״למי רע פה? למי רע פה?", הוא שאל פעמיים, אולי כדי להדגיש את ההשתוממות התהומית והאותנטית שלו. השאלה הזו, שנפלטה לחלל האולפן מפיו של קשיש תמהוני בן 73 היא התמונה המדויקת, המזוקקת, המנותקת ביותר של מה שקורה כאן עכשיו. יצחק גולדקנופף הוא מתנה שאינה מפסיקה לקחת. בצעירותו למד ב״אמרי אמת״ וב״שפת אמת״, מוסדות חסידות גור בירושלים. יכול להיות שזו הסיבה שנפלטה לו האמת הכי פשוטה מהפה, לשאלתו של המראיין ישי כהן, אם הממשלה צפויה להתפרק אחרי המלחמה.
גולדקנופף: "לא רואה מצב שמישהו יעזוב את הממשלה, למי רע פה?" | צפו
כשנשאל מה עם האחריות למה שקרה ב־7 באוקטובר, המשיך גולדקנופף את מופע החייזרות/חזירות שלו ותיאר את המצב: ״יש 64 חברי כנסת, יש משרדי ממשלה, יש תקציב מסודר, אז יום אחרי המלחמה הממשלה צריכה ליפול? מה שייך הממשלה למלחמה? מה היא שייכת למלחמה? עכשיו פתחנו תיבה חדשה עם מי אחראי, מה עשו. יישבו על המדוכה הזו הרבה אנשים, ירוויחו הרבה כסף, יותר מהתקציב של תקומה, לבדוק מה היה כאן. אז בסדר, זה יהיה בוועדת החקירה שתסיים את תפקידה ב־2028. או ב־2027״.
אחר־כך הוא פרסם הבהרה שהשאלה ״למי רע פה?״ כוונה לחברי הקואליציה, לא לעם ישראל. כאילו לא הבנו את זה. הרי זה הסיפור כולו. הכלבים נובחים, הקברים נחפרים, הציבור נאנק והקואליציה חוגגת. לו היינו גולדקנופף. הוא אפילו לא מבין מה לא בסדר במה שהוא אמר.
הבעיה היא שהם לא רק מדברים, הם גם עושים.
התקציב שממשלת החידלון והביזה הזו תעביר בקרוב הוא אחד האירועים המבישים ביותר בתולדות ישראל המודרנית. הכספים הקואליציוניים ימשיכו לזרום חופשי. 4.5 מיליארד שקל, הכי גבוה אי־פעם. תקציב האברכים הוחרג מהקיצוץ הרוחבי ויישאר 1.7 מיליארד, הכי גבוה אי־פעם. אותו כנ״ל לגבי החינוך החרדי (1.2 מיליארד). את המשרדים המיותרים הם לא סוגרים. למה שיסגרו? זה עלול להכעיס כמה שרים. משרד המורשת, למשל, ימשיך לא לעשות כלום. אבל אתר גבעת התחמושת ייסגר. כי למה צריך לסגור את משרד המורשת, אם אפשר פשוט לסגור את המורשת?
זה לא נגמר כאן. אתמול גיליתי שהמופרעים האלה מתכוונים לקצץ 20% בתקציב תנועות הנוער. וגם בתקציב המכינות הקדם צבאיות. וזה קורה דקה אחרי שמתברר שצה״ל עומד להקדים את גיוסם של חניכי המכינות הקדם צבאיות ומתנדבי שנת השירות. חוק גיוס לחרדים, לעומת זאת, נראה רחוק מאי־פעם. את השירות הסדיר למי שאינו חרדי מאריכים בחזרה לשלוש שנים וזה יחול גם על המשרתים הנוכחיים. את שירות המילואים מאריכים לגיל 46 וגם את תקופת המילואים השנתית מכפילים פי כמה וכמה.
המשא על האלונקה לא היה כבד כל כך אי־פעם, כמו גם משקלם של אלה שרוקדים עליה. שאלתי את עצמי מאיפה הם השיגו את הכמות האסטרונומית הזו של חוצפה ואטימות. איך הם לא מתביישים, אפילו קצת. ואז שמעתי את גולדקנופף.