סקר פנימי בקרב מתפקדי הליכוד שבכיר במפלגה (ולא נתניהו) הזמין לאחרונה, מראה תמונת מצב ברורה ומפתיעה. שר הביטחון יואב גלנט, שבמהלך השנה הראשונה לכהונת הממשלה נחשב לעוף זר וברקע סיפור הרפורמה והתנגדותו אליה בכלל הפך בעיני הליכודניקים למוקצה מחמת מיאוס – זינק קדימה בצורה פנטסטית בארבעת חודשי המלחמה. מאאוטסיידר הפך גלנט לשר מוערך שתופס מקום בטופ הרייטינג של בכירי הליכוד.
לא מביע רגשות ונמצא בדילמה גדולה: זה מה שחושפים תווי פניו של גלנט | כל האמת בפרצוף
מדוע זה קורה? מה סוד העלייה המהירה כל כך של אותו גלנט שעד לא מזמן לא הייתם מוכנים לשמוע עליו? שאלתי השבוע שלושה פעילי ליכוד ותיקים מהחוגים שהם הכי מיינסטרים שיש בתנועת הזאת, שלא חשודים בקריצה למרכז, שלא לדבר על שמאל. התשובות היו זהות. גלנט, בחולצתו השחורה עם מבט של לוחם השייטת, "רמבו" של הממשלה שלא מוכן להתפשר על משהו שהוא פחות ממיטוט מוחלט וסופי של חמאס – הוא הדמות שמתפקדי הליכוד רוצים לראות בקוקפיט.
גלנט לא רק מדבר, אלא מוביל קו שרוב הליכודניקים מזדהים איתו באופו מוחלט. בדיוק כמו שהם לא הזדהו עם עמדותיו לגבי הרפורמה. זה הסוד, ואלה התשובות שבהחלט מוכרות וברורות לא רק למזמין הסקר, אלא גם לראש הממשלה.
באופן לא מובן מאליו הפכו נתניהו וגלנט לחברי קבינט המלחמה הכי קרובים מבחינת עמדותיהם בנוגע לניהול המלחמה. וכן – בנוגע לניהול המגעים לעסקת החטופים. בדיונים רבים של הקבינט, באלה שדווקא לא מודלפים החוצה ולא מצוטטים בתקשורת, נתניהו וגלנט משמיעים בקביעות עמדות ניציות, בעוד שהשרים בני גנץ, גדי איזנקוט, רון דרמר ואיתם גם אריה דרעי, נחשבים למתונים בהרבה. זאת, כנראה, הסיבה לכך שאת שתי ההנחיות לצוות המו"מ נתן נתניהו בלי להתייעץ עם גנץ, שותפו הראשי לממשלת החירום.
יש להניח כי בהחלטתו שלא לשתף את השותפים, יצא נתניהו גם מנקודת הנחה כי הדיונים הללו יהדקו את הקשר שבין הפלג המדיני המתון בתוך קבינט המלחמה לבין הדרג המקצועי שעמדותיו בעניין העסקה קרובות הרבה יותר לעמדות של גנץ, איזנקוט, דרמר ודרעי מאשר לעמדתו של נתניהו עצמו.
ברקע ההנחיה של נתניהו שלא להגיע להמשך השיחות, גורמים המעורים בפרטי השיחות אומרים כי "קיים פער משמעותי מאוד בין עמדת הדרג הביטחוני־מקצועי (הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד ונוספים) לבין עמדת ראש הממשלה ובכירים נוספים בדרג המדיני ובראשם גלנט".
הטור המלא יפורסם מחר במעריב