אין כמו דיבורים על א־ח־ד־ו־ת, מושג שהפך לאשפה באגם הדרעק, כדי להקריס אותי מצחוק. גם בציבור המילה הזאת היא פארטייה. המקום היחיד שבו למושג אחדות יש משמעות, הוא אצל החיילים בשלוש גזרות הלחימה: בעזה, בגבול הצפון וביהודה ושומרון.
שישה שבועות הפוגה, נשים ישוחררו קודם: אלו פרטי העסקה שעל הפרק | דיווח
גם אני כמו צה"ל בשלב ג': נלחם "בדודא" להישאר נקי | רון קופמן
אבל הרי לא נתקן את זה, ההפך הוא הנכון, נעמיק את הקרע והשסע, כי לכך שואף אבי האומה והמשיח בנימין נתניהו. להגדיר אותו כראש הממשלה - מבחינת הביביסטים והמשיחיים - זו פגיעה במעמד המיתי שלו. בשבילם הוא לא רק אבי האומה, אלא מחולל היהדות, הציונות כ־מ־ו־ב־ן, ביטחון המדינה, קלקלת המדינה והוא מרפא כל חולי, אולי למעט קמצנות חולנית - כי גם הוא רק בן אנוש, וחסידיו מוצאים בו רק פגם שולי אחד. קטנטן, ממש פצפון.
נתניהו מנהל כמה טריטוריות בתוך מדינת ישראל: את יו"ש, כי זה בייס גועליציוני, את עזה ומה שיש בתחומי הקו הירוק שהוא מתעב במיוחד, וכמובן את החברה הערבית. הגליל מעולם לא עניין אותו. הוא אומנם הבטיח להם לפני המלחמה ימבה הבטחות, אבל אין לו שם בייס משמעותי. בקריית שמונה הוא ינצח גם אם חיזבאללה ישלוט בעיר. זו הסיבה שזה תמיד היה הגבול הצפוני שלו במסגרת ייצור ואיסוף קליפים לקמפיין שלעולם לא נגמר.
שיטת הניהול שלו מתבטאת בסיפור שיסופר כאן ומסביר היכן אנחנו חיים, ומי הם שותפיו להרס האומה.
בגוש עציון ממוקם יישוב חרדי־לאומי בשם בת עין. הכרוניקה של ההתיישבות הזאת מאז 1989 רצופה בפיגועים קטלניים נגד התושבים. במקביל הוקמה שם מחתרת בת עין, שביצעה נקמות בפלסטינים. שלושה מחברי המחתרת נשלחו למאסר. התושבים לא מחבבים את צה"ל וכוחות הביטחון, מה שמסביר מדוע נרשמו שם לא מעט היתקלויות פיזיות, כולל תקיפה של תושבים נגד חיילים ושוטרים באלות ובגז פלפל.
בפרוץ המלחמה הנוכחית החליטה אמה של אחת מהתושבות שאינה גרה ביישוב לצייד את משפחתה של הבת בממ"ד תקני לפי הנחיות פיקוד העורף. היא פנתה לקבלן שעוסק בתחום. הקבלן הוא ג', לוחם, ששירת בעברו חמש שנים בסיירת מטכ"ל. ג' נסע ליישוב, בדק את חצר הבית שבה צריך להציב את הממ"ד. בהמשך הוא שלח ליישוב צוות התקנה, עם משאית ומנוף עם יכולת הרמה של 600 טונות, כי ממ"ד שוקל הרבה טונות.
שני המתקינים, בדואים ששירתו בצה"ל גם כלוחמים בגוש עציון, הגיעו ליישוב, אבל החיילים שמאבטחים את המחסום, סירבו להתיר למשאית להיכנס. "הם הודיעו להם", סיפר לי ג', "שהתושבים לא מוכנים שערבים ייכנסו ליישוב". מאחר שהוא המתין למשאית בחצר הבית שבו אמורה להתבצע ההתקנה, ג' הגיע מתוך היישוב למחסום.
"דיברתי עם החייל במחסום, הסברתי לו שאנחנו חייבים לפרוק את הממ"ד, זה משקל עצום, ואני לא מבין על מה הוא מתעקש. אבל הוא לא התיר להם להיכנס גם כאשר הבדואים הציגו לו תעודות שחרור מצה"ל".
"נו, אז מה קרה הלאה? אני מכיר אותך, הרי לא ויתרת בקלות".
"אני כבר זקן, קוף. אין לי כוח וסבלנות לריב עם בירוקרטיה. ביקשתי לדבר עם הרבש"ץ. דיברנו, הוא הודיע לי שלבת עין לא נכנסים ערבים, נקודה. אמרתי לו שאני פורק את הממ"ד ברחבה שלפני היישוב, ועוזב את המקום. הוא ענה לי שאעשה מה שבא לי, אבל ערבים לא נכנסים".
"ופרקת?".
"ברור. הממ"ד עדיין שם. כבר חודש הוא שם".
"שילמו לך על הממ"ד?".
"בטח ששילמו. אני את העבודה ביצעתי. הנה, תראה את הצילום, נכון שהממ"ד יפה?".
"מושלם, ג', ממש פאר היצירה, אני מתפעל. אבל מה יהיה עכשיו, אם הלקוחה תדרוש להציב אותו בחצר, כפי שסוכם".
"אין שום בעיה, קוף. אבל צריך לשכור שוב משאית עם מנוף, זה הרבה כסף. ברגע שיהיה סיכום על העלויות, אני שם עם החבר'ה. אני לא שב"כ, לא בודק רקע ביטחוני של עובדים שלי. יש תעודת זהות ישראלית, תעודת שחרור מצה"ל, רישיון למשאית, הסמכה לתפעול מנוף? אני מצלם וסורק, כדי שיהיו לי כל האישורים הנחוצים. הם לא רוצים בדואים, סבבה. שישכרו עובדים שמתאימים להם: יהודים, דתיים או חרד"לים, מה שמתאים להם. הרי אני בצעירותי הייתי אחד מהם, אתה זוכר, כן? אז אצלי, זה הצוות. לא רוצים? תהיו לי רק בריאים".
התפוצצנו מצחוק בקפה. "הלכה המדינ'ע, ג'. איך אנחנו אומרים, 'ראחת פלסטין, ראחת'. כל אחד עושה מה שבא לו בראש".
"איזה מדינ'ע, קוף? כבר אין פה כלום, נגמר כאן הכל. שמע, הייתי בירושלים בכנס של ההתיישבות בעזה. אני גם מחפש בית בנווה דקלים המחודש, במחיר למשתכן. אתה יודע, דו־קומתי, 200 מ"ר בנוי, עם חצר של עוד 300־250 מ"ר. יהיה קצת דשא, אולי בריכת גלים. יהיה חלום. כמו הוואי, רק בנגב. אני אעבור לשם בפנסיה. תבוא לבקר עם הילד והנכד".
שוב נשפכנו מצחוק. "תקשיב, ג', אני גם רוצה שם איזה וילאז' עם נוף לים. אני מחכה שיבנו שם את היישוב 'מעלה רחב'. אני רוצה בית ברחוב 'המענגת' או ברחוב 'בתרי זוזים'. מה אתה לגיד על זה?".
"חחח... חחח... מה יש לי להגיד, קוף? רק שאתה יותר פסיכי ממני".
"לא, ג'. עזוב, מה שמגיע, מגיע. אני לא בליגה שלך, אולי יום אחד אהיה".
# # #
בראיון באינגליט, השפה המועדפת על אבי האומה שלנו, הוא טען כי מעולם לא היה חלק מהקונספציה שבעטה לנו בגבות ב־7 באוקטובר. הוא הסביר שהוא נלחם בקונספציה, אבל לא הקשיבו לו במשך 15 שנים. נו, טוף, האמת תמיד הייתה המלצה בלתי מחייבת בשביל אבי האומה והמשיח שלנו. המלחמות היחידות שבהן ניצח, ואני זוכר כל ניצחון שלו, היו על שיפוץ הבריכה בקיסריה, שיפוץ שני בתים בירושלים, על שמפניה וסיגרים מארנון מילצ'ן רק כי הוא גיבור ישראל שצריך אשרת עסקים באמריקע, על סיקור מפרגן בוואלה! ובקבוצת "ידיעות אחרונות" לגברת השלישית ולו עצמו, ובקרבות עם עובדות התחזוקה במשכן המשיח בבלפור.
במלחמות האלה הוא ניצח, עובדה. הגברת השלישית היא עבריינית מורשעת, אבל עדיין מתלווה אליו בכל פעם שבא לה. במלחמות שאליהן הוביל את המדינ'ע, נפלנו על הגבות, כי הקונספציה של שוחד של 1.5 מיליארד דולר מהקטארים במזוודות לחמאס בעזה, התרסקה לנו בפרצוף. הבן שלו לא שילם ולא משלם מחיר על הביזיון של אבא, כי הוא נלחם כבר הרבה חודשים בגזרה שבין הקאריביים למיאמי, ולא משרת במילואים. יום אחד, אולי, נדע מדוע הוא מבלה שם, ולא חזר להתגייס כפי שעשו בני גילו החל מ־7 באוקטובר. יש תשובה לסוגיה הזאת, אבל הס מלהזכיר אותה.
# # #
בימין האידיאולוגי, שאני מגדיר כימין פסיכי, החליטו כנראה להקריב את החטופים החיים, בין 136 החטופים והשבויים שמוחזקים בעזה. המספר הזה כולל כמובן גם גופות. יותר חשוב ליהודים הקדושים פיתהמר בן גביר, סמוצ'קנע גרנד־מייזר וצאן מרעיתם ליישב את גוש קטיף, להשתלט על ציר פילדלפי, להחריב את היחסים עם מצרים, ולהמשיך במלחמה רבת־שנים בעזה. לא שמעתי התייחסות עניינית של פיתהמר לחטופים האזרחים ממסיבת נובה או תושבי הקיבוצים מעוטף עזה. הוא מתייחס רק ללוחמים שנפלו בקרב (לא שמעתי וקראתי התייחסות ללוחמות). אולי ישנה סיבה לכך, איני יודע, אבל אני יכול לנסות לערבב את המציאות.
את בן גביר לא מעניין הציבור שאינו תומך בבן גביר. הוא עסוק 24/7 בטיפוח התדמית שלו בבייס, בעיקר תושבי יו"ש, חסידי הרב כהנא וארגון הטרור שהקים. בנובה לא היו לו יותר מדי תומכים, בטח שלא בקיבוצים. אז הם לא מעניינים אותו יותר מדי. לכן הוא יכול לנאום את נאום העז בסגנון שמתאים לנוער הגבעות, לפני פעולת א"ש לילה של נקמה בפלסטינים שהיא נורא חשובה, לאחדות. רק לאחדות, כמובן.
אני משוכנע שאם חברי פורום "תקווה", שמייצגים כ־30 חטופים ושבויים, היו מפעילים לחץ קליל על בן גביר – משימת החזרת החטופים הייתה בכל התבטאות שלו, ללא שום הטלת דופי במחיר. מספיק שאליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע, היה מפעיל לחץ על החזרת בנו החטוף, בן גביר לא היה אומר לו לא. כי חלק מהפורום זה בייס, ופוליטיקה־דרעק היא אם כל חטאת. גם כאשר מתייחסים לחטופים בעשור התשיעי לחייהם שנחטפו מבתיהם, או לתינוק בן שנה ולאחיו בן ה־4, לנשים חטופות, לחיילות חטופות – שבמקרה הטוב רק מוטרדות מינית ולא גרוע מכך. אבל האמת הנוראה ידועה, היא גם נשמעה באגם הדרעק מנשים חטופות ששוחררו.
כאשר פיתהמר וסמוצ'קנע לוחצים את אבי האומה, שלא מסתדר טוב עם לחץ בכל ימיו בתפקיד, המחיר יהיה גבוה הרבה יותר. כי היי, משדרים כאן אחדות באגם הדרעק.
אבי האומה נפגש ביום רביעי עם משפחות החטופים. בתחילת הפגישה הוא אמר: "ככל שהמאמץ שלנו מקבל פומביות, הוא מתרחק. ככל שהמהלך נשמר בדיסקרטיות, יש לו סיכויים גדולים להצליח". לא הצלחתי להבין מי נותן פומביות למהלך. האם אבי האומה מתכוון לפיתהמר וסמוצ'קנע, שלא מפסיקים לקשקש? אולי לפרסומים זרים שמצטטים מנהיגי מדינות שרואים באבי האומה מכשול לכל אפשרות לפתרון? חבל שהוא לא היה יותר ספציפי עם ההדלפות, כי את הכנופיה שסובבת אותו, את ערימת המאכערים שהוא מפעיל, כל העולם ואשתו שומעים ורואים כל יום, כל היום.
השבוע הוא הבהיר לכולי עלמא את עמדתו בעניין המו"מ עם חמאס: "אני מדגיש, לא בכל מחיר. אנחנו לא נסיים את המלחמה, אנחנו לא נוציא את צה"ל מהרצועה, אנחנו לא נשחרר אלפי מחבלים". אבי האומה מתעלם מהמציאות ולפיה בצד השני קיים מחבל כמו יחיא סנוואר, שבז למושג חיי אדם. הוא הרי כבר יודע שלא ימות בשיבה טובה, לכן יעשה כל מה שניתן כדי להשיג עוד יום/חודש/שנה בחיים.
לא שמעתי מפיתהמר וסמוצ'קנע השגות על גבול לבנון. אולי כי הם מחכים לניצחון המוחלט בעזה, ניצחון שלא יהיה, לנוכח מה שהיה פה ב־7 באוקטובר. אולי שניהם, בצוותא חדא עם אורית סטרוק, ידרשו להתיישב גם בשטח עד נהר הליטני? יכול להיות שיש להם איזה צו אלוקי, והבאבא־בובות שלהם כבר מצאו קושאן היסטורי שלפיו ארץ הארזים היא בעצם שטח יהודי שנגזל מאיתנו, נעבעך? נורא חבל לי אם הם לא יממשו את הצו האלוקי, כי אנחנו יכולים להיות פריז של המזרח התיכון ולהפריח שם את השממה. אבל יפה, נורא יפה, שכל התבטאות שלהם מסתיימת בשקר: "ביחד ננצח". איזה ביחד, על מה ביחד ועם מי ביחד?
# # #
אז לקראת שאבעס קוידש, שבת גשומה עם הרבה מים שהולכים לביוב, לקראת הטשולנט של היידעלך, הכנתי לכם קצת בובעל'ך, שיסייעו לכם לעבור גם את זה. כי מי ידאג לבריאותכם, אם לא אני, מי?
• אושרה בקריאה טרומית הצעה של ש"ס: עדיפות במכרזים לעסקי מזון אשר תורמים מזון באופן קבוע. זה נראה, אפעס, כמו א־ביסלע הון־שלטון, השיטה היהודית של תן לי ואתן לך. אבל זה כנראה רק אני שרואה מצעד נחקרים ביאחב"ל, שנה־שנתיים אחרי אישור החוק.
באמת שחבל לי, כי השרים של ש"ס נותנים כאן עבודה כבר ארבעה חודשים למען הציבור כולו, כולל התייחסות רצינית לחברה הדרוזית. אריה דרעי מוכיח את נחיצותו בקיבינימט של המלחמה. קשה לתאר מה היה קורה שם בלי נוכחותו, ומאמציו לשלב את גנץ ואיזנקוט. היינו עלולים לקבל את פיתהמר וסמוצ'קנע בקיבינימט הזה, והעולם היה נותן לנו ברקס.
• יעקב ברדוגו, מאכער, פתח את תוכניתו ברדיו קול רגע: "אני רוצה לדעת מי בצה"ל נתן את ההוראה לא לבצע ירי לעבר פלסטינים שמתקרבים לגדר בצפון הרצועה. הפעם נדרוש שהוא ילך מהצבא". וואו, המאכער כבר הכניס את עצמו לדרג מחליטים, הוא יחליט מי יישאר בצבא, מי ישוחרר לאלתר. ברדוגו הוא חלק מהכנופיה שגיבש סביבו אבי האומה והמשיח. הוא ושאר החברים מנהלים את קרבות הרחוב בשביל נתניהו. הוא כנראה יחליט גם מי ממתנגדיו של ביבי יתהלך חופשי ברחוב, ואת מי יכלאו בכלוב קטן מידות. במקביל, עוד לא הבנתי מי זה "נדרוש".
• פרקליט המדינה, עמית איסמן, תומך בחקירה פלילית נגד טלי גוטליב, דיירת מיותרת באגם הדרעק שמפיצה תיאוריה שקרית והזויה על מובילי המחאה ובכירי מערכת הביטחון. "הארץ" מפרסם שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה אמורה להחליט בעניין בזמן הקרוב. צריך כבר עכשיו לחמול על החוקרים שייאלצו לסבול את המופע של טלי.
• מבקר המדינ'ע התחיל את החקירה על אירועי 7 באוקטובר. אני מקווה שהיא תכלול גם את הכנס ההזוי בירושלים סביב ההתיישבות המחודשת בעזה. אמירות כמו זו של שלמה קרעי על תמיכה בטרנספר של העזתים: "כופים אותו, עד שיאמר רוצה אני", לא בדיוק תורמות למאמץ המלחמתי, הן פוגעות בו. לא כל הלוחמים תומכים בעוד התנחלויות בעזה. הם נלחמים כדי להגן על הבית, לא לקדש את השם ולא לקדש התנחלויות.
אגב, זה אותו קרעי שלא מצליח לבטל בישראל את שידורי ערוץ חמאס, אל־ג'זירה שפועל בקטאר, כי אבי האומה לא מוכן (בצדק, כי אנחנו זקוקים לקטאר, הרבה יותר מאשר היא זקוקה לנו) לבצע את המהלך. אז חקירה כזו נגד ערימת ההזיה של הפוליטיקה דרעק, תעשה רק טוב ללוחמים.
• אחרי 76 שנים אין אספקת חשמל סדירה לבתיהם של תושבים בחברה הדרוזית. יותר מעשרת אלפים בתים מחוברים לחשמל באופן פיראטי. בבתים אלה גרים בין השאר לוחמים בסדיר, קבע ומילואים, שוטרים וסוהרי ביטחון. הגיע הזמן לתקן את העיוות הזה, לאלתר. הציבור היהודי במדינ'ע חייב משהו לבני העדה הזאת. גם לצ'רקסים הגיע הזמן להחזיר את החוב.
• כ־125 אלף פליטים ישראלים מהדרום והצפון עקורים מבתיהם. המלחמה נמשכת, אבל אבי האומה והמשיח עסוק בפוליטיקה הישרדותית. הוא מוצא זמן להבטיח לשותפיו בגועליצייה כי אין לו שום כוונה ללכת לבחירות. העתיד קודר לא פחות מההווה, אולי אף יותר.
• "וול סטריט ג'ורנל״ מדווח כי 80% מהמנהרות בעזה טרם הושמדו. אין לי מושג אם הנתון הזה מדויק, אבל ברור לכולם שהתת־קרקע בעזה מסכן את ביטחון התושבים בעוטף. אי לכך ובהתאם לזאת, כל הישיבות והמטות שממליצים על חזרתם של התושבים ליישובים, הם מים ביד. לקשקש על "תחושת ביטחון" זה לא ממש "ביטחון" זה רק קשקוש. התושבים חיו שם יותר משני עשורים עם "תחושת ביטחון", חוו מבצעים "והשמדת מטרות", וב־7 באוקטובר חלק שילמו בחייהם. הגיע הזמן לומר להם את האמת, לא לדבר איתם על תחושות, כי הם חשים לבד, בלי סיוע תחושתי.
# # #
זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. נסיים בחדשות טובות, שיעשו לכם את השבוע. המטוס "כנף ציון" של אבי האומה ממשיך בטיסות לבחון את כשירותו. כבר טסו בו 50 פונקציונרים, כולל שניים שדימו את אבי האומה והגברת, המטבח הופעל ונרשמה שביעות רצון. מאז שרכשנו את הגרוטאה המעופפת הפכנו יותר ממיליארד שקל לזבל. אבל הביביסטים רוצים מטוס מלכותי למשיח שלהם.
אין לנו כמות חימושים מספקת, ואנחנו עובדים כאן עם כלכלת חימושים כדי שלא נישאר רק עם רוגטקות מול חמאס וחיזבאללה - אנחנו פועלים באמצעות גמ"ח של אמריקע - אבל משקיעים טונות של געלט קדוש במטוס, שלא ברור לאן יטוס בזמן הקרוב. הרי אבי האומה לא ינטוש אותנו כדי לצאת לטיול עם הגברת השלישית, נכון? הציבור ער למצוקת הכביסה של הזוג המשיחי, אבל מתנהלת כאן מלחמה, ללא מועד תפוגה. אולי יוסי שלי, הסנג'ר של אבי האומה, ירכוש לו מכבסה ע־נ־ק־י־ת, הכי חדישה שקיימת בעולם, אך ורק לכביסה של הגברת?
זה יהיה מהלך הרבה יותר זול ויעיל מהאופרציה הכרוכה בהפעלת המטוס. אסור להתעלם ממציאות שלפיה הזוג המשיחי יחשוש לעוף בשמיים, ללא ליווי של רביעיית F35 לכל מכבסה יוקרתית באירופה ואמריקע.
תבלולו, קינדערלך, כי הסוף קרוב יותר מההתחלה. עוד כמה שנים כראש ממשלה, אחרי זה שבע שנים כנשיא עם סמכויות מדיניות מלאות, ואז די, נגמר.
יש למה לצפות.