנת החשדנות והטראומה שטיפוסים כמו מאיר אטינגר, עסקן לאומני, מנסים לדוג בה קליינטים: “לקחי פרעות 'שומר החומות' בערים המעורבות”, כותב אטינגר, “לימדו רבים כי הלב של ערביי ישראל נמצא בעזה, וכי ברגע האמת תיפתח עלינו זירה נוספת באום אל־פחם, ביפו, בלוד ובעכו”. המטרה הסופית היא הקמת חיץ של שנאה בין המגזר היהודי לערבי כחלק מההתכוונות לייהד את המגזר היהודי־חילוני.
מה שמפריע לקמפיין ההסתה הוא העובדה שהמגמה המסתמנת במגזר הערבי היא מעורבות והשתלבות גדלה והולכת ברקמה היהודית, וככל שההלם מתפוגג החיים המשותפים חוזרים לתקנם. עדיין לא שותפים ל’יחד’ של היאהוד, אבל אין סיבה שלא יהיו שותפים ל’יחד’ של הפלת הממשלה. המעורבות הזו מתחוללת בתהליך טבעי כאילו ברור שהיא כאן כדי להימשך.
וכאן מגיעה המלחמה ובא לציון גואל: ח”כ צביקה פוגל, נתין של בנג בנג בן גביר, כינס בתחילת הלחימה דיון לקראת “היערכות לתרחיש 'שומר החומות' בעת הלחימה בעזה”. "תרחיש 'שומר החומות'" הוא הפייק ניוז של המגזר המתנחלי־גזעני ששיגר תגבורת חמושה שניהלה קרבות רחוב עם מתפרעים ערבים בלוד במסווה של הגנה על גרעין פולשני של מתנחלים שהגיעו לעיר כדי לייהד אותה. המגמה הזו מבורכת, אלא שהביצוע כולל ג’נטריפיקציה ורילוקיישן של הערבים המקומיים. משם חלחלה בשורת הפרעות והרעידה עצבים חשופים בשורה של תקריות, כולל לינץ’ של יהודים בערבי בבת ים.
כיום מסתבר שהציפייה למרי ערבי בגבולות הקו הירוק לא מתממשת. אפילו המפכ”ל, שהרקורד הגזעני שלו ידוע, אמר כי “צריך להגיד מילה טובה על התנהגות מופתית של ערביי ישראל ואפס אירועים. ככל שיש מוקדים הם מטופלים ברמה המקומית”. הלוואי שכך היו מטפלים גם במוקדים האלימים ברמה המקומית של המתנחלים בגדה.