בחודשים האחרונים אנחנו עדים לקטעי וידיאו ויראליים של אושיות ישראליות שנותנות דרור לעצמן ומפרסמות תוכן ביזארי ככל העולה על רוחן. מדובר בתכנים מעוררי תמיהה, שגורמים להרמת גבה. החל מהשיר של פנינה רוזנבלום "איפה הייתם בשביעי לעשירי?" וכלה באורן להב מלחין חמשירים מפוקפקים ומקריא מהטלוויזיה אזורי נפילות של טילים. הצופה מחייך או משתף וממשיך הלאה בחייו. קשה ואפילו מיותר להבין מה המוח ראה ומדוע התעכב. יש משהו לא פתור בביזאר, שגורם לצופה לתהות "מה קורה כאן, ולמה ראיתי את זה לעזאזל?". כנראה שזמנים קיצוניים מזמנים טיפוסים מוגזמים.
״הגיל לא היה רלוונטי מהיום הראשון״: אליקו מדבר על הפרש הגילאים
הבולט ביניהם לאחרונה הוא שדר הרדיו אליקו, שנותן לנו הצצה קרינג'ית לחיי הזוגיות הטריים שלו עם לירז, בחורה הצעירה ממנו ב־27 שנים. הוא בן 46, היא בת 19. השניים הכירו לפני שנה. סיפורי אהבה בלתי אפשריים, או אסורים - שבסיסם בפערים חברתיים, סוציו־אקונומיים או גיליים - הם תמיד מסעירים, אך כאן מדובר באירוע שהוא רחוק מתחומי המוכר והידוע.
הגיע הזמן! רוצים ללמוד אנגלית? יש לנו הטבה מיוחדת. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
סיפור ההיכרות שלהם תואר בסרטון מהפנט, שבו אליקו עם לק שחור, שיער חום גולש עד הכתפיים ודיבור פלרטטני ומתחנף, מספר כיצד הכירו בחניון. הסיפור משעמם ונטול תפניות. היא התקשתה לחנות, הוא עזר לה, ביקש מספר טלפון, היא נתנה לו את עמוד האינסטגרם שלה, והוא פנה אליה אחרי מספר חודשים. התוכן חסר משמעות, העיניים נמשכות לצורה. לאיך. לאימג'. איך הוא נראה, מה עובר עליה, איך היא מסתכלת עליו, כיצד הוא כובש את המצלמה.
והנה, אנחנו כבר שנה מלווים את הזוגיות המתרקמת בין בני הזוג, כשהוא מוביל את הסרטונים והיא בתפקיד שולי וזוטר. השבוע יכולנו לחזות בלייב וידיאו בלידת בנם בשידור חי. אגב, גם על מין היילוד קיבלנו הזמנה להמר ואף לזכות בפרסים. סרטון בעניין הועלה מחנות למוצרי תינוקות, כולל קרדיט והזמנה להגיע לחנות, שוודאי נסגר כשיתוף פעולה מסחרי. הסרטונים של אליקו מהפנטים. אי אפשר שלא לצפות בהם עד סופם. הלב יוצא אל בני הזוג, שמספרים בטבעיות על אהבתם זה לזה. דל בדל. ביום האהבה איחלו זה לזה ברכה בפרסית שמשמעה לב בלב.
בסרטון שיצא לאחרונה, אליקו שוכב על מיטת שמש ומשפריץ בצינור מאזור חלציו ומספר שגם לו ירדו המים. ושוב, זה לא התוכן. וזו גם לא לירז. זה אליקו. הוא כנראה הפרסונה המוזרה ביותר במרחב הציבורי. מוזר במובן של מעניין, חריג, לא צפוי. מאפשר הצצה הזויה ומשונה על פרטיותו ועל זוגתו.
אליקו מציג גבריות מעניינת שחורגת מהמוכר. הוא גבר עם מראה עדין. הדיבור שלו רך. הוא לובש גופייה צמודה כדי להבליט כרס. הגופייה גברית, הלק נשי, הצבע גברי. זה מראה מתעתע. בת זוגו צעירה, הוא מבוגר. המוח רואה משהו, והפה לא מצליח לעקוב ולפלוט איזשהו דבר הגיוני בקשר אליו. מדובר בשדר רדיו שגדל בבית מסורתי ומשדר מדי יום מוזיקת "ערב ים־תיכוני", ומי שחשף לציבור את דודו אהרון ומשה פרץ.
הרומן הקריפי המצולם שלו הוא נדבך נוסף בדמותו הפלואידית, עם סרטונים שחושפים יותר מידע ממה שמישהו היה רוצה לדעת. השילוב של כל הנתונים האלה קרוי היום "מיינד פאק" - מה לעזאזל אני רואה פה. מי זה אליקו בכלל. האם הפרש השנים של כמעט שלושה עשורים הוא לגיטימי או שכבר אין דבר בתחום הזוגי־רומנטי שאינו לגיטימי?
והשאלות ממשיכות. האם שידור הלידה חוקי? זה אתי? ומצד שני, עם כל תרבות הסלבס הרדודה והאקסהיביציוניסטית, איך אף אחד לא חשב על זה עד עכשיו? אולי משהו לא בסדר איתנו, או בתרבות שלנו, אף שזה דור שבו הכל בסדר, הכל נכון, ואין טוב ורע. ובכל זאת, יש תחושה שמשהו פה מקולקל. אליקו כאילו מוביל את כולנו לפרק חדש, אקסצנטרי ומופרך בסדרה "מראה שחורה", כשאנחנו בתפקיד הצופים. והוא מעלה ומקצין בעידודנו, בקבלתנו, באדישותנו.